הצעת חוק: תקופת הקלון לנבחרי ציבור תוכפל מ-7 ל-14 שנים

מליאת הכנסת תצביע השבוע בקריאה טרומית על הצעת חוק, לפיה מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון לא יוכל לשוב ולכהן כשר במשך 14 שנים מתום ריצוי העונש

מליאת הכנסת תצביע השבוע בקריאה טרומית על הצעת חוק, שאמורה לשפר את מצב טוהר המידות בקרב רשויות השלטון ולהרחיק משולחן הממשלה מי שהורשעו בעבירות פליליות למשך תקופה ארוכה יותר מתקופת הקלון הקבועה כיום. זאת, בעקבות אישור הצעת החוק על-ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, בראשות שרת המשפטים ציפי לבני.

על-פי הצעת החוק, תוכפל תקופת הקלון מ-7 ל-14 שנים, כך שמי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון לא יוכל לשוב ולכהן כשר במשך 14 שנים ממועד תום ריצוי העונש.

ואולם השינויים והתנאים שהכניסו השרים בהצעת החוק, במסגרת החלטתם לאשר את ההצעה בוועדת השרים לחקיקה, יוצרים קושי ביישום החוק.

הצעת החוק המקורית, שיזם ח"כ משה מזרחי (העבודה), לא הגבילה את תקופת הקלון, אלא קבעה כי מי שהורשע בעבירה שכזו לא יוכל לשוב לעולם לכהן בממשלה.

אלא שהשרים קבעו כי המגבלה הזו לא תחול לצמיתות, והוסיפו וקבעו - בניגוד לנוסח הצעת החוק המקורית - כי היא לא תחול על הרשעות ועל קביעות קלון שהתרחשו לפני מועד כניסת החוק לתוקף.

פירוש הדבר הוא שמי ש"הקדים להיות מורשע" עוד בטרם תאושר הצעת החוק, יהיה פטור מהמגבלה הזו, ותחול עליו תקופת הקלון הקודמת, של 7 שנים, בנוגע למינוי מחודש לממשלה.

בהצעת החוק של ח"כ מזרחי, המהווה תיקון לחוק יסוד: הממשלה, נקבע כי "לא יתמנה לשר מי שעבר עבירה בזמן כהונתו כחבר הכנסת או חוק הממשלה; הורשע בפסק דין סופי וקבע בית המשפט שיש עם העבירה קלון; ונתון למאסר בפועל לתקופה העולה על 6 חודשים".

עוד נקבע בהצעת החוק כי "הוראות חוק יסוד זה יחולו גם על מי שהורשע בסעיף זה לחוק, גם לפני תחילתו".

על הצעת החוק חתמו חברי הכנסת עמר בר-לב, תמר זנדברג, איציק שמולי, דוד צור, איתן כבל ומיקי רוזנטל.

בדברי ההסבר להצעה צוין כי "בשנים האחרונות רבו המקרים בהם נבחרי ציבור שקיבלו מנדט מקהל הבוחרים עברו עבירות תוך כהונתם, בין כחברי הכנסת ובין כשרי ממשלה, והורשעו על-ידי בית המשפט בגין עבירה שיש עמה קלון. מטרתו של חוק זה לשמור על כבודה של הממשלה ומעמדה בקרב הציבור במדינת ישראל ובאמון בה. החוק כיום, מאפשר למי שעברו 7 שנים מתום תקופת המאסר לכהן כשר בממשלה.

"יש לציין כי 'קלון' אינו מושג בעל הגדרה משפטית מדויקת, והוא שאוב מעולם האתיקה ההתנהגות בחברה, במיקוד על נבחרי ציבור. לאור זאת, מוצע בזה לתקן את סעיף 6 לחוק יסוד: הממשלה, ולא לאפשר למי שהורשע על-ידי בית המשפט בגין עבירה שיש עמה קלון תוך כהונתו כנבחר ציבור, לכהן כשר בממשלה.

בעיה נוספת במצב שנוצר כעת, המבחין בין מי שהורשע לפני כניסת החוק לתוקף לבין מי שיורשע אחריו, נובעת מפער הזמנים האפשרי בין ההרשעה וגזר הדין, לבין המועד שבו נקבע שיש קלון בעבירה.

כך למשל, בהרשעתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בפרשת מרכז ההשקעות, נמנע בית המשפט המחוזי מלקבוע כי יש בעבירה קלון, מאחר שבמועד מתן גזר הדין לא כיהן אולמרט בתפקיד ציבורי כלשהו, ואף ויתר על ההטבות הכספיות הנובעות ממעמדו כראש ממשלה לשעבר.

לפיכך, לא ברור האם הוא יהיה פטור מהוראות החקיקה החדשה, או שקביעת קלון במעשים תתחייב מעתה על-ידי בית המשפט בכל מקרה שבו איש ציבור יורשע בעבירות שחיתות שנעשו בתקופת כהונתו הציבורית.