אבטלה ידועה מראש

המונח "מובטל כרוני" מיוחס למובטל ותיק, אך בעיותיו פוקדות גם מובטלים טריים: היעדר סדר יום, דיכאון, וחוסר ביטחון, תקווה ואנרגיה. לכן אני מעדיפה לא להתייחס למדד הוותק באבטלה, ולקרוא למובטל הסובל "מובטל טראגי".

כל אחד עלול להיות "מובטל טראגי" - מכל תחום, דרג, מעמד, גיל, גזע ומגדר. גם מובטל, ואפילו אדם שכבר עובד, אך בדיקה מעמיקה מגלה שמזה תקופה עבד בכמה משרות, ופוטר או התפטר מהן במהרה. זה קורה למובטלים שהתרגלו שלא לעבוד ומתקשים לחזור לתלם. הם מצהירים שהם מעוניינים להשתלב חזרה בעבודה, אך לא במודע מחבלים בהשתלבותם וגורמים לפיטוריהם או מתפטרים בגלל שלל תירוצים ("התפקיד קטן עליי").

מה עושים כדי לא להתגלגל למדרון האבטלה הטראגית? הנה עשר עצות למובטלים טריים, כרוניים וטראגיים:

1. המובטל - בלי בררנות יתר: מפוטרים רבים מרשים לעצמם להיות מאוד בררניים בחיפוש העבודה, ולא מתפשרים. מבחינתם, פיטוריהם היא הזדמנות לעלות מדרגה בקריירה: להרוויח יותר, לנהל, לעבוד פחות. כשהציפיות הופכות לדרישות, וכשרף הדרישות גבוה מדי, הסיכוי שישיגו את מבוקשם פוחת. הזמן עובר, הם לא מוצאים את עבודת החלומות, ואז הם מתחילים להתגלגל במדרון האבטלה הכרונית והטראגית.

2. המובטל - בלי בושה: הרבה מפוטרים מתביישים בעצמם ולא יודעים להציג את פיטוריהם ברזומה ובריאיון. הם נופלים למלכודות כהצטדקות יתר בראיון, האשמה ולכלוך על הבוסים הקודמים, ושלל טעויות שמפילות אותם. זו לא בושה. כל עובד הוא מפוטר פוטנציאלי. אין אדם שלא יימצא לפחות פעם בחייו על פרשת דרכים בקריירה. על המובטל להזכיר לעצמו שזה לא קרה רק לו, ושאין זה אומר שהוא חריג ולא מוצלח.

3. המובטל - להתמקד בעיקר: תהליך חיפוש עבודה צריך מצע יציב וחזק, ובשלב ה-"high" הראשוני של המפוטר (שאולי מזמן לא ראה את העולם בחוץ בשעות האור), לא כדאי לקבל שום החלטה על שינוי מהותי בחיים. כדאי לשמור על יציבות מקסימלית בסדר היום ובפעילויות המוכרות, שכן כל שינוי בנוסף למצב האבטלה הכפוי (כמעבר דירה, ילד נוסף) עלול להתגלות בסופו של דבר כמקור ללחץ, עומס וקריסה.

4. המובטל - להתחבר: זו תקופה טובה להשקיע בקשרים החברתיים - הן כדי להיות פחות לבד ולהיקלע פחות למצבי דכאון, שעמום וחשיבה שלילית, והן כדי להגדיל את הסיכויים לפגוש באנשים שיכולים לסייע במציאת העבודה. יש להשקיע בנטוורקינג חכם, לתקשר ברשת, לייצר קשרים חדשים, ולטפח קיימים.

5. המובטל - יצירתיות ויוזמה: רוח יצירתית ופרו-אקטיבית הכרחית כדי לא להיתקע במקום. למשל, להציע למעסיק האחרון (ולבוסים וקולגות קודמים) המשך שירות כעצמאי. הדבר אטרקטיבי למעסיקים רבים שמכירים את העובד ואת איכויותיו, ולא תמיד מפטרים בגלל אי התאמה. זו הזדמנות אף להרוויח יותר, ובלי "בוס על הראש". אפשר גם ליצור פרויקטים שלא למטרות רווח, כבלוג בנושא שהמובטל מומחה בו, או מיזם בהתנדבות בכל תחום שמעניין אותו. הדבר מעשיר את עולמו ומקנה לו תחושת משמעות, וכך מרחיקו מסכנת האבטלה הטראגית. ואם ידע איך להסביר את היותו "עצמאי לבינתיים" בראיונות, זה גם יעלה את סיכויי הצלחתו.

6. המובטל הטרי והטראגי - פיתוח כושר הריאיון: הכרחי להתכונן לכל ריאיון ברצינות, להכיר את הטריקים ואת טקטיקות ההטעיה של המראיינים, ולדעת איך להימנע מהמלכודות השכיחוֹת.

7. המובטל הטראגי - לחדול מתירוצים: למובטל הטראגי נטייה להישען על תירוצים שמסירים מעליו תחושות האשמה ומסייעים בהתמודדות עם שיפוטיות מהסביבה. קל יותר להסביר שאינו עובד משום שהוא בן 40, אך זו לא בהכרח המציאות. יש גורמים שאינם בשליטתו, ושבגללם יתקשה למצוא עבודה, ויש גורמים שכן בשליטתו. אסור לצבוע הכל בשחור רק על סמך אותם גורמי חוסר שליטה. במקרים רבים התירוצים הופכים לנבואה שמגשימה את עצמה, ומקבעים את המובטל במצבו החלש וחסר הביטחון. אין לזנוח את מטרת העל: התקדמות, מציאת עבודה, פתיחת דף חדש.

8. המובטל הטראגי - להתמקד: מחקרים מראים שלמובטלים טריים רמות גבוהות יותר של נחישות ויעילות בחיפוש עבודה. לעומתם, מובטלים רבים מסתגלים עם הזמן למצבם ואף מעידים על צדדיו החיוביים, ושיטות החיפוש שלהם פחות יעילות וממוקדות. הם יורים את קורותיהם לכל עבר בהנחה שאין להם מה להפסיד, אך מבזבזים את זמנם ופוגעים בסיכוייהם: משרות רבות לא רלוונטיות, והמגייסים, שכבר מזהים אותם, עלולים לסננם מראש גם במקרים שהמשרות מתאימות.

9. המובטל הטראגי - זמן לטיפוח עצמי: אפשר לא להתגלח שבועות, להישאר בפיג'מה ולאכול ג'אנק, אבל זה בטח לא יועיל לתחושת המרץ והחיוניות שחיפוש עבודה מצריך. נראה שזה זמן טוב לאסתטיות ולוויתור על סממנים חיצוניים מרתיעים (גם אם שרדו שש שנות שקובית בעבודה הקודמת) כזיפים, מסטיק, ריח של סיגריות וכיו"ב.

10. המובטל הטראגי - לא לאבד תקווה: מחקרים מוכיחים שגישה חיובית מתקשרת עם הצלחה במציאת עבודה, וגישה שלילית מקושרת עם אבטלה כרונית וטראגית. אין לזה מתכון רשום, ובוודאי לא פשוט למובטל לשמור על רעננות ושמחה, אך אין מנוס מלגייס כל שבב אופטימיות.

יעל מהודר היא יועצת ארגונית. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה באינספור תהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני הייטק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. פרטי הסיפורים האישיים טושטשו לשמירת פרטיות מושאיהם. פניות ליעל מהודר אפשר לשלוח לדוא"ל yaelmehoudar@gmail.com, ואפשר לפנות אליה גם בפייסבוק.