עתירה לבג"ץ: לא להגביל פרסום מוצרי אלכוהול באינטרנט

עו"ד אלי זהר, המייצג את העותרים: "באינטרנט יש צורת דיבור חדשה, שהכללים הישנים לא מתאימים לה. הגבלת הפרסום תפגע בתעשייה המקומית"

בג"ץ יידרש בקרוב לדון בשאלה האם ניתן להחיל את ההגבלות המחמירות על פרסום מוצרי אלכוהול גם על האינטרנט.

כ-25 גופים, בהם לשכת המסחר, התאחדות התעשיינים, אגודת הכורמים ושורה ארוכה של מבשלות ויזמים העוסקים בהפקה ובייצור של מוצרי אלכוהול, פנו אתמול (ג') בעתירה לבג"ץ נגד שרת הבריאות יעל גרמן, בדרישה לחייב אותה להוציא מתוך התקנות החדשות התייחסות למדיית האינטרנט.

קיראו עוד ב"גלובס"


בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אלי זהר, נגה רובינשטיין וד"ר יעל ארידור ממשרד גולדפרב זליגמן ושות', נטען כי שרת הבריאות חרגה מהמגבלות שהחוק מתיר לה, בכך שהחילה את איסורים וההגבלות לפרסום מוצרי אלכוהול גם על האינטרנט. זאת, למרות שהחוק הסמיך אותה להגביל את הפרסום במדיות אחרות - אך לא באינטרנט.

עוד נטען כי התקנות, כפי שהן מוצגות כיום, מהוות פגיעה בחופש הביטוי ובחופש העיסוק ולכן יש לבטלן.

בשיחה עם "גלובס" אמר זהר כי "מדובר בעניין מהותי. באינטרנט יש צורת דיבור חדשה, שהכללים הישנים לא מתאימים לה. זה עולם חדש של עקרונות - עולם עם הרבה יותר יצירתיות".

- מה ההבדל בינו לבין אמצעי מדיה אחרים?

"הטעות היא שבמשרד הבריאות מתייחסים לאינטרנט כמו לטלוויזיה ולרדיו. האינטרנט זאת שפה, זאת יכולת תקשורת שאף אחד בעולם לא לקח לעצמו עדיין את החירות להתערב בפרסום שנעשה בו. האינטרנט הוא מלך חופש הביטוי - שם הכול קורה, וכל אחד מוצא את מקומו. לכן החדירה ברגל גסה לאינטרנט הופכת להיות מהותית ופותחת את הדלת לכל מיני רגולציות נוספות שיכולות לפגוע בחופש הביטוי".

"התקנות יוצרות בוקה ומבולקה"

עוד טוען עו"ד זהר כי התקנות חורגות מהוראות החוק שמכון לשידורי פרסומת בטלוויזיה וברדיו בכל הקשור לאמצעים דיגיטליים. פרט לטענות על חריגה מסמכות הוא רואה בתקנות המדוברות פגיעה בחופש העיסוק - בעיקר של יצרנים קטנים.

לטענתו, התקנות כפי שהן מנוסחות כרגע פוגעות ביצרני האלכוהול המקומיים, בעוד שיצרנים רבים בעולם אינם מוגבלים בפרסום והצרכן הישראלי יכול להיחשף בקלות לפרסומות שלהם.

לדבריו, "חלק חשוב מעיסוקה של הממשלה הנוכחית הוא לסייע למעמד הביניים ולחזק עסקים קטנים, והחוק כפי שהוא עומד כרגע, עושה בדיוק ההיפך".

ואכן, בעתירה יש התייחסות רחבה לנזק שעלול להיגרם לתעשייה המקומית: "התקנות יוצרות בוקה ומבולקה בכל הנוגע לפרסומת באינטרנט, מבלי להשיג תכלית כלשהי. מאחר שהחוק והתקנות אינם חלים על יצרנים ומשווקים זרים, אלה יוכלו להמשיך ולפרסם את הפרסומת של המשקאות האלכוהוליים, ללא כל הגבלה, לציבור בישראל.

"יוצא אפוא שהתקנות רק יפגעו במשווקים וביצרנים הישראלים, אך לא יגנו כלל על הציבור בישראל ולא יגשימו את תכלית החוק. כלומר, מחוקק יוצר במו-ידיו אפליה בין מותגים ישראליים לבין אלה הזרים, מבלי להשיג שום תועלת לציבור בישראל.

"מאחר שהאינטרנט מאפשר לשווק פרסומות בעלות נמוכה יחסית, הרי שהוא מהווה פלטפורמה המאפשרת ליצרנים ולמשווקים לפנות באופן בלתי אמצעי לציבור הצרכנים. לא תהא זו הפרזה לומר כי הגבלה על אפשרות פרסומת באינטרנט תפגע באופן קשה ביותר בתחרות בשוק המשקאות האלכוהוליים, ובפרט תפגע בעסקים קטנים, אשר האינטרנט מהווה עבורם את דלת הכניסה להתחרות בשוק זה מלכתחילה", נכתב בעתירה.

אתמול הוגשה כאמור העתירה בפני שופט בית המשפט העליון חנן מלצר, שהחליט להעביר אותה לדיון בפני הרכב של 3 שופטים. הוא נתן אפשרות תגובה לשרת הבריאות תוך 20 יום.