גורם בשוק ההון על המעילות: "זה כמו התמכרות לסמים"

פרשת המעילה של בכירים בשוק ההון שנחשפה השבוע (ג') ממשיכה להכות גלים בשוק ההון. "מדובר במקרה חריג. אלה אנשים מאוד מוערכים, בעלי תפקידים בכירים שגם מבוססים כלכלית", אומר ל"גלובס" בכיר בשוק בהתייחס להודעת רשות ניירות ערך, לפיה היא מנהלת חקירה נגד משה גולדמן, שכיהן כמנהל השקעות בכיר בפסגות וכיום הוא סמנכ"ל במנורה מבטחים; שאול מאור, מבעליו של בית ההשקעות מאור לוסקי אחזקות; והדר אושרת, מנהל חדר מסחר בדויטשה בנק ישראל.

השלושה חשודים כי גרפו במירמה 11 מיליון שקל על חשבון עמיתי קופות הגמל של פסגות. זאת, באמצעות עסקאות מתואמות ופעולות מסחר מוכוונות שער בהיקפים משמעותיים, תוך ניצול מעמדם.

"מעילה היא דבר קל וזמין"

לפי הודעת הרשות, השלושה חשודים בעבירות של תרמית בניירות ערך, שוחד, קבלת דבר במירמה, מירמה והפרת אמונים והלבנת הון בשנים 2008-2013.

לדברי הבכיר בשוק, "יש כל מיני סוגים של מועלים. יש כאלה ממשפחות עניות שהגיעו לשוק ההון, ופתאום המון כסף עובר להם בין הידיים, והם מתפתים. הפעם זה ממש לא המקרה. פה מדובר אך ורק באקט של תאוות-בצע", הוא אומר. "השלושה פיתחו מנגנון שלצד ההכנסות היפות שלהם מייצר עוד כמה מיליוני שקלים. מה רע?"

ואכן, כשבוחנים את פרשיות המעילה השונות שנחשפו לאורך השנים, קשה להבין מה גורם לאנשים בכירים, ותיקים ומבוססים כלכלית לעבור על החוק. משיחות עם מנהלים עולה כי לצד תאוות-הבצע, אחד מהגורמים שמניעים את אנשי שוק ההון למעול הוא מה שהביא אותם לשם מלכתחילה: הסיכון.

"מה שמשותף לרוב הסוחרים בשוק ההון זה שהם אנשים שאוהבים את תחושת הסכנה, זה מרגש אותם. זה חלק מהטייפ-קאסט של האנשים שבאים לעבוד בתחום. נכון שיש הרתעה, אבל תמיד יש כאלה שחושבים שלהם זה לא יקרה", אומר ל"גלובס" גורם בשוק.

גורם אחר מוסיף כי "מי שעובד בשוק ההון מתמודד עם פיתוי מאוד גדול לגנוב. זה תחום שבו מעילה היא דבר קל ומזמין. אין שום בעיה שסוחר יקנה ניירות לעצמו לפני שהוא קונה אותם לחברה".

הוא מזכיר כי ברוב הפרשיות שהתפוצצו מדובר במועלים שהם שכירים, "כאלה שרמת השכר שלהם לא גבוהה, כך שגניבה קטנה וחדש פעמית יכולה להיות בהיקף של משכורת שנתית. כשהם רואים שזה עובד הם עושים זאת שוב, בסוף זה הופך להיות משהו שיטתי, ואז כבר קשה מאוד לעצור".

לדברי מנהל ותיק בשוק הון, "זה דומה להתנסות בסמים בפעם הראשונה. אתה מתחיל ואחר-כך לא מצליח להפסיק. ההונאות האלה הן התמכרות לכל דבר. המנהל מתאר כיצד מתחילה לעתים קרובות פעולת המעילה: "יש סוחרי ניירות ערך שפונים מיוזמתם למנהלי השקעות צעירים ונורמטיביים ומכניסים אותם לעולם של הכסף הקל. עבור אותם סוחרים זו הפרנסה האמיתית.

"אני מכיר מקרה בו הצדדים למירמה לא עבדו באותו מקום. אחד מהם איים על השני, שעבד בגוף מוסדי, שאם הוא יפסיק את עבודתם המשותפת - הוא ילשין למנהל שלו. כל הפרשות תמיד מתחילות משידול של מישהו שרוצה לעשות רווח מהיר, לרוב באופן חד-פעמי. כשהם רואים כמה זה קל, התיאבון שלהם נפתח. הסוף כבר ידוע".

אותו גורם מסכם: "על פניו, כל הונאה היא שונה, אבל בשורה התחתונה, איפה שיש כסף גדול - תמיד יש גנבים. זה טבע האדם - בייחוד כשזה כל-כך קל. בתור מי שחי את התחום, כל תפיסה כזאת גורמת לי לחשוב כמה כאלה יש שלא תופסים, וזה מפחיד".

גורמים ברשות ניירות ערך: "האמצעים הטכנולוגיים מאפשרים לחשוף יותר מעילות"

אנשי רשות ניירות ערך ומחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) השתתפו השבוע (ה') בכנס שעסק בפיתוחים הטכנולוגיים שבהם עושות הרשויות שימוש כדי להילחם במעילות ובתרמיות בשוק ההון.

מצב-הרוח של הנוכחים היה מרומם, נוכח העובדה שהשבוע (ד') השיגו הרשות והפרקליטות שני הישגים חשובים. הראשון - ההצלחה להביא להרשעתו של איש יחסי הציבור צבי רבין על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב בשימוש במידע פנים של לקוחות לצורך ביצוע עסקאות בניירות ערך במאות אלפי שקלים; והשני - ההתקדמות המשמעותית בחקירתם של שלושת בכירי שוק ההון, משה גולדמן, שאול מאור והדר אושרת, החשודים כי ביצעו לאורך שנים תרמיות בהיקף של 11 מיליון שקל.

ברוח כנס הטכנולוגיה, גורמים ברשות אמרו ל"גלובס" כי אחת הסיבות המרכזיות לכך שבשנים האחרונות שומעים על יותר ויותר פרשות מירמה והרצת מניות בשוק ההון, היא לא שיש יותר תרמיות והפרות פליליות, אלא שהאמצעים הטכנולוגיים המתקדמים שבידי הרשות מאפשרים לה לחשוף יותר מקרים כאלה.

מערכת בינה עסקית

בין היתר, מדובר בשכלול והגברת האזנות סתר ובעיקר בשימוש הגובר במערכת הפיקוח על המסחר - ה-BI רש"ת Business Intelligence - (בינה עסקית) - מערכת טכנולוגית מתוחכמת שנכנסה לפעילות לפני שנים בודדות.

המערכת החדישה מסוגלת לנתח את נתוני המסחר ולבצע בקרה על פעולות חריגות, והכול על בסיס ידע ונתונים שנצברו ברשות בשני העשורים האחרונים. מאז שהחלה המערכת לפעול ב-2010, חלה עלייה משמעותית במספר מקרי העבריינות שחשפה הרשות.

מערכת ה-BI החליפה את "מערכת החריגים" של רשות ניירות ערך, שהתבססה על פרמטרים כלכליים של נפח מסחר וסטיות תקן והייתה מיושנת ולא יעילה, שכן היא "הסתכלה" על השוק ברמת נייר ערך בודד, ופעלה לפי אלגוריתמים קיימים שהיו מתעדכנים רק מדי תקופה. מערכת ה-BI, לעומת זאת, היא דינמית, גמישה ומהווה את הקרקע או מסד הנתונים להמשך טיפול בתיק על-ידי מחלקת החקירות של הרשות.

המאמצים של רשות ניירות ערך לשכלל את הכלים הטכנולוגיים שמסייעים בחשיפת ההפרות במסחר נעשים בשיתוף-פעולה עם רשויות זרות.