מאוחר מדי לשולה זקן?

השופט רוזן לא מתלהב מהסכם עד המדינה המתגבש בתיק הולילנד

במבט ראשון נראית הודעתו של שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דוד רוזן, על מתן הכרעת הדין בתיק הולילנד בעוד פרק זמן קצרצר של 4 שבועות, כהודעה מפתיעה. ואולם, בבחינת הגורמים הפועלים מתחת לפני השטח, נראה כי לרוזן יש מגוון סיבות טובות למהר ולסיים את הסאגה המשפטית שהתנהלה בשנה וחצי האחרונות באולמו, ולהעביר את ההליך המשפטי הסבור ורב התהפוכות הזה אל השלב הבא, בין שיהיה זה שלב הטיעונים לעונש או שלב הערעור.

אף שלא קיבל הודעה רשמית על כך, גם השופט רוזן בוודאי יודע שהפרקליטות מנהלת משא-ומתן עם סנגוריה של שולה זקן, לקראת חתימה אפשרית על הסכם עדת מדינה. הסכם הזה, אם ייחתם, יעכב בוודאי את תוכניותיו של רוזן לתת את הכרעת הדין בהקדם.

תחילה יצריך הדבר קביעת מועד לעדותה של זקן, הן בחקירה ראשית והן בחקירה נגדית על-ידי סנגורי יתר הנאשמים; העדות תלווה מן הסתם בהגשת מסמכים, שעל מידת הלגיטימיות שלהם יתחולל מאבק; ובסופו של דבר יבקשו הצדדים אפשרות לסכם מחדש את טיעוניהם, לפחות באשר למשקלן של העדות והראיות החדשות, אל מול גרסאותיה הקודמות של הנאשמת.

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר, שבו סיכם בעל-פה עו"ד עפר ברטל, סנגורה של זקן, קבע רוזן כי סיכומים נוספים בעל-פה יישמעו ב-9 במארס, וכי הכרעת הדין צפויה בתחילת חודש אפריל.

נוכח הדיווחים על ההתקדמות במשא-ומתן בין הפרקליטות לזקן, היו מי שמיהרו למשוך את בקשתם לסכם בעל-פה, ולייתר בכך את הדיון הקבוע לתחילת השבוע הבא, שסימן באופן לא רשמי את חלון הזמנים האפשרי לחתימת ההסכם.

כעת, אם יש שיחות כלשהן בין עו"ד ברטל לפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), ליאת בן-ארי, הן מתקיימות בחלל זמנים ריק: למשפט הולילנד אין שום נקודת ציון פורמלית קרובה, לפני מתן הכרעת הדין.

תם שלב הסיכומים

משמעות נוספת של הודעת השופט רוזן היא שבזאת תם שלב הסיכומים במשפט הולילנד. שלב תום ההליכים והמתנה לפסק הדין מציב משוכה פרוצדורלית גבוהה עוד יותר על האפשרות החריגה לאפשר עדות חדשה של עדה שכבר העידה במשפט. זו אינדיקציה נוספת לחוסר ההתלהבות של בית המשפט מפתיחת עדותה של זקן.

במובן מסוים, רוזן משווה בין השלב שבו מצוי משפט הולילנד לזה שבו מצוי משפט ראשונטורס-טלנסקי - בהבדל אחד: תיק הולילנד מצוי בערכאה הראשונה, ואילו ערעור המדינה על זיכויו של אהוד אולמרט בתיקים האחרים ממתין לפסק דין בבית המשפט העליון.

כולם מסכימים שהכרעת הדין צפויה להיות עבת-כרס, בהיותה עוסקת בסוגיות סבוכות של תכנון ובנייה, עוד לפני העיסוק במספר הנאשמים הרב ובנושאי המחשבה הפלילית והראיות ללקיחת ומתן שוחד. משכך, הדעת נותנת שרוזן עסוק זה זמן-מה בכתיבתה.

האם הפרט הזה מסייע בחיזוק השערות בדבר הנטייה המסתמנת של הכרעת הדין? לא בהכרח. אף שהפרקליטות חשה בטוחה בעצמה באשר להרשעה הצפויה, לפחות של כמה מהנאשמים הבולטים, ואף שבמהלך ניהול המשפט השמיע רוזן לא מעט הערות ושאלות שהתפרשו כמתן רוח גבית לתביעה, מוקדם להתנבא באשר לתוצאה.

ביטחון עצמי של הפרקליטות בחוזק הראיות ובאופן התנהלות המשפט, למדנו מתיק השגריר של אביגדור ליברמן, אינו מהווה אינדיקציה; הפתעות תמיד ייתכנו, כמו זו שסידר בעבר לא אחר מהשופט רוזן בתיק דגל אחר של הפרקליטות - פרשת הדסק הרוסי.