תבע את פרטנר וטען: גרמה לאשתי לחשוב שאני בוגד

בעל טען שאשתו ביקשה להתגרש לאחר שנציגת פרטנר מסרה לה מידע עליו שהביא אותה לחשוד בו בבגידה ■ ביהמ"ש קבע חוסר מהימנות, דחה סכום התביעה המלא - 800,000 שקל - וחייב את פרטנר לפצות ב-30,000 שקל בגין עוגמת נפש

בית משפט השלום בראשון לציון דחה אתמול תביעה על סך 800 אלף שקל נגד חברת פרטנר, שהוגשה בטענה לפגיעה בפרטיות. התביעה המלאה נדחתה בשל התיישנות מאחר והאירועים התרחשו ב-2008, אבל ביהמ"ש חייב את פרטנר לפצות את התובע ב-30 אלף שקל בגין עוגמת נפש. יצוין, כי ביהמ"ש לא חייב את פרטנר בכיסוי שכ"ט, ויצא שהתובע נאלץ לשלם 60 אלף שקל על אגרות ועורכי-דין.

התובע טען לנזקים שנגרמו לו ולמשפחתו, עקב כך שנציגת פרטנר מסרה לאשתו מידע ביחס למנוי הסלולר שלו שלא בהסכמתו, שגרם לה לחשוד בו, שלא בצדק לטענתו, בבגידה. החשדות של האישה הביאו בסוף להליכי גירושים של בני הזוג, לקריסת התא המשפחתי ולפגיעה נפשית וכלכלית.

התביעה הוגשה נגד פרטנר, וכן נגד נציגת שיווק של החברה, שמסרה את הפרטים. ביהמ"ש דחה גם את התביעה נגד נציגת השיווק ודחה הטענה לאחריות שילוחית שלפרטנר למעשי העובדת - מטעמים של התיישנות.

לפי הנטען בתביעה, נציגת השיווק "מדלת לדלת" של פרטנר הגיעה לביתם של בני הזוג עם לפטופ, ומסרה לאישה מידע על בעלה: פירוט שיחות יוצאות ונכנסות, שעת ביצוע השיחות, יעדים מועדפים, וכן מספר טלפון נוסף שהיה בבעלות התובע השייך לעסק שהיה אז בבעלותו. כל זאת ללא הסכמתו של התובע ואף בניגוד להוראתו המפורשות שלא להעביר מידע לאיש מלבדו (פניה שנעשתה לטענתו כבר בסוף שנת 2007), תוך פגיעה בפרטיותו ובניגוד לחוק.

לטענת התובע, במסגרת המידע שמסרה נציגת השיווק של פרטנר לאשתו, נמסר גם מידע שלפיו התובע ניהל שיחות טלפון רבות עם גב' ס', עמה היה התובע בקשר עסקי, במטרה לפתוח בית עסק לעיסוי. המידע גרם לאישה לחשוב שבעלה בוגד בה עם הגב' ס', אף שמדובר היה בקשר עסקי לחלוטין.

בשל כל זאת, כך נטען, האישה ביקשה להתגרש מבעלה, ביתם פורק, ולאחר שנות נישואין רבות וילדים משותפים, התובע עזב את הבית ועבר להתגורר בבית הוריו והילדים ניזוקו כתוצאה ישירה מהליך הגירושין.

נטען, כי התובע נזקק לטיפולים נפשיים ו"עולמו חרב עליו בדמות גירושין והמשך תשלום הלוואות מתקופת הנישואין ותשלום חובות לרבות תשלום מזונות יחד עם מצב נפשי קשה ורעוע שהביאו אותו לשבת מובטל כחצי שנה". התובע הפך מאיש עסקים מצליח לנטל על משפחתו וחבריו, נעזר כספית בחברים ונפגעה ההזדמנות העסקית לפתוח בית עסק לעיסוי כאמור, נכתב.

התובע דרש, כאמור, פיצוי של 800,000 שקל: 220 אלף שקל בגין כספי מזונות והוצאות ראשוניות לייצוג בעניין הגירושין; פיצוי של 400 אלף שקל בגין הפרת חוק הגנת הפרטיות ופגיעה בפרטיות; 50,000 שקל בגין הפרת חוק איסור לשון הרע; 50,000 שקל בגין פגיעה בהזדמנות העסקית להקים עסק לעיסוי תוך הפרת חוק החוזים במסירת המידע בניגוד להתחייבות מפורשת; 50,000 שקל פיצוי בעוולת הרשלנות, "בגין האסון והחורבן שהביאה עליו התרשלות הנתבעות"; 30,000 שקל פיצוי בגין כאב וסבל, טרחה טרדה, התרגשות ועוגמת נפש.

ביהמ"ש דחה את כל הסעיפים הראשונים וקיבל רק את האחרון - פרטנר תפצה בגין רשלנות שהביאה לעוגמת הנפש לתובע. השופטת יעל בלכר קבעה כי לא הוכח שהגירושין נגרמו במישרין מהמעשה של נציגת פרטנר.

בנוסף, היא קבעה שהבעל הסתיר מביהמ"ש מידע שעלול היה לפגוע בטענתו, וזה התגלה רק לאחר חקירה מצד אשתו. התברר בהקראת הטיעונים, כי בני הזוג כלל לא התגרש בפועל והם רק היו "פרודים". "היה תאריך לגט והיא לא רצתה לחתום כי פתאום היא שינתה דברים", טען הבעל. עוד התברר כי בני הזוג אף המשיכו לגור ביחד ונולדו להם עוד שני ילדים במהלך ניהול המשפט מאז 2008, והתובע אף פתח עבור אשתו עסק ב-2011.

מפרטנר נמסר: "פרטנר מקפידה הקפדה יתרה על שמירת פרטיות לקוחותיה. לעניין פסק הדין, הרי שבית המשפט דחה מכל וכל את הטענות ואף קעקע בפסק הדין את מהימנות התובע. בית המשפט קבע כי יש בעדויות התובע בכדי לגרוע ממהימנות גרסתו בעניין נזקיו ואף טען: 'הוכח, כי לפחות לעת מתן עדותם, בני הזוג מנהלים חיי משפחה תקינים והם חיים יחדיו תחת אותה קורת גג. דהיינו: התא המשפחתי לא התפרק. יתר על כן, במהלך ניהול ההליכים כאמור (ובטרם חזרו לשיטתם להתגורר יחדיו), נולדו להם עוד שני ילדים והתובע פתח עסק עבור אשתו כבר באוגוסט 2011'".

פרטנר ביקשה עוד להדגיש, כי "בית המשפט דחה את סכום התביעה אשר עמד על 800 אלף שקל, לא אישר לתובע הוצאות שכר טרחת עו"ד, לא השיב את האגרה ששולמה על ידי התובע לבית המשפט, ואף ופסק סכום שהינו מחצית מהאגרה ששילם".

(ת"א 8238-05-11)