כאוס ושיתוק ברשות השידור: האם ימונה מפרק זמני?

רשות השידור מצויה ככל הנראה בימיה האחרונים, והיועמ"ש עשוי לדרוש מביהמ"ש למנות לה מפרק זמני ■ נציבות שירות המדינה: "הנהלת רשות השידור, בראשות היו"ר יוני בן-מנחם, פועלת על דעת עצמה ועושה ברשות כבשלה"

1. לא רוצים לחכות

על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה מונחת בימים אלה החלטה כבדת-משקל. על עו"ד יהודה וינשטיין יהיה להחליט האם רשות השידור תהפוך להיות לרשות הסטטוטורית הראשונה בתולדות מדינת ישראל שהנהלתה תוחלף במפרק זמני, שילווה אותה עד (אם וכאשר) שתחוקק הכנסת את חוק רשות השידור החדשה. בשבועות הקרובים יחליט וינשטיין יחד עם צוותו האם להגיש לבית המשפט את הבקשה הדרמטית.

קיראו עוד ב"גלובס"


חוק רשות השידור, כפי שגובש על-ידי משרד התקשורת בראשותו של השר גלעד ארדן, ונוסח על-פי המלצות דוח לנדס, קבע כי ברגע שיעבור החוק, ימנה הכונס הרשמי של מדינת ישראל מפרק לרשות השידור.

החוק אמנם עבר באחרונה בממשלה, והוא עושה את דרכו אל ועדות הכנסת, אלא שבמשרד התקשורת ובמשרד האוצר לא רוצים לחכות עד לאישורו המלא של החוק. שם לא סומכים על הנהלת רשות השידור הנוכחית שתוביל את השידור הציבורי הקיים בימים שנותרו לו.

החשש העיקרי הוא לניהולם של כספי הציבור. התקופה בה מצויה כיום רשות השידור היא "תקופה צופה פני פירוק", ימים בהם יש חשש לניהול לא תקין של כספי הציבור, מעין תחושת ימי פומפיי האחרונים. על אחת כמה וכמה כשמדובר על כך שהמדינה צפויה לכסות את כל חובות רשות השידור.

לפני חג הפסח פנו משרדי התקשורת והאוצר לוינשטיין וביקשו ממנו לא לחכות לאישור החוק, אלא לפנות לבית המשפט ולבקש ממנו למנות שם גורם מטעמו לאלתר - מפרק זמני.

בלשכת היועץ המשפטי לקחו את הנושא ברצינות ומינו פרקליטה שתפקידה יהיה לרכז את הנושא. המטרה - לתרגם את הרגשות והתחושות שיש לכל אחד בציבור בימים אלה כלפי רשות השידור - גם במשרדי מקבלי ההחלטות - לתיאוריה משפטית שתחזיק בבית המשפט.

על היועץ המשפטי להיות משוכנע כי הבקשה להחליף את המנכ"ל יוני בן-מנחם ואת אנשיו נובעת מהמניעים הנכונים, ולהוכיח כי ברשות השידור אכן שורר כאוס כזה, שלא ניתן לנהלה כיום.

2. "שיתוק וכאוס"

חיזוק לא שגרתי קיבלה בימים האחרונים בקשת האוצר ומשרד התקשורת מכיוון נציבות שירות המדינה. את המכתב ששלח במהלך חודש אפריל אסף רוזנברג, ממונה בכיר בנציבות שירות המדינה, ליועץ המשפטי לממשלה, אי-אפשר לכנות אחרת מלבד המלצה מרומזת להדחתו של מנכ"ל הרשות יוני בן-מנחם.

במכתב, שהגיע לידי "גלובס", מתאר רוזנברג בהרחבה שורה ארוכה של תלונות ופניות שהעביר יו"ר רשות השידור אמיר גילת לנציבות נגד בן-מנחם. "מתקבלת תמונה חמורה ולפיה הנהלת רשות השידור, ומר בן-מנחם בראשה, ניתקה כל מגע עם המוסדות הציבורים האמונים על התוויית מדיניות ופיקוח על הרשות. לטענת ד"ר גילת, פועלת הנהלת הרשות על דעת עצמה ועושה ברשות כבשלה", כותב רוזנברג לוינשטיין.

רוזנברג משתמש במילים "שיתוק" ו"כאוס" בכדי לבטא את הנעשה ברשות השידור, וממשיך ואומר כי טענותיו של גילת "משתלבות בתמונה המוכרת לכל בדבר הנתק המוחלט השורר בין הנהלת רשות השידור לבין מליאת רשות השידור, כמו גם חוסר התפקוד של האורגנים השונים ברשות".

בנציבות שירות המדינה קיימו פגישות עם גילת, באחת מהן גם לקח חלק המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט. ליכט מכיר היטב את הנעשה ברשות השידור, לאור העובדה שלאורך השנים עיקר התלונות נגד הגוף מגיעות לפתחו ולטיפולו. הוא זה שנזף ברשות השידור לאחר שפגעה בעבודת הלשכה המשפטית שלה, והוא זה שגם הכשיר בזמנו את עצירת הרפורמה, בכדי לאפשר לממשלה להציע אלטרנטיבה, שהיא החוק המוצע היום.

בדוח שחיבר ליכט עצמו ביולי 2013 (טרם ימי דוח לנדס), עליו חתם גם וינשטיין עצמו, הוא כותבף "אנו נתקלים בקשיים הולכים ומתגברים ביכולת של המדינה לפקח על הנעשה ברשות השידור. בעיה זו אינה מאפשרת לטפל באופן הולם בחשדות להתנהלות בלתי תקינה בהם נתקלנו בתקופה האחרונה. מדובר בבעיה הדורשת פתרון מערכתי כולל, בעיקר לאור ההיקף הנרחב של כספי ציבור המושקעים ברשות, ואנו מנסים לפעול גם בכיוון זה בשיתוף עם יתר הגורמים המוסמכים".

רוזנברג מהנציבות מדבר בטון דומה. "אין ספק כי מדובר בחשדות להתנהלות בעייתית, בלשון המעטה, של מר בן-מנחם, במיוחד נוכח תפקידו כמנכ"ל הרשות", הוא כותב, "ואולם, נראה כי לא ניתן להפריד התנהגותו זו מהנסיבות האופפות אותה, כפי שפורט לעיל. נראה כי התנהלותו זו של בן-מנחם, כמתואר בתלונות, הינה תולדה של הנתק שנוצר והמתח הקשה בין הנהלת הרשות ובן-מנחם בראשה לבין מליאת הרשות".

את מכתבו חותם רוזנברג באמירה הלא פחות מדרמטית הבאה: "הטיפול במצב דברים חמור זה צריך להיות רחב, מקיף וכולל, וראוי שייעשה על-ידי הדרג האמון על מינויו והמשך תפקודו של מנכ"ל רשות השידור".

3. היועץ צריך להוכיח

דוח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר מתייחס בהרחבה - על פני 3 פרקים המגדירים 3 ביקורות שונות - לרשות השידור. על אף שההערכות, גם בקרב גורמי שלטון וגם ברשות עצמה, היו כי הדוח יהיה חמור ודרמטי יותר, הוא היה חמור דיו והציג התנהלות מתמשכת וחסרת אחריות כלפי כספי הציבור: תהליך דיגיטציה שעלותו נופחה ב-190% מהדרישות בפועל, והפקות חיצוניות עליהן שולמו מיליוני שקלים על עבודה שלא בוצעה בפועל. לצד אלה תיאר מבקר המדינה באריכות כיצד הנהלת רשות השידור מזלזלת בנכסי צאן ברזל ישראליים כמו ארכיון הרשות, אשר החומרים המאוחסנים בו הולכים ומתכלים.

אלא שדוח מבקר המדינה אינו יכול להוות אסמכתא בפנייה לבית המשפט במקרה זה. היועמ"ש צריך להמציא חומרים משלו ונתונים שמעידים על ניהול בעייתי עד כדי כך - עד שיש להעבירו מיידית באמצעות סמכות שיפוטית, ולא באמצעים שהחוק מתיר לעשות זאת, באמצעות השר הממונה.

היועץ המשפטי מבין שהוא יידרש לפרק גוף שרק מחוקק יכול להקים, והמשימה אינה קלה.

4. הכול מוקפא

את ההתנהלות בימים אלה ברשות השידור אכן ניתן להגדיר ככאוטית. בין לשכת המנכ"ל לבין המוסדות ובראשן היו"ר שורר נתק מוחלט ואף איבה מופגנת. המנכ"ל ומקורביו אינו נוכח בישיבות הוועדות השונות של המליאה - ובכלל זה דיוני התקציב של וועדת הכספים - ואינו מדווח על הנעשה.

לערוץ 1 אין מנהל בפועל, לאחר שהמנכ"ל בן-מנחם סירב לקבל את מי שנבחר על-ידי ועדת האיתור - אילן דה פריס, וגם סירב לקבל את מי שמונה למחליפו - אלי בבא.

בכל מה שקשור להפקות, כמעט ולא נחתמה אף הפקה חיצונית ברשות השידור ברבעון הראשון של 2014. ועדת התוכן עצרה כמעט את כל ההפקות החיצוניות ולא מאפשרת להנהלת רשות השידור להוציא ולו שקל על ההפקה - שלא באמצעות הליך קול קורא. וכשוועדת התוכן מאשרת קולות קוראים - הנהלת הרשות לא מקדמת אותם, והם לרוב לא מתפרסמים. רשות השידור מתנהלת כיום ללא תקציב מאושר.

מלשכת היועץ המשפטי לממשלה נמסר כי "אין אנו נוהגים להגיב על עבודת מטה פנימית, ובכל מקרה טרם התקבלה החלטה בנושא".

מנציבות שירות המדינה נמסר: "אין אנו נוהגים למסור פרטים על תכתובות פנימיות".

מנכ"ל רשות השידור, יוני בן-מנחם, מסר בתגובה כי הוא "מצר על התנהגותו הנלוזה של היו"ר אמיר גילת ומזכיר כי היה זה גילת אשר עמד בראש ועדת האיתור שבחרה בו לתפקיד, ואשר בחרה גם ביותר מ-50 מנהלים בשדרה הניהולית של רשות השידור. דבר זה מעורר את השאלה מהם מניעיו של גילת ומדוע שינה את דעותיו.

"נראה כי גילת - שניסה הכול עד היום, אך ללא הצלחה, ושפניותיו נדחו בזו אחר זו, מאחר שלא נמצא בהם ממש - פנה לנציבות שירות המדינה. כמו כן, רובו המוחלט של הוועד המנהל של רשות השידור וכן חלק מחברי המליאה הביעו את תמיכתם במנכ"ל ובצוות ההנהלה. מנכ"ל הרשות סמוך ובטוח שגם נציבות שירות המדינה תבין מהר מאוד שגילת פועל ממניעים פסולים, ומטרתו העיקרית היא יצירת כותרות".

יו"ר רשות השידור, אמיר גילת, סירב להתייחס. מקורביו מסרו כי "מכתבו של ראש אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה מדבר בעד עצמו. המנכ"ל בן-מנחם מתחמק כהרגלו מהתייחסות לדברים החמורים שכתב עו"ד רוזנברג. המנכ"ל מנסה בכל דרך לצייר תמונה של סכסוך אישי בינו לבין היו"ר גילת, בעוד שהיו"ר, יחד עם חברי מליאה נוספים, ממלאים את תפקידם כנציגי ציבור ופועלים למיגור התופעות הפסולות הנחשפות לעיניהם השכם וערב תחת ניהולו של המנכ"ל הנוכחי.

"רוב חברי המליאה סבורים כי אין המנכ"ל ממלא את תפקידו כראוי בשורה ארוכה של נושאים. גם מבקר המדינה דחה את בקשת המנכ"ל לצו הגנה מפני 'התנכלות היו"ר' וקבע כי היו"ר לא התנכל לבן-מנחם".

המצב ברשות