הפרחים למשה קצב

לא חשבתי שאי-פעם אוכל להגיד משהו חיובי על הנשיא השמיני של מדינת ישראל, אבל הנה זה בא: הפרחים למשה קצב. בכדי להסיר ספק לאלתר, המחמאה הזו לא מופנית חלילה לפועלו המדיני או המיני של האזרח מספר אחד לשעבר, והאסיר מספר 1418989 היום - אלא לפועל היוצא של הרשעתו המהדהדת עד עצם הרגע הזה.

כשברקע מהדהדת תלונת העוזרת של הכמעט נשיא מאיר שטרית, אפשר לחלק את אופן בחירתם של נבחרי ציבור בישראל לימים שלפני קצב ואלה שאחריו. טרם נגזרו עליו 7 שנות מאסר בפועל בגין אונס, מעשה מגונה בכוח והטרדה, יכול היה כל נבחר ציבור - גם כזה שסוחב קופת שרצים גדולה על כתפיו, שכולם מתעלמים ממנה ממנה - להתמודד על כל תפקיד בלי חשש שמישהו יחטט בעברו וישלוף משם פרשיות שעלולות להעיד על חוסר ניקיון-כפיים.

והנה הגיע קצב, והבומבה בין העיניים שחטף ממנו הציבור גרמה לשינוי חוקי המשחק. העובדה שמי שאחז בתפקיד הכי רם במדינה, שאמור להוות דוגמה לכולנו, התברר כחרמן בלתי נלאה, קיצרה את סובלנות הציבור לנבחריה, ומאותו הרגע הוא דורש אפס טעויות בבחירה, ובדרך לניקוי המשכן הבא התחיל מסע טיהור שלא היה כמוהו במדינת ישראל.

זה התחיל דרך הפוליטיקה החדשה, שהומצאה במחאה, אבל הושפעה מכליאתו של הנשיא לשעבר. כל מי שנחשד בסיאוב חטף צרורות מהתקשורת, מהמועמדים הבולטים או מאלדד יניב, אביר השלטון הנקי. אזרחי ישראל נתנו 19 מנדטים למי שהבטיח פוליטיקה אחרת.

השלב הבא היה בפיאסקו של בחירת הנגיד. פעם, בחירת נגיד הייתה שיעמומון למתקדמים. בחירת הנגידה האחרונה הייתה יותר כמו רשימת הדחה מתוכנית ריאליטי. יעקב פרנקל הודח אחרי שכבר מונה, בגלל גניבת חליפון, לכאורה, בהונג-קונג; מריו בלכר נדחה בגלל חוסר התאמה לתפקיד; וצבי אקשטיין וויקטור מדינה נקלעו להורדת ידיים בין לפיד לנתניהו. בסוף הרימו טלפון לקרנית פלוג, שהייתה הפחות נגועה מכולם.

והנה אני שוב מושיטה את הפרחים לקצב, כי בזכותו, או יותר נכון, בגלל הפחד ששוב יסתנן למשכן מועמד שיעשה לנו בושות, עברו המועמדים לנשיאות את הזובור של חייהם. סילבן שלום היה הראשון שראשו נערף, בגלל חשד למעשה מגונה לכאורה בעובדת לשעבר, פואד נבעט מהמרוץ בגלל חשד לקבלת שוחד, ושאר המתמודדים מצאו את עצמם מוסרים הצהרות הון תחת איום הציבור, רק כדי להוכיח שהם לא מושחתים.

אז נכון שהמרוץ הזה היה לא אסתטי, ונכון שהפיל בדרך חללים, שייתכן שחלקם נפלו על לא עוול בכפם, אבל מי שקיבל כאב בטן נוראי, ביום שנשיא מדינת ישראל לשעבר נכנס לכלא, יכול היום להרגיש שההשפלה ההיא שספג הציבור לא הייתה לחינם.

משה קצב השאיר לנו מורשת. והמורשת שלו היא לא אהבת המולדת או ערך שירות העם, אלא קביעה חד-משמעית שאזרחי ישראל לא יסבלו יותר נבחר ציבור מושחת.