העליון: להחיל את חוק ביטוח בריאות על עובדי סיעוד זרים

בפסק דינה האחרון הורתה השופטת עדנה ארבל לגבש הסדר שיקרב את הסדרי הבריאות החלים על עובדים זרים בעלי זיקה חזקה לישראל לאלה של תושבי ישראל

עדנה ארבל / צלם: איל יצהר
עדנה ארבל / צלם: איל יצהר

בית המשפט העליון הורה היום (א') לממשלה לגבש תוך שנה מהיום הסדר שיקרב את הסדרי הבריאות החלים על עובדים זרים בעלי זיקה חזקה לישראל, ואשר שוהים בישראל, לאלה של תושבי ישראל. זאת, על דרך של החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי עליהם, או לחלופין בדרך של תיקון צו עובדים זרים בהתאם. בכך קיבלו השופטים את עתירת ארגון "קו לעובד".

פסק הדין רלוונטי בעיקר לעובדי ועובדות סיעוד המועסקים בישראל שנים ארוכות באופן חוקי. פסק הדין ניתן על-ידי השופטת עדנה ארבל, שפרשה היום מכס השיפוט, ובהסכמתם של השופטים עוזי פוגלמן ופרופ' דפנה ברק-ארז.

לדברי שופטי העליון, יש לקרב את הסדרי הבריאות החלים על עובדים זרים בעלי זיקה חזקה לישראל לאלה החלים על תושבי ישראל, באחת משתי הדרכים שנמנו. "חזקה על המשיבים כי יבחרו בפתרון המתאים והראוי ביותר".

שופטי העליון הדגישו כי על הממשלה יהיה לתת את הדעת לסוגיות שונות שעולות מהצורך להסדיר מחדש את זכויות הבריאות של העובדים הרלוונטיים. "כך למשל, כיצד יוגדר עובד בעל זיקה חזקה לישראל? כמו כן יהיה על המשיבים לשקול מהו ההסדר שיחול על עובדים אלה? מהו התשלום שיחויבו בו העובדים הסיעודיים ומהו הנטל על המעביד לעניין זה?".

לדברי השופטים, חלק מהסוגיות תדרושנה התייחסות גם להסדרים שאינם רלוונטיים רק לביטוח הבריאות. "כך למשל יש להתייחס לסוגייה של מתן טיפול רפואי לעובד סיעוד בעל זיקה חזקה לישראל אשר איבד את כושר עבודתו לתקופה של מעל 90 ימים. לעת הנוכחית, כזכור, מוחזר עובד זה לארצו ללא כל טיפול רפואי מעבר לתקופה זו".

בפסק הדין ציינה ארבל כי חברה נמדדת על-פי יחסה לחלשים שבתוכה. "ההיתר הניתן לעובד הסיעוד לשהות ולעבוד בישראל במשך שנים רבות נובע מצורכיהם של תושבי ואזרחי ישראל הזקוקים לטיפול מסור ותמידי סביב השעון. החברה הישראלית מעוניינת בשהייתם של עובדים אלה בישראל ובמתן סיוע על-ידם לזקוקים להם. לצורך זה נדרש מחיר מסוים", כתבה.

לדבריה, מדובר בבני אדם שאת מירב חייהם הבגירים מעבירים במדינת ישראל בטיפול לילות כימים באדם הזקוק להם. בני אדם שהשתלבו בקהילה ובחברה הישראלית ורואים בה את ביתם. בני אדם שמקימים את משפחותיהם בישראל, מדברים את שפתה, בעוד זיקתם לארץ המקור ממנה באו הולכת ונחלשת.

"לכך יש לתת ביטוי באמצעות גיבוש זכויותיהם הסוציאליות של עובדים אלה וקירובן לזכויות תושבי הארץ, גם אם לא לכדי השוואה מלאה, וגם אם מדובר בזכויות בסיסיות בלבד, כגון הזכות לבריאות", פסקה.

לדברי ארבל, בכך נבטיח את התייחסותנו הערכית לעובדים אלה, התייחסות לעובד הזר לא כאמצעי או ככלי שרת אלא כאדם בעל ערך ומטרה בפני עצמה.

עו"ד חני בן-ישראל מעמותת "קו לעובד" בירכה על הפסיקה, שהכירה בכך שעובדות סיעוד העובדות בישראל שנים ארוכות באופן חוקי, זכאיות לזכויות בריאות כשל תושבי המדינה.

"מדובר בעובדות שנפרדו מעל משפחותיהן, מבלות את מיטב שנותיהן הבוגרות בישראל ומבצעות ללא לאות עבודה שרק הופכת קשה ומפרכת יותר בחלוף הזמן. הן משיאות תרומה שאין לה שיעור - לא רק למטופליהן, אלא לחברה הישראלית בכללותה.

"בית המשפט העליון קבע היום את מה שאמור היה להיות ברור מאליו: אין לקבל את הדרתן של עובדות שחיות ועובדות כאן שנים ארוכות מחוק ביטוח הבריאות הממלכתי. לא ניתן להשלים עם תוצאה בה תשולחנה למדינותיהן ככלי אין חפץ בו וללא טיפול רפואי, במקרה שיאבדו את כושר עבודתן".