השופטת מירה דהן פסלה עצמה מלדון בסכסוך בין וולדמן ושלומית פן

שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, מירה דהן, שדנה בסכסוך בין איל וולדמן, מנכ"ל ונשיא מלאנוקס, לבין חברתו לשעבר, שלומית פן, פסלה את עצמה מלדון בתיק. זאת, מכיוון שנטען בעניין כי אחיה, ד"ר עו"ד חיים מכלוף, הוא עורך דין בכיר במשרד הרצוג-פוקס-נאמן, המייצג את מלאנוקס - כך נודע ל"גלובס".

השופטת נענתה בכך לבקשתה של פן כי היא תפסול את עצמה מלדון בתיק, בשל קשרו של אחיה עם וולדמן, אך היא עשתה זאת רק לאחר שדחתה את טענותיה המהותיות של פן ובנימוק של "מניעת לזות-שפתיים".

לדברי השופטת, "לא התקיימה איזו מעילות הפסלות שלפי הוראות הדין. יחד עם זאת, ועל מנת למנוע לזות-שפתיים, החלטתי לפסול עצמי מלדון בתביעה זו. אפילו נוצר בראייתה של פן חשש למשוא-פנים כלפיה, נראה כי חשש זה אינו יוצא מכלל חשש סובייקטיבי גרידא, והוא ככזה אינו מקים עילת פסלות. אולם, נוכח המתואר על-ידה, דעתי אינה נוחה עם המשך הטיפול בתיק".

"קשר משמעותי"

וולדמן, מייסד ומנכ"ל חברת מלאנוקס, הוא אחד מיזמי ההיי-טק המצליחים בתולדות המדינה, והונו האישי מוערך במאות מיליוני שקלים. מלאנוקס, שהוקמה על-ידי וולדמן ב-1993, היא אחת ההצלחות הבולטות של ההיי-טק הישראלי, ושוויה מוערך כיום במיליארדי שקלים.

כפי שפורסם בעבר ב"גלובס", בין וולדמן לבין בת זוגו לשעבר, פן, בכירה לשעבר באמדוקס, מתנהל מזה מספר חודשים סכסוך משפטי מאחורי דלתיים סגורות בבית המשפט לענייני משפחה (עם זאת, הפרסום הנוכחי אינו נוגע ליחסים האישיים שבין וולדמן ופן - ח' מ') וכן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. פן אף הגישה נגד וולדמן קובלנה פלילית פרטית, בטענה כי נהג כלפיה באלימות.

ל"גלובס" נודע כי רק לאחר ישיבות רבות שהתקיימו בין וולדמן לפן בפני בית המשפט לענייני משפחה, הודיעה השופטת דהן לצדדים בפתח דיון שנערך ב-28 באפריל, כי בערב פסח האחרון התגלה לה לראשונה כי אחיה, עו"ד מכלוף, מייצג את מלאנוקס.

בהמשך לכך הגישה פן לדהן בקשה, באמצעות משרד עורכי הדין קסוטו-נוף, כי תפסול את עצמה מלדון בתיק. לטענתה, לא רק שמכלוף מייצג את החברה, אלא שבין וולדמן לבין משרד הרצוג-פוקס-נאמן "ישנו קשר חזק ומשמעותי ביותר, כאשר וולדמן הוא אף חבר קרוב של עו"ד אהוד סול, אחד מראשי הפירמה".

פן לא הסתפקה בכך וטענה בבקשתה כי וולדמן דאג לכך שעו"ד מכלוף ייצגו באופן אישי, לאור קרבתו המשפחתית לשופטת.

"וולדמן אינו נתבע רגיל, בעל אפשרויות רגילות ויכולות ניהול משפט רגילות", טענה פן. "וולדמן הינו אדם מתוחכם מאין כמותו, שאף הצהיר בראיון שנתן לערוץ 2 בדבר יכולותיו האישיות העולות על יכולותיו של כל אדם בעולם, לרבות שר האוצר. מכאן, פן לא יכולה להתחמק מהתחושה הרעה והמרה, לפיה אין להתפלא על כך שוולדמן דאג למנות את אחיה של השופטת הנכבדה לשמש כעורך דינו - והרי הוא חברו הטוב של ראש המשרד - ומתוך עשרות השותפים ומעל 100 עורכי הדין יכול היה וולדמן לבחור כל אחד, זולת אחיה של השופטת".

פן ציינה כי קיים סיכון חד-משמעי להשפעה עקיפה על השופטת, שכן מדובר במצב שבו ייתכן כי לאחיה של השופטת עלול להיות אינטרס כלכלי בדמות יחסי עורך דין-לקוח עם מי שעניינו מתברר אצלה.

"נשאלת השאלה כיצד אמור לחוש אחיה של השופטת במקום עבודתו, במקרה שהשופטת תקבל החלטה שאיננה לרוחו של וולדמן, וממילא גם אינה לרוחו של חברו הטוב, עו"ד אהוד סול, הבוס של אחיה של השופטת... והואיל ולהחלטות השופטת עשויות להיות השלכות כלכליות על וולדמן, וממילא גם על מלאנוקס - כיצד תתקבל החלטה כזו על-ידי משרד הרצוג-פוקס-נאמן".

פן ציינה כי במקביל לניהול התיק שלה, ייצג משרד הרצוג-פוקס-נאמן את מלאנוקס בשתי עסקאות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים.

וולדמן מצידו שלל את הדברים, ובאמצעות עורכי הדין ישראל וולנרמן ועידו דיבון, טען בתגובה כי מלאנוקס היא חברה ציבורית, שהוא רק אחד מבעלי המניות ובה, וכי הזהות בינו לבין החברה שלה טוענת פן אינה משקפת את המציאות.

לדבריו, ד"ר מכלוף הוא רק אחד מהפרקליטים שטיפלו בהליך הספציפי של חברת מלאנוקס, שבו הוגשה נגדה תביעה ייצוגית, והליך זה הסתיים זה מכבר.

וולדמן דחה מכל וכל את הטענה בדבר עניין כספי או אישי של ד"ר מכלוף בהליך שמתנהל בינו לבין פן. לדבריו, "ד"ר מכלוף אינו 'בא-כוח' בהליך דנן, ואף לא עוד בהליך המקביל (במחוזי - ח' מ'), הואיל וזה הסתיים".

ב-25 ביוני קיבלה השופטת דהן את בקשתה של פן והחליטה כאמור לפסול את עצמה מלדון בתיק. "אף אצא מנקודת הנחה עובדתית כי וולדמן ומלאנוקס חד המה, הרי המשרד בו עובד ד"ר מכלוף הינו משרד גדול המונה כ-240 עורכי דין. לא נטען, ובוודאי לא הוכח, כי מכלוף טיפל באופן כלשהו בתיק המתנהל בפניי, או נתן ייעוץ משפטי לוולדמן", כתבה דהן בהחלטתה.

בנוסף, השופטת ציינה כי "טענות פן בדבר רקיחת מזימה על-ידי חלק מהנפשות הפועלות - והכול למען הצלחת וולדמן וקידומו של ד"ר מכלוף במשרד עורכי הדין - יוצרת אי-נוחות כבדה".

לדבריה, "בהינתן עמדתה של פן, מתחדדת תחושה סובייקטיבית כי עליי להימנע מלדון בתיק. בנוסף, יש להביא בחשבון גם, ובעיקר, את מראית פני הצדק שמחייבת את פסילתי".

השופטת אמנם פסלה את עצמה, אך סיכמה את ההחלטה בכותבה: "פן הפליגה למחוזות רחוקים, תוך שרבוב נושאים שאין בהם ובין יצירת חשש ממשי למשוא-פנים ולא כלום. ניסיונה לייחס לבית המשפט ידיעה בדבר קיומה של השפעה נטענת כלשהי של ההחלטה שתינתן בתיק על מאן דהוא, השתכרותו וסיכויי קידומו של ד"ר מכלוף ובכך ליצור 'עניין אישי' - דינו להידחות מכל וכל".

האשמות הדדיות על אלימות, גניבה ופגיעה בפרטיות

הסכסוך המשפטי בין איל וולדמן לבין שלומית פן, שהייתה זוגתו משך שנים ואף התגוררה עמו, רווי טענות והאשמות הדדיות. בתביעה בסך כ-2.6 מיליון שקל שהגיש נגד פן, טען וולדמן כי היא גרמה לו לאורך השנים האחרונות נזקים קשים, תוך "התנהלות שערורייתית, שלוחת רסן, זדונית ופוגענית, במסגרתה פן עשתה כל לאל ידה על מנת לגרום לוולדמן נזקים".

לדברי וולדמן, פן הוציאה ממנו כספים רבים תוך הצגת מצגי-שווא, לאחר מכן העלילה על וולדמן עלילת-שווא כאילו תקף אותה פיזית, ואף הגישה נגדו תלונת-שווא במשטרה - שנסגרה, לדבריו, בנימוק של היעדר אשמה.

וולדמן טוען כי פן נטלה ללא רשות רכוש רב שלו, ובכללו שורה ארוכה של מיטלטלין בשווי של כ-800 אלף שקל. לפי התביעה, "לאחר מכן המשיכה פן לייצר, בכוונת מכוון, נזקים לוולדמן, על-ידי כך שהמשיכה לבצע עוולות ברורות נגדו, מתוך מטרה ברורה לפגוע בניהול עסקיו".

"מסע יחצנות מכפיש"

בתגובה לתביעת וולדמן הגישה פן לבית המשפט המחוזי כתב הגנה בצירוף תביעה בסך 4 מיליון שקל נגד וולדמן, שבהם היא משיבה להאשמותיו ומעלה מצדה טענות קשות ביותר נגדו. פן טוענת כי וולדמן נהג במשך שנים לצותת לה ולבתה בסתר, לצלם ולהקליט אותן ואת כל מעשיהן בדירת המגורים שחלקו וולדמן ופן בעבר.

לדבריה, וולדמן חילל את צנעת הפרט שלה ושל בתה והשקיע ממון רב בהתקנת מערכת מעקב משוכללת אחריהן, שאיפשרה לו לצפות ולהאזין לנעשה בדירה באמצעות האינטרנט.

פן טוענת גם כי התביעה שהגיש נגדה וולדמן היא חלק מ"מסע יחצנות" שהוא מנהל במטרה להכפיש את שמה. לדבריה, לאחר שהליכים התנהלו בבית המשפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות במשך 4 שנים, החליט וולדמן לרוקן מתוכן את ההוראות על איסור פרסום, על-ידי כך שהגיש נגדה תביעת-סרק לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, זאת תוך שהוא מתבל אותה בשקרים ובכזבים.