קארין אלהרר, יו"ר ועדת השידור הציבורי: "אני לא חותמת גומי"

אלהרר, שעמדה בראש ועדת הכנסת שעסקה בעתיד השידור הציבורי, לא מבינה את הביקורת על המהירות שבה הוועדה פעלה, מסבירה מדוע הגוף החדש יהיה מנותק יותר מהפוליטיקאים, וטוענת כי לא קיבלה מסרים מלשכת ראש הממשלה

חוק תאגיד השידור הציבורי החדש אמור היה לעלות אתמול (ב') בכנסת לקריאה שנייה ושלישית. כמו דברים רבים שמשתנים בימים אלה בסדר היום הציבורי, גם סדר יומה של הכנסת לא נשאר כמתוכנן, והדיונים בנושא ההיסטורי נדחו לשבוע הבא.

"לא נעים לי לומר, אני לא כל-כך צופה בערוץ 1", אומרת מי שתציג את החוק בפני הכנסת, ח"כ קארין אלהרר מ"יש עתיד", כשהיא נשאלת איך לדעתה מתנהלת רשות השידור בימים אלה של מבצע "צוק איתן" ושידורים מסביב לשעון.

"למרות זאת, אני חושבת שיש שם כתבים ועובדים מאוד ראויים. חשוב לזכור המדרון החלקלק הזה שנמצא בערוץ 1 לא היה שם תמיד בצורה הזאת", אומרת אלהרר. "הרבה מאוד שנים זה היה הערוץ היחיד, וכנראה גם ערוץ לא רע בכלל, הוא היה פס הקול והתמונה של כל הישראלים, ולא צריך גם לזלזל במה שנעשה, פשוט שלא בטובתם הם נקלעו למקום מאוד לא טוב. מקום שגם העובדים לא רוצים להיות בו. אף אחד לא רוצה להיות במקום שלא מעריכים אותו. זה גם לטובת הציבור, שלא יראה שידורים ממוחזרים של 'סיבה למסיבה' בלופים".

סגירת רשות השידור הישנה ופתיחת גוף שידור חדש, רזה ומרוחק (יחסית, יש לציין) מהשפעות פוליטיות, הוא הנושא שעמד במרכז דיוניה האינטנסיביים של הוועדה, הראשונה אי-פעם שאלהרר, חברת כנסת טרייה, עמדה בראשה.

"כשאמרו לי שאני מועמדת פוטנציאלית, אז מיד עשיתי ברורים, ובדקתי מה זה אומר. אני לא באה מהתחום הזה", מספרת אלהרר. "אני לא אוהבת להתעסק במה שאין לי בו שמץ של מושג, ולכן מיד התחלתי לקרוא את כל הדוחות. ראיתי 14 דוחות, והיה ברור שהעסק הזה לא מתפקד כמו שצריך, ודרושים שינויים. פתאום הבנתי שיש פה איזה דד-ליין מאוד ברור שאם לא אעמוד בו, אז יהיה עוד משהו שישימו על המדף ויגידו 'הנה עוד ניסיון'. לא רציתי שזה יהיה עוד ניסיון. מאוד התפלאתי על הביקורת שהייתה על מהירות העניין".

- הביקורת הייתה: תקשיבו, אנחנו הולכים לפטר פה 2,000 איש, והמהירות נתנה תחושה שלא מייחסים לזה את מלוא כובד-הראש.

"זה לא מדויק. מהמתווה שאושר על-ידי האוצר, אז בסביבות 1,200 יוצאים לפנסיה או פנסיה מוקדמת, מה שמשאיר אותם משהו בקירוב 700-800 עובדים, שבאמת מאבדים את מקור פרנסתם, אבל גם להם יתנו הסדרי פרישה הוגנים. בחוק קבענו שיהיה מינימום של רבע מהצוות החדש שיעבור מהרשות הישנה. לבוא ולהגיד שבועטים אנשים החוצה, זה לא נכון".

הכונס יתחיל לעבוד?

אם חוק רשות השידור החדש יעבור בשבוע הבא, למרות ההסתייגויות הרבות שנערמות נגד סעיפיו, באחת תוחלף הנהלתו בנציג כונס הנכסים הרשמי שיתחיל בפירוק רשות השידור כפי שאנחנו מכירים אותה. במקביל יקום תאגיד חדש שיחליף את הרשות הקיימת לכל המאוחר בספטמבר 2015.

הרשות החדשה תכלול 3 ערוצים מרכזיים - בעברית, בערבית וערוץ ילדים (שיחליף את הטלוויזיה החינוכית). אגרת הטלוויזיה תבוטל לחלוטין, והמימון יגיע מהאוצר - אולם לא ישירות אלא באמצעות הכסף שנגבה באגרת הרכב, בצינור ישיר.

"הבהרתי עוד לפני שהתחילה עבודת הוועדה שאני לא אוהבת להיות חותמת גומי של אף אחד, ואף אחד לא נתן לי הנחיות. אני פשוט נורא מתפלאת שזה כל-כך חריג בנוף שחברת כנסת או חבר כנסת קם בבוקר הולך לעבוד ועושה את מה שמוטל עליו", אומרת אלהרר על הביקורות כלפיה על האינטנסיביות בה ניהלה את הדברים.

- והיה לך החשש שבעצם מביאים אותך כדי שתהיי איזה שהיא חותמת גומי? אחרי הכול את בת מפלגתו של שר האוצר יאיר לפיד, שהוא מיוזמי החוק.

"את השר גלעד ארדן לא הכרתי קודם, לא מעבר לשלום מנומס במסדרון. אבל השר לפיד מכיר אותי, והוא יודע טוב מאוד שאני לא מקבלת תכתיבים. הוא יודע שאני בן אדם חושב, והבהרתי בשיחות לפני שאני באה לעשות עבודה שאני מאמינה בה. זה לא סוד שאני בן אדם עם רקורד חברתי, זה היה ברור מה הקווים האדומים ועל מה אני לא אוותר ואיפה כן אוותר. לא היה אחד שיכול לבוא ולהגיד לי 'לא שמעת אותנו'. נפגשתי עם אנשים, גם מחוץ לכותלי הוועדה".

לדברי אלהרר, היא הבינה שהחולי המרכזי של רשות השידור כיום הוא הקשר בין ההנהלה לפוליטיקאים. "דיברתי עם אנשים ושמעתי שהמנכ"ל הוא מינוי של בן אדם מאוד מאוד מסוים, ושאנשים מייצרים לעצמם תוכניות. אתה שומע שלאורך כל השנים היו מנכ"לים כושלים, והנורה האדומה נדלקת".

- את יכולה להגיד היום שהחוק הזה מנתק לחלוטין את הפוליטיקאים עם רשות השידור?

"זה לא ניתוק בוואקום, מהסיבה הפשוטה ביותר שיש שר שאחראי לדבר הזה. הוא מתייעץ עם נשיא בית המשפט העליון במינוי יו"ר ועדת האיתור. בסופו של דבר השר הוא האחראי. אבל גם ברשות השנייה יש שר אחראי, והוא אפילו ממנה את חברי מועצת הרשות השנייה. זו הייתה דילמה".

- ועדיין השר הזה הוא שר מעורב מאוד.

"מעורב מאוד? הוא ממנה את יו"ר ועדת האיתור, אוקיי. בנוסח הקודם, לפני שזה הגיע לוועדה, הוא היה אמור למנות את יו"ר ועדת האיתור בהתייעצות עם שרת המשפטים, וועדת האיתור הייתה צריכה להביא לו כמה אופציות, והוא היה אמור לבחור מבין האופציות את חברי המועצה. היום זה לא כך, השר הוא לא יותר מחותמת גומי שמביאים לו 12 שמות, והוא חותם".

- זו קצת היתממות. פוליטיקאים תמיד יודעים איך לממש את רצונם, על אחת כמה וכמה לגבי המינוי של המנכ"ל הזמני.

"לרמות ולתחמן את המערכת אפשר בכל מצב. גם אם אתה יוצר חוק שהוא בווקום מלא. מדינת ישראל היא מדינה קטנה, ואנשי תקשורת ראויים יש בה בכמות יחסית מצומצמת. המטרה הייתה ליצור משהו שהוא חדש, משמעותי, עם תכנים ועם כמה שפחות נגיעה פוליטית.

"לכל אדם יש את האני מאמין שלו, גם אם זה נשיא בית המשפט העליון. ולכן, לפעמים אני אומרת, מה אנחנו מתחסדים כל-כך? גם אם זה היה רק נשיא בית המשפט העליון, זה עדיין עובד באותה צורה בסוף".

- החשש האמיתי שבדיוני החוק הסופיים במליאה נראה עזים שיצוצו מכיוון לשכת ראש הממשלה.

"אני מאוד אצטער על כך. חרף העובדה שהוועדה ישבה כמה שבועות ולא כמה שנים, באמת הייתה עבודה, היו נציגים שהגיעו באופן קבוע, ונשמעו אנשים, משרד האוצר פתח את הכיס בצורה משמעותית, לשר התקשורת יש את הרצון, דרוש גם פוליטיקאי אמיץ לעשות את הדבר הזה. אני לא ראיתי בכנסות קודמות, ובממשלות קודמות, שמישהו בא ואמר, 'משהו פה לא בסדר, בואו נתקן'. כולם נורא דאגו לזמן מסך שלהם".

- קיבלת מסרים מלשכת ראש הממשלה?

"ממש לא".

- את יכולה להעריך שאולי שהם עברו דרך השר ארדן?

"אני מבינה שאם לשכת ראש הממשלה רוצה להשיג משהו, אז היא פונה לכל מי שצריך. אני הייתי גורם אחד מאותם גורמים כיו"ר הוועדה. אני ממש לא קבלתי פניות".

- איך הייתה החוויה שלך עם עובדי רשות השידור?

"מאוד לא פשוטה. בדיונים הראשונים אמרתי שהם נורא מתלהמים וטעונים. לבי באמת עם חלקם. הם חזרו על איזה מניפסט כזה, שוב ושוב. אני בעד עבודה מאורגנת, ואני בעד עובדים. אלוהים עדי שאני בעד עובדים, אבל אני לא בעד עבודה מאורגנת שמטילה איזה סוג של אימה על הציבור, ואני לא מקבלת עבודה מאורגנת שמאיימת - אם לא תעשה מה שאני מבקש, אני מוריד את השאלטר. זה נכון לגבי השימוש בזמן השידור, זה מאוד הכעיס אותי. אתה משתמש בכספי ציבור שאנחנו אמורים לשמור עליהם ועושה לעצמך, ולביתך".

לדברי אלהרר, הסיבה בגינה צמצמה את נוכחות העובדים בחדר הוועדה הייתה מסיבות בטיחותיות, ולא על מנת לנטרל את העובדים.

- היו עלייך איימו אישיים?

"ממש לא. היו פניות אישיות ברמה של 'תסייעי לנו'. אבל ממש לא איומים אישיים. הייתה הפגנה אחת מתחת לבית שלי. לא נעים, אבל לא הייתי בבית. חבל שלא תיאמו איתי".

- רגע אחרי שנודע שאת הולכת לעמוד בראש הוועדה הזאת, קיבלת אייטם נורא ארוך באחת מתוכניות האקטואליה של ערוץ 1.

"אני מזמן אומרת לעצמי שאני פוליטיקאית חדשה, וזה בא לידי ביטוי בדברים האלה. האמת שביקשתי מהדוברת שלי לוודא שהם יודעים שזה ייתכן, ואני אעמוד בראש הוועדה, ושאין קשר בין הדברים - והם אמרו 'לא, מה פתאום, אין קשר'.

"כשזה כן היה סופי שאעמוד בראש הוועדה, המשכנו לקבל הזמנות, וקיבלנו החלטה מודעת שעם כל הכבוד לזמן מסך נוותר. אחר-כך מטבע הדברים הם פנו יותר לעיסאווי פריג'. הייתה החלטה מודעת שלנו לא ללכת לכיוון הזה בשביל לא לנצל את אותה פלטפורמה".

- בשורה התחתונה, אנחנו באמת צריכים שידור ציבורי?

"כן. בעולם של ערוצים מסחריים, בו הכול נורא אינסטנט ונורא רייטינג ונורא 'דעת הקהל', אין ביטוי לאיכות ולדברים שצריכים בעצם לשקף את כל מדינת ישראל, לא רק את היפים והאמיצים של מדינת ישראל, אלא באמת את כל האוכלוסייה".

קארין אלהרר

גיל: 37

מצב משפחתי: נשואה+1

רזומה: חברת כנסת מטעם סיעת "יש עתיד", מנהלת מערך הקליניקות המשפטיות של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, מנהלת התוכנית "הלכה למעשה" בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, הייתה פעילה חברתית בשלל פרויקטים ופעילויות.