יש חדשות ויש חדשות

מדוע אף אחד לא רוצה להציל את חדשות 10?

אם ערוץ 10 ייסגר, תיסגר עמו חברת החדשות שלו, וכל אנשיה יאבדו את מקום עבודתם. אין באמת תרחיש או אופציה הגיונית להישרדות של חברת החדשות: אם יכבה בסוף השנה המסך על הערוץ של יוסי מימן - גם החברה תיעלם.

כל ניסיון לצייר מצב לפיו חדשות 10 תוכל להתקיים גם ללא הערוץ, בא להכשיר את סגירתו. כי הרי ברור לכל שאם יש סיבה כלשהי שבגללה למישהו חשוב להמשיך ולקיים את שידורי הערוץ, זו חברת החדשות שלו.

אבל אסור להתכחש למציאות כפי שהיא. התפטרות חברי הדירקטוריון של חדשות 10 השבוע ממחישה ולו במעט את העובדה שלאף אחד לא אכפת. איש לא מוכן להילחם למען חברת החדשות של ערוץ 10, או כל חברת חדשות, למען האמת.

נציגי הציבור, שדאגו בעיקר לגבם שלהם במקרה של התמוטטות החברה וחששו מתביעות אישיות וכואבות, מיהרו לזנק מהספינה הטובעת. אבל אסור להאשים אותם: כי הרי הם רק משקפים את הלך-הרוח שמגיע אליהם מכיוון הנציגים שלנו - אנשי הרשות השנייה - שלא מצאו, או לא ממש חיפשו, שום פתרון קונקרטי להמשך שרידותה של החברה, גם ביום שאחרי.

גם זכייניות 2, אם יתפצלו מתוך ערוץ 2 במהלך השנה הבאה, לא רוצות בחדשות 10. זו מהן שלא תמשיך בשידורי חדשות 2, תעדיף להקים חברת חדשות משלה וללקט אנשי מקצוע לא מועסקים מהשוק, מאשר לקבל חברה מגובשת על-פי DNA וחוזים של מישהו אחר.

אחרי 12 שנים, חדשות 10, שרק ביומיים האחרונים הצליחה להניב רייטינג מרשים ביותר במהדורה המרכזית ולצמצם את הפער מול חדשות 2 (4 נקודות הפרש בלבד), לא יקרה לאיש. האמת? לא בטוח שגם לבעל המניות שלה.

10, 20, 24

נהוג לומר שאין חשיבות אמתית למותג או לאכסניה, ושהעיקר הם עיתונאיו. הרי גם אם חדשות 10 תיעלם, אפילו זו הסמלית, מישהו בטוח יחטוף את רביב דרוקר, את ברוך קרא או את צביקה יחזקאלי. האמירה הזו נכונה במידת מה, משום שיש חדשות - ויש חדשות.

מי שחי בנוחות עם סגירת חדשות 10, מגבה זאת בשטף גופי החדשות המשדרים מכל עבר. אלה לא רק וואלה או ynet, הביטו בערוץ 20 שצומח לו בקצה הממיר באופן מרשים. משדרים סמי-אקטואליים שנראים כמו הכנה ליום שאחרי ערוץ 10, רק בימנית מדוברת. רצועה כלכלית, רצועה חדשותית, רצועה נינוחה ואפילו פנים מוכרות כמו שרון גל ולינוי בר-גפן. מעין פוקס ניוז ישראלי. זה נראה כמו חדשות, נשמע כמו חדשות, אבל זה לא חדשות - כי אסור רגולטורית.

ערוץ אחר, שפחות מוכר לעין הישראלית, הוא ערוץ i24news של פטריק דרהי, שבהמשך עשוי להפוך לערוץ החדשות של הכבלים. לא מזמן הותקף המשנה ליועמ"ש, אבי ליכט, לאחר שקבע כי i24news הוא ערוץ ישראלי, ואם הוא רוצה לשדר חדשות בישראל, עליו לעשות התאמות.

ההתאמות האלה כוללות גם מינוי דירקטוריון ופיקוח ציבורי על השידורים. בדיקה של הבעלויות, של מפת האינטרסים ואיזון של הכוח המממן. לצד זה התחייבות לעמידה בכללי אתיקה והיעדר תכנים שיווקיים. רק שני גופים בישראל נמצאים היום בפיקוח כזה - חדשות 2 וחדשות 10. כל השאר משדרים על-פי כיוון הרוח.

גם עם הפיקוח הזה, יש מקום לביקורת על חברות החדשות המובילות. נכון גם להעלות את שאלת הובלתן - האם הכוח המרכזי חייב להיות בידיהן. אבל אין להקל ראש בעובדה כי השאלות שעולות באשר לעתידן מקודמות על-ידי כוחות מתחרים שמחויבותם העיקרית היא לדעת הקהל ולכיסו, ולא בהכרח למחויבות עיתונאית כלפי הציבור. במאבק כזה, לחדשות 10 באמת אין הרבה סיכוי.