"החלטת בית המשפט העליון מבטאת את האינטרס הציבורי, לפיו ערעורו של אהוד אולמרט על הרשעתו במשפט פרשת הולילנד יישמע באופן שיאפשר התערבות בפסק הדין של המחוזי. אולמרט טען לאורך כל הדרך כי לא קיבל שוחד, והיום קובע בית המשפט העליון כי הערעורים אינם ערעורי-סרק" - כך הגיבו היום (ב') עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג מצוות ההגנה של אולמרט להחלטת שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, לקבל את בקשתו של ראש הממשלה לשעבר לעכב את ביצוע העונש של 6 שנות מאסר שנגזר עליו על-ידי שופט המחוזי בתל-אביב, דוד רוזן, בגין הרשעתו בלקיחת שוחד במשפט פרשת הולילנד.
המשמעות היא שאולמרט יישאר אדם חופשי עד ההכרעה בערעור שהגיש על הכרעת דינו של רוזן ועל גזר הדין.
גם עונשי המאסר של יתר המורשעים במתן וקבלת שוחד בפרשת הולילנד - ובהם ראש עיריית ירושלים לשעבר, אורי לופוליאנסקי; היזמים הלל צ'רני ואביגדור קלנר; איש העסקים דני דנקנר; מהנדס עיריית ירושלים לשעבר, אורי שטרית; ומאיר רבין - יעוכבו עד ההכרעה בערעורים שהגישו.
עם זאת, השופט סולברג דחה את בקשתם של הנאשמים בכל הנוגע לרכיב הקנס שהוטל עליהם, וקבע כי עליהם לשלמו באופן מיידי. המשמעות לגבי אולמרט היא כי עליו לשלם באופן מיידי את הקנס בסך מיליון שקל שנגזר עליו.
"להבדיל מן המאסר, שלגביו את הנעשה אין להשיב - הרי שקנס כספי ניתן להשבה", הסביר סולברג. "הקנסות הכספיים שהשית המחוזי הם בשיעור ניכר - בין מאות אלפי שקלים לבין 2 מיליון שקל. בעניין הזה - המָמוֹני - דומני כי יש לבכּר את האינטרס הציבורי שבאכיפה מיידית של העונש. אם יסתבר בדיעבד - בפסק הדין בערעורים - כי קנס או חלקוֹ שולמו על-ידי מי מן המערערים שלא בצדק, יוּשב סכום הכסף למשלמוֹ".
כמו כן קיבל העליון את עמדת המדינה כי רכוש ששייך לצ'רני ועוכב על-ידה יישאר בינתיים בחזקתה, וכך גם כספים של אולמרט שחולטו.
שמירה על זכויות המורשעים
בהחלטתו ציין סולברג כי "אינטרס ציבורי חשוב הוא אכיפה מיידית של גזר דין, והדעת אינה נוחה כלל לראות מי שהורשע בדינו, נידון למאסר, והוא מסתובב חופשי ברחובה של עיר".
לדבריו, הציבור מצפה כי מי שהואשם, הורשע ונשלח לרַצוֹת את עונשו בבית הסוהר, אכן יִימָּצֵא לאלתר מאחורי סורג ובריח. ואולם מצד שני, כתב השופט, "אמון הציבור מותנה גם בהקפדה על זכויותיהם של נאשמים ומורשעים בפלילים. מאסר שמתברר בדיעבד כבלתי מוצדק פוגע כמובן בפרט, אך הוא גורע גם מאֵמון הציבור בשלטון החוק ובמערכת המשפט. זכות ערעור העניק החוק למערערים, ושׂוּמה לאפשר להם למצות זכותם זו".
אחד השיקולים המרכזיים שעל שופט לקחת בחשבון בשאלה אם להיענות לבקשת עיכוב ביצוע עונש של נאשם מורשע היא סיכויי ערעורו. על כך כתב סולברג כי אמנם מרבית טענות המערערים הן עובדתיות, "חלקן באצטלה משפטית, חלקן מתפלמסות עם קביעות של מהימנות" - אך "מקצתן מעלות שאלות של משפט".
לדבריו, "הערעורים אינם ערעורי-סרק. גם אם על פני הדברים נראים עיקרי הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי מבוססים, וגם אם הַעֲרָכָה סבירה לעת הזאת היא כי המערערים, רובם ככולם, אכן יְרַצוּ בסופו של דבר עונשי מאסר לתקופות משמעותיות, הרי שישנן בפי המערערים כמה טענות - כלליות ופרטניות - הראויות להישמע".
הקשיים בעדות דכנר
השופט סולברג אף מנה את 6 הטענות העיקריות והמשמעותיות, לטעמו, שהעלו אולמרט ויתר מורשעי משפט הולילנד בערעורם: הטענה הראשונה היא בעייתיות בעדותו של עד המדינה, שמואל דכנר המנוח.
לדברי סולברג, "לא כל דבריו קוֹשְט אִמְרֵי אמת, טובות הנאה שקיבל, תפקידו בפרשה כיוזם וכנותן השוחד, תחבולות שתִיחבל ופטירתו בעיצומה של חקירתו הנגדית על-ידי בא-כוח אולמרט, ובטרם נחקר בחקירה נגדית על-ידי באי-כוחם של אליעזר שמחיוף ודני דנקנר".
סולברג ציין כי השופט רוזן ראה אמנם נכוחה את הבעייתיות הנ"ל והרשיע רק כאשר נמצאו תימוכין לעדותו של דכנר, "ברם, לאור טענות המערערים, עניין הוא לבית משפט זה בשלב הערעור לוודא שהתימוכין היו חזקים דיים".
כן ציין סולברג כי על העליון יהיה לדון בערעור בשאלה האם "מאכער" - דוגמת מאיר רבין, שהיה יד-ימינו של דכנר והורשע במתן שוחד - הוא מתווך לשוחד - "קרי, האם הוא בא בגדר "המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת שיניע, בעצמו או על-ידי אחר, עובד הציבור... למשוא-פנים או לאפליה...".
סולברג הבהיר כי העליון יצטרך לדון במשמעות ההרשעה של רבין, בכך שקיבל כספי שוחד בסך של כ-1.3 מיליון שקל מדנקנר לצורך העברתם למנהל מינהל מקרקעי ישראל דאז, יעקב אפרתי (שזוכה מהאישום כי לקח שוחד), כדי להטות החלטות לטובת חברת תעשיות מלח שהייתה בבעלות משפחת דנקנר, ובהשלכות על הרשעתו של דנקנר.
נושא נוסף שהזכיר סולברג כטענה שיש לדון בה הוא "מה בין תרומה לבין שוחד?" - זאת על רקע הרשעתו של לופוליאנסקי בשוחד בדמות קבלת תרומות של יותר מ-2 מיליון שקל שהועברו לבקשתו מדכנר לעמותת "יד שרה", מפעל חייו של לופוליאנסקי.
קשרי גומלין
טענה נוספת שהעלו המורשעים ואותה מזכיר סולברג בהחלטתו היא "הנפקויות הנובעות מאי-הוכחת התמורה שהתקבלה עבור כספי השוחד או הסטייה מן השורה - בין היתר לעניין היסוד הנפשי הנדרש בעבירות השוחד וכן לחומרת הענישה".
לבסוף כתב סולברג כי בערעור תידון גם הטענה כי חלק מההרשעות, בעיקר זו של אולמרט, "מסתמכות על ראיות נסיבתיות, כאשר יש בנמצא הסברים חלופיים. אמנם מרבית הראיות הנסיבתיות לא שִימשו אלא כחיזוק לעדותו של עד המדינה דכנר, ובית המשפט המחוזי בחן אותן בקפידה. ברם, מקצת הטענות הפרטניות באשר לעוצמת החיזוקים הללו ולמסקנות שהסיק בית המשפט המחוזי - ראויות לעיון", כתב.
סולברג הסביר כי הוא החליט לקבל את בקשת כלל המורשעים בפרשת הולילנד לעכב את מאסריהם, למרות שהם אינם עשויים מקשה אחת מבחינת טיב הראיות, העבירות והעונשים.
"גם נסיבותיהם האישיות שונות. חלקם במצוקה כספית, לחלקם דאגות אישיות ומשפחתיות, חלקם אינם עוד צעירים, יש מי שמצב בריאותו בכי רע, למרביתם זכויות רבות בעברם, וכולם מטבע הדברים חרדים מן המאסר. לא כל הטענות בנושאים הנ"ל יפות לכולם, וניתן לכאורה לרדת לרזולוציה שבה תיעשה הבחנה בין המערערים השונים לעניין סיכוייהם בערעורים", כתב.
ואולם, לדבריו, "בחינת המכלול וטענות נוספות שהועלו מעלה קשרי גומלין והשלכה הדדית אפשרית של טענות בערעור אחד על משנהו. גם ההיקף הגדול של המשפט, המורכבוּת הניכרת של הפרשה, ריבוי הפרטים, שפע הראיות, הרכיבים הרבים שבהכרעת הדין, כאמור, הם צד שווה לגבי כל המערערים".
עורכי הדין ד"ר יעקב וינרוט ועמית חדד, המייצגים את דני דנקנר בערעורו, מסרו בתגובה: "בהחלטתו שם בית המשפט העליון דגש על מספר טענות המחייבות דיון משפטי נוסף, ביניהן ההרשעה החלופית וקביעת בית המשפט קמא כי העסקת מאעכר היא עבירה פלילית - שתי טענות מרכזיות המראות כי לדנקנר יש טענות רציניות המחייבות את התערבותו של בית המשפט העליון".
המדינה נגד עיכוב המאסר: "המורשעים פגעו באופן קשה באינטרסים ציבוריים"
ב-31 במארס 2014 הרשיע רוזן 10 מתוך 13 הנאשמים במשפט הולילנד בעבירות של מתן וקבלת שוחד במטרה לקדם מיזמי בנייה, ובראשם פרויקט הולילנד בירושלים.
על ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שהורשע בקבלת שוחד בסך 560 אלף שקל, הטיל השופט דוד רוזן עונש חמור של 6 שנות מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וכן קנס בסך מיליון שקל.
על אורי לופוליאנסקי, ראש העיר ירושלים לשעבר, שהורשע בקבלת שוחד בדמות תרומות של יותר מ-2 מיליון שקל שהועברו לארגון "יד שרה", מפעל חייו של לופוליאנסקי, הטיל רוזן עונש מאסר זהה.
על יזמי הנדל"ן שהורשעו בקבלת שוחד, הלל צ'רני ואביגדור קלנר, הוטלו 3.5 ו-3 שנות מאסר בהתאמה (המדינה מערערת על קולת עונשיהם).
את איש העסקים דני דנקנר דן השופט רוזן ל-3 שנות מאסר; ואת אורי שטרית, מהנדס עיריית ירושלים לשעבר - ל-7 שנות מאסר; מאיר רבין, שהיה יד-ימינו של דכנר, נדון ל-5 שנות מאסר; ואליעזר שמחיוף נידון ל-3.5 שנים בכלא.
אברהם פיינר הורשע בקבלת שוחד, אך נידון ל-6 חודשי שירות בלבד עקב מצבו הרפואי הקשה.
שולה זקן, מזכירתו לשעבר של אולמרט, נדונה ל-11 חודשי מאסר בלבד. זאת, בעקבות הסדר טיעון שחתמה עם המדינה, במסגרתו סיפקה זקן לפרקליטות קלטות המפלילות לכאורה את אולמרט בפרשת טלנסקי, בתמורה להפחתה בעונשה בפרשת הולילנד.
בדיון שנערך בשבוע שעבר בבקשת עיכוב ביצוע העונש, טענה פרקליטתו של אולמרט, עו"ד נוית נגב, כי "אינטרס הציבור הוא שיהיה צדק ולא רק מה שכתוב בעיתונים".
לדבריה, הפרקליטות הציגה בפני בית המשפט רק צד אחד של האינטרס הציבורי - ריצוי מהיר של העונש. נגב הוסיפה וטענה כי לאולרמט ייגרם עוול, אם הוא ייאלץ להוכיח את טענותיו מתוך כתלי בית הכלא.
לדבריה, בבקשה לעיכוב ריצוי המאסר היא אינה מבקשת להפלות את אולמרט לטובה ביחס לנאשמים אחרים. "אנחנו לא חולקים על עיקרון השוויון בפני החוק. לערעור שלנו היה סיכוי טוב גם אם היה מוגש על-ידי כל אדם אחר, והדבר מצדיק את עיכוב ביצוע העונש", אמרה.
נגב גם חזרה והעלתה חלק מהטענות של אולמרט בערעור כדי לנסות ולשכנע את סולברג כי סיכויי הערעור של ראש הממשלה לשעבר להתקבל גבוהים.
הפרקליטות, מנגד, ביקשה כי מורשעי הולילנד יתחילו לרצות את עונשיהם לאלתר. לדברי הפרקליטות, בשל היקפן החריג של הפרשיות בהן הורשעו הנאשמים וחומרת העבירות, יש לדחות את בקשות העיכוב.
"מעשיהם המושחתים של המבקשים כולם - אלה שהפכו את מתן כספי השוחד הרבים לאמצעי לגיטימי להשגת מבוקשם מאת פקידי ציבור ונבחרי ציבור, ואלה מנגד שלא בחלו במשך שנים ארוכות בקבלת כספים בסכומי-עתק - פגעו באופן קשה ביותר באינטרסים ציבוריים חשובים", ציינה הפרקליטות.
הטענות שייבחנו בערעור
■ הבעייתיות בעדותו של עד המדינה, שמואל דכנר המנוח; העליון: לא כל דבריו היו אמת, הוא קיבל טובת הנאה ותיפקד כיוזם וכנותן השוחד. בנוסף, פטירתו מנעה מאולמרט ודני דנקנר לבצע חקירה נגדית.
■ שאלת חוקיות פעילות ה"מאכערים"; העליון: נדון בשאלה אם "מאכער" הוא מתווך לשוחד - וכפועל יוצא תידון משמעות ההרשעה של מאיר רבין והשלכתה על הרשעתו של דני דנקנר.
■ הרשעת אורי לופוליאנסקי בקבלת שוחד בדמות קבלת תרומות ל"יד שרה": העליון: נבחן מה בין תרומה לבין שוחד.
■ העליון: נבחן את הטענה כי "חלק מההרשעות, בעיקר זו של אולמרט, מסתמכות על ראיות נסיבתיות, כאשר יש בנמצא הסברים חלופיים".
כתבות
ני"ע
