"האג"ח המיועדות מקנות לעמיתי הפנסיה עדיפות מובהקת לעומת עמיתי קופות הגמל"

העותרים טוענים כי על המדינה להנפיק גם לעמיתי הקופות אג"ח מיועדות המבטיחות תשואה ריאלית של 4.86%, בדומה לאלו המונפקות לקרנות

יוליה מרוז / צילום: דן פורגס
יוליה מרוז / צילום: דן פורגס

כמה שנים לאחר שאגף שוק ההון באוצר הוביל מספר רפורמות, שהביאו לפגיעה במעמדן התחרותי של קופות הגמל וחיזקו מאוד את מעמדן של קרנות הפנסיה החדשות המקיפות, באיגוד בתי ההשקעות ובפורום החוסכים לפנסיה טוענים שישנה אפליה שפוגעת קשות בעמיתי קופות הגמל. בשל כך הם הגישו היום לבג"ץ עתירה נגד האוצר, שבה הם טוענים שעל המדינה להנפיק אג"ח מיועדות לעמיתי הקופות, בדומה למה שקורה עם עמיתי הקרנות.

קיראו עוד ב"גלובס"


עמיתי קרנות הפנסיה החדשות המקיפות, שמחזיקים נכסים בהיקף כולל של כ-180 מיליארד שקל, זכאים לאג"ח מיועדות מסוג "ערד", שמהווים כ-30% מסך הנכסים שלהם. שוק זה נשלט על-ידי קבוצות הביטוח הגדולות.

מנגד, העמיתים בקופות הגמל לתגמולים, שבהן מנוהלים נכסים בהיקף של כ-189 מיליארד שקל, אינם זכאים לרכיב סולידי זה. מדובר באג"ח לא סחירות, שנושאות ריבית ריאלית קבועה ומובטחת של 4.86% לשנה, ללא קשר לקורה בשוקי ההון, ושכיום מבטיחות ריבית גבוהה בהרבה לעומת ני"ע דומים.

העותרים טוענים כי האג"ח המיועדות מקנות לעמיתי הפנסיה "עדיפות מובהקת בתשואה הנצברת" למול עמיתי קופות הגמל. הם מסתמכים בכך על חוות דעת של מאיר שביט, לשעבר הממונה על שוק ההון, ובקרוב מנכ"ל התאחדות חברות הביטוח (ששולטות בשוק הפנסיה החדשה).

שביט בחן את התשואות בשנים 2008-2013 (מתחילת המשבר הכלכלי ועד היום), ומצא כי "עמיתי קרנות הפנסיה נהנים מתשואה ממוצעת עודפת וגם מתנודתיות תשואה נמוכה יותר לעומת עמיתי קופות הגמל", והפער "נובע רובו ככולו מההשקעה באג"ח המיועדות". לדבריו, פער זה עלול להתבטא ב"הפרשי צבירה של מאות אלפי שקל ובהפרשים של עשרות אחוזים בצבירה הפנסיונית שתעמוד לעמית בגיל הפרישה".

עוגן, אבל גם משקולת

ייתכן שהנתונים היו שונים אם תקופת הבדיקה הייתה אחרת. לאורך השנים האג"ח המיועדות מוכיחות את עצמן כעוגן חיובי לתשואה בשנים קשות והפסדיות, ומנגד, כמשקולת שמפחיתה את התשואות בשנים טובות שבהן הקופות והקרנות מציגות תשואות ריאליות גבוהות מ-4.86% בתיק הסולידי. בתקופה האחרונה התחזקה האטרקטיביות של האג"ח המיועדות, לנוכח המציאות של סביבת ריבית אפסית מתמשכת והשפעתה על שוק ההון, וזאת לעומת תקופות אחרות שבהן האג"ח המיועדות דווקא פגעו בתשואות.

כך או כך, הבוקר הגישו האיגוד, בניהולה של יוליה מרוז, והפורום, בראשות רועי מימרן, את העתירה לבג"ץ באמצעות עו"ד ארנון שגב ושרון שביט-כפתורי ממשרד ארנון שגב ושות'. העותרים קוראים בין היתר לחייב את האוצר "לבחון מחדש את שיעור ואופן הקצאת האג"ח המיועדות לכלל המכשירים הפנסיוניים תוך שישה חודשים... ושהקצאת האג"ח המיועדות תיעשה באופן שוויוני ולא מפלה בין כלל מכשירי החיסכון ארוך-הטווח המיועדים לחיסכון למטרת קצבה".

"המצב החמיר"

לדברי יוליה מרוז, "לא רק שמטרת האוצר - תחרות הוגנת בנושא החיסכון ארוך-הטווח - לא הושגה, אלא שהמצב אף החמיר. נטרול קופות הגמל בהשוואה לקרנות הפנסיה בכל הקשור לאג"ח המיועדות מייתר את קיומן, בשעה שמדובר באפיקים זהים שאמורים להוות תחרות אחד לשני. כתוצאה מכך ציבור גדול של עמיתים סובל מאפליה קשה". רועי מימרן הוסיף, כי "הממשלה נמנעת מלקחת אחריות על החיסכון הפנסיוני במדינת ישראל. עתירה זו הנה רק צעד אחד לשינוי הסטטוס קוו הקיים בנושא זה".

קרנות הפנסיה החדשות, קופות הגמל לתגמולים וכן ביטוחי המנהלים, נחשבים למוצרים תחליפיים לחיסכון לפנסיה. מדובר במוצרים השונים מהותית האחד מהשני, ורק קרנות הפנסיה צומחות בקצב מהיר, בעוד שקופות הגמל וביטוחי המנהלים הרבה פחות אטרקטיביים, ולמעשה מדובר במוצרים נכים שנמצאים בראן-אוף (ניהול כספים קיימים ללא התווספות של חוסכים חדשים, וזאת עד שיימשכו הכספים). מציאות זאת קרתה כתוצאה ממספר סיבות, בהן המחיר ועלויות הביטוחים שנלווים לחיסכון, ולא רק בשל האג"ח המיועדות.

במסגרת העתירה תומכים העותרים בהחלתו בארץ של המודל הצ'יליאני (המודל החכ"מ), שבמסגרתו הסיכון בהשקעות מותאם לגיל החוסכים, בין היתר באמצעות שינוי אופן הקצאת האג"ח המיועדות.

אג"ח מיועדות מסוג "ערד" הן אג"ח ממשלתיות לא סחירות שהמדינה מנפיקה רק לקרנות הפנסיה החדשות המקיפות, ושמהוות כ-30% מתיק הנכסים שקרנות אלה מנהלות עבור עמיתיהן. האג"ח נותנות ריבית ריאלית שנתית קבועה של 4.86%, ללא תלות בקורה בשווקים

אפיקי ההשקעות בקופות הגמל