דיירי הולילנד: "רוצים דירות בשכונת מגדלים אקסלוסיבית"

הדיירים הגישו התנגדות לתוכנית החדשה שיזמה המדינה המבטלת חלק מהמגדלים שטרם נבנו. היזמים מאיימים אף הם: "חברת הולילנד פארק עלולה לקרוס אם המגדלים יבוטלו"

מתחם הולילנד / צילום: תמר מצפי
מתחם הולילנד / צילום: תמר מצפי

יזמי ודיירי מתחם הולילנד הגישו היום התנגדויות שונות לתוכנית החדשה למתחם הולילנד שיזמה המדינה, ושהופקדה להתנגדויות הציבור. התוכנית החדשה נולדה לאחר התפוצצות פרשת הולילנד בחודש אפריל 2010, במסגרתה הורשע בין היתר ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, והפחיתה משמעותית את זכויות הבנייה במגרשים שטרם נבנו.

מתחם הולילנד תוכנן כשכונה סגורה בת 17 בניינים למלונאות ולמגורים, כאשר עד היום 8 מהם נבנו בפועל. לאחר התפוצצות הפרשה הורתה שרית דנה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, לוועדה המחוזית לתכנן מחדש את המגרשים שטרם נבנו במתחם.

הוועדה המחוזית החליטה בחודש אפריל 2011 להפחית את שטחי המגורים שטרם נבנו ובמקומם ליצור שטחים לצורכי ציבור, וחיבור המתחם לשכונות הסמוכות. למעשה, מתוך 9 הבניינים שטרם נבנו, החליטה הוועדה המחוזית בתוכנית החדשה לבטל 4 בנייני מגורים הכוללים 258 דירות, ולהקים במקום מוסדות ציבור.

חברת הולילנד פארק, שבשליטת קרדן נדל"ן (30%), פולאר השקעות (60%) ובנק לאומי (10%), המחזיקה בזכויות לארבעת הבניינים, והנפגעת העיקרית מהתוכנית החדשה, הגישה היום התנגדות לתוכנית אותה הגדירה כ"פרי מובהק של ניצול כח שלטוני לרעה".

בהתנגדות שהוגשה לוועדה המחוזית באמצעות עוה"ד אבי פורטן ואבי שפרמן ממשרד אגמון רוזנברג הכהן ושות', טוענת החברה כי מוסדות התכנון ערכו לה "משפט שדה, חרצו את דינה והחלו להוציא לפועל את גזר הדין באמצעות הליכי תכנון שנועדו לשלול את זכויותיה הקנייניות והתכנוניות". היא הוסיפה כי "מוסדות התכנון פועלים מתוך שיקולים זרים של ענישה ונקמה שמוכתבים על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, שהורו להם לשלול את זכויותיה".

עוד טוענת החברה בהתנגדות כי הוועדה המחוזית אינה מסתפקת בהליך הפלילי המתנהל בבית המשפט, ומבקשת להוסיף ענישה משל עצמה, במנותק משיקולים תכנוניים אמיתיים שעליהם היא אמונה. לטענתה, "החלטות מוסדות התכנון גרמו וגורמים פגיעה אנושה ובלתי מידתית בבעלי המניות של המתנגדת ועלולים להביא לקריסתה הסופית ולפגיעה בציבור שמחזיק במניותיה".

בנוסף טוענת החברה כי ההחלטה תגרום לפגיעה אנושה בציבור בשל תביעות הפיצויים שתגיש החברה נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, לרבות תביעות להשבת כספי פיתוח והיטלי השבחה, שכלל סכומיהם מסתכם ב-500 מיליון שקל בהערכה ראשונית.

מבחינה תכנונית מציינת החברה בהתנגדות כי "התכנון החדש הינו תכנון מופרך, חסר כל היגיון תכנוני ונעשה על בסיס זהותם של בעלי הקרקע", ומוסיפה כי ביטול הקמה של מאות יחידות דיור בתקופה של מחסור בדירות אינו מוצדק, כי גובה הבניינים בתוכנית הקיימת אינו חריג מגובה יתר הבניינים בעיר, וכי לא קיים מחסור במבני ציבור באזור.

החברה מציינת כי בשנת 1999 השקיעה מאות מיליוני שקלים ברכישת המגרשים בהסתמך על התוכנית התקפה באותה עת, שאושרה על ידי כל מוסדות התכנון שנתיים קודם לכן. על כן, כל פגמים בתוכנית הקיימת מקורם בהחלטת הוועדה המחוזית עצמה. בין היתר מתארת החברה בהתנגדות כי השקיעה מכספה בפיתוח פארק ציבורי בן 15 דונם בלב השכונה, סלילת כביש היקפי בשכונה והקמת גשר.

להתנגדות צירפה החברה את חוות דעתם של מנכ"ל גיאוקרטוגרפיה ד"ר רינה דגני והאדריכל אורי זרובבל, כי לא קיים מחסור במבני ציבור במתחם הולילנד על פי התוכנית המקורית שאושרה, ומבני הציבור בה נותנים מענה אף לשכונת רמת שרת הסמוכה. מה גם שהוועדה המחוזית לא הגדירה מה יהיו אותם מבני ציבור שהיא מבקשת להקים במקום שטחי המגורים. לטענת החברה, הוועדה המחוזית שיזמה את התוכנית החדשה, נמצאת בניגוד עניינים ולא יכולה לדון בהתנגדויות לה.

התנגדות נוספת הגישו הדיירים שכבר רכשו דירות במתחם הבנוי וגרים בהן. לטענתם, הם קנו את דירותיהם בשעתו במיטב כספם על סמך המצב התכנוני התקף, שעל פיו, מתחם הולילנד אמור היה להיות שכונת מגורים אקסלוסיבית, סגורה שקטה ומבודדת.
בהתנגדות שהגישו לוועדה המחוזית למעלה מ-250 דיירים המתגוררים בשלושת בניינים שכבר נבנו במתחם, ואשר לטענתם רכשו את דירותיהם במתחם במיטב כספם, בהסתמך על התוכנית המקורית התקפה ולאחר שהדירות שווקו להם על ידי הקבלנים כדירות יוקרה במתחם אקסקלוסיבי וסגור.

באמצעות עוה"ד אלי וילצ'יק ומירב ברנע ממשרד כהן וילצ'יק קמחי ושות', מגדירים הדיירים את התוכנית החדשה כ"שינוי קיצוני באופי המתחם תוך פגיעה קשה ובלתי מידתית בהם ובקניינם".

עוד טוענים המתנגדים כי פתיחת המתחם ליתר השכונות באזור מהווה פגיעה קשה בהם, באיכות חייהם ובערך דירותיהם. עוד הם מציינים בהתנגדות כי כשרכשו את הדירות ידעו כי מי שאמור להשתמש במבני הציבור בשכונה הם תושבי השכונה בלבד. לטענתם, פתיחת השכונה והצפתה במוסדות ציבור כלל עירוניים שימשכו אליה תושבי שכונות אחרות תהווה פגיעה קשה ובלתי הפיכה במרקם הקיים של השכונה השקטה והמבודדת.

למעשה טוענים הדיירים כי בעוד הוועדה המחוזית מבקשת להעניש את היזמים במתחם שהיו לכאורה מעורבים בפרשת הולילנד, הרי שהתוכנית החדשה פוגעת בבעלי הדירות במתחם שאינם קשורים לפרשה.

הדיירים דורשים לבטל את התוכנית, שכן היא נולדה לטענתם משיקולים זרים ולא ממניעים תכנוניים. לטענתם, השיקול האמיתי מאחורי התוכנית הוא ניסיון להתנער מפרשיית הולילנד, וזאת למרות שמי שאישר את התוכנית הקיימת, היא הועדה המחוזית עצמה.

כמו כן מציינים הדיירים, כי בעוד שהתוכנית המוצעת מציעה לבטל את בנייני המגורים ששייכים ליזמים שהיו מעורבים בפרשת הולילנד ולהמירם במבני ציבור, הרי שלגבי הבניינים של רמי לוי שלא היה קשור לפרשיית הולילנד, מציעה התוכנית להוסיף זכויות וקומות. כל זה, לטענתם, מוכיח כי כל מטרת התוכנית היא הענשת היזמים על חשבון הדיירים ואין כל שיקול תכנוני אמיתי מאחוריה.