תפסיקו לחכות לרכבת

"וול סטריט ז'ורנל" פרסם השבוע את "חמשת הטרנדים החמים" בשוק, ומנה ביניהם את אפליקציית "אובר x", שמקדמת את רעיון המכונית השיתופית באמצעות קשר בין בעלי מכוניות פרטיות לבין אנשים שזקוקים להסעה; וכך מוסיפה שחקנים לשירות המוניות המסורתי, ומוזילה את תעריפיו.

אובר אינה יחידה בשוק ההסעות השיתופיות. יש עוד אפליקציות שמציעות שירות זהה שצצו בעקבותיה ומתחרות בה, ואליהן מצטרפות אפליקציות שיתוף נסיעות, שתכליתן לחבר בין נוסעים במסלול דומה וחפצים לחלוק ביניהם את הוצאות הדרך.

הרוח הנושבת בוול סטריט

המסחר במניית אובר x משקף לה שווי בגובה 40 מיליארד דולר, פי חמישה מפיאט, המייצרת, בין היתר, את דגמי קרייזלר, ג'יפ ואלפא-רומיאו, שנסחרת סביב 7.8 מיליארד דולר. שווי שוק אינו ערובה לדבר, וייתכן שאובר לא תגשים את ההבטחה שמגולמת במצבה הנוכחי בבורסה בניו-יורק. עם זאת, יחסו של שוק ההון לאובר מלמד על "רוח הזמן". כלומר, על ציפיות הציבור והכיוון שאליו פונה תחום התחבורה בעולם.

וכך, הרוח הנושבת בוול סטריט מסמנת למשקיעים שמוצר טכנולוגי לתחבורה אישית ושיתופית ייצור הרבה יותר ערך ממפעל שמייצר המוני מכוניות עממיות, כמו גם מותגי היוקרה מזראטי ופרארי, ואשר למנייתו יש "כיפת ברזל פיננסית", בזכות היותו "מפעל לאומי" של מדינה מערבית יציבה יחסית.

לא במקרה ולא בזדון

ניגשנו לבדוק נתונים אלה השבוע, בעקבות הסחרור החוזר והמדכא ששוב נקלע אליו מיזם הרכבת הקלה במטרופולין גוש דן. בפעם המי-יודע-איזו, התגלו שם שוב אי-סדרים כספיים והוקפאו תקציבים, דבר שעלול לגרום לעצירת העבודות ולדחיית מועד הפעלת הרכבת המבוששת זה שנים.

בלי לפקפק בחשדות לאי-סדרים ובלי להפחית בתרומה המיוחסת להפעלת רכבת בגוש דן, חייבים לסייג את המציאות המרגיזה בכך שהרכבת מבוששת להגיע, לא במקרה וגם לא בזדון. מיזמי תשתית שכמותה מתאפיינים בתקציבים אדירים ובמורכבות עצומה בביצוע. אילוצים תכנוניים ומשפטיים, ניגודים ותלות הדדית בין הגורמים הרבים המעורבים, מסרבלים התקדמות מיזמים כאלה, ולא רק בתל-אביב.

באמסטרדם "מחכים לרכבת" (התחתית) כבר יותר מ-25 שנה, במינכן מתכננים כבר שלושה עשורים רשת רכבות פחות "ריכוזית" ומסתבכים עם דרישות המחוז (בוואריה) והמדינה (גרמניה), סאגת הבנייה של הג'ובילי-ליין בלונדון (שנחנך, תודה לאל, לפני שלוש שנים) הייתה ארוכה, מפרכת ונושא לסאטירות בלי סוף, כך גם קו הרכבת התחתית של השדרה השנייה במנהטן, שמועד כרייתו נדחה שוב ושוב, ויש עוד דוגמאות.

לסבסד מוניות, לפנות נתיבים

אנחנו יכולים להמשיך ולחכות לרכבת, אבל אפשר לשפר את התנועה במטרופולין גוש דן בתשתיות קיימות ובמנגנונים שכבר מתפקדים, ולכן יישומם מהיר ולא יקר. שילוב אובר x במצבת שירותי המוניות הוא דבר אחד שאפשר לעשות. בהונג-קונג מסבסדים מוניות, ובכך מפחיתים באופן משמעותי את כמות המכוניות בכבישים וברחובות, ואת מצוקת החניה בעיר.

בישראל, אפשר לשנות את תקנות המס כך שיפסיקו לעודד ליסינג מכוניות, ויתגמלו תחבורה שיתופית ו"ירוקה", וזה עוד דבר שאפשר לעשות.

השבוע חשפנו ב"גלובס", תוצאות סקר תחבורה שהעיד כי חמישית מתושבי תל-אביב משתמשים באופניים ככלי רכב לצורכי יום-יום - הגעה לעבודה, ללימודים, לסידורים ולקניות, לביקור חברים ולהסעת ילדים למוסדות חינוך. נתון זה מבסס כדאיות להקצות לאופניים חלק בדרך הקיימת, בלי לחכות אפילו לסלילת שבילים ייעודיים. תשתית בטוחה תמשוך עוד נהגים ממכוניותיהם לרכיבה, ותיטיב עם נהגים בצמצום נפח התנועה ובקיצור הפקקים.

נכון, אפשר לחכות לרכבת, להתעצבן על השחיתות, להתאכזב מהעיכוב ולהאמין שהגאולה תגיע רק איתה. אבל למה לסבול בזמן ההמתנה, אם אפשר להקל על עצמנו באמצעים זמינים, שיישומם פשוט, זול ומיידי, עד בואה בשעה טובה.