הנקראות ביותר

12% מתושבי ת"א משתמשים באופניים ככלי תחבורה עיקרי

גידול אדיר במספר הרוכבים בעיר ■ החדשות הרעות הן שזה קורה למרות המציאות המידרדרת של תנאי הרכיבה ■ "כל גורם שעוסק בתחבורה במדינה ורואה את עצמו מקצועי ורציני, צריך לתת את הדעת לנתונים"

loading

"זה לא פחות ממהפכה", אמר השבוע ל"גלובס" אשר בן שושן, מנהל רשות התחבורה בעיריית תל-אביב, על ממצאי הסקר האחרון שבדק את התפלגות הנוסעים והנסיעות בעיר. "הממצאים המעידים ש-12% מהתושבים משתמשים באופניים ככלי התחבורה העיקרי שלהם, 20% רוכבים למקום עיסוקם, ואנו מזהים גם מגמה של ירידה במספר המחזיקים במכוניות פרטיות ומשתמשים בהן כדי להגיע לעבודה.

זה שינוי שאי אפשר להתעלם ממנו. כל גורם שעוסק בתחבורה במדינת ישראל ורואה את עצמו מקצועי ורציני, צריך לתת את הדעת לנתונים אלה, בהקשר לסדרי העדיפויות בפיתוח תשתיות, הקצאת שטחי דרך והעדפת משתמשים".

16% מגיעים לעבודה באופניים

סקר "פיצול הנסיעות" של עיריית תל-אביב, שנערך לראשונה ב-2004, בוצע שוב ב-2007 וב-2010 ונערך מאז בכל שנתיים. הסקר בודק את הרגלי הנסיעה של תושבי העיר, ובשנים האחרונות התמקד באופניים וברוכבים. הסקר האחרון, שנערך בנובמבר 2014 וממצאיו מפורסמים לראשונה ובבלעדיות כאן ב"גלובס", מצביע על שינויים מהותיים בדפוסי התנועה ברחובות, ומציף בעיות שהשינוי מעורר.

לפי תוצאות הסקר, שאותו ערך המרכז למחקר כלכלי וחברתי של עיריית ת"א-יפו בקרב מדגם מייצג של 1,500 איש, 37% מתושבי תל-אביב משתמשים באופניים (12% רוכבים מדי יום, 13% בין פעמיים לחמש פעמים בשבוע, ו-4% אחת לשבוע).

עוד בנושא נדל"ן ותשתיות


הנסקרים נשאלו גם על מטרות הרכיבה. מבין הרוכבים יום-יום וכן מבין הרוכבים פעם עד פעמיים בשבוע, נמצאה במקום החמישי והאחרון המטרה "לימודים", אחריה נופש וספורט, במקום השלישי ביקור חברים, במקום השני קניות וסידורים, ובמקום הראשון - עבודה (עיסוק מרכזי של הנשאל).

ואכן, הסקר מורה על זינוק אדיר בשימוש באופניים כאמצעי ההגעה למקום העיסוק - בין אם לעבודה, לימודים או שירות צבאי. ב-2012, קצת יותר מ-10% אמרו כי הם תמיד רוכבים באופניים לעיסוקם היומיומי, ב-2014 הצהירו כך יותר מ-16% מהנשאלים.

ב-2012 הצהירו קצת פחות מ-14% מהנשאלים כי הם משתמשים גם באופניים לשם הגעה למקום עיסוקם, ובתוך שנתיים עלה שיעורם ליותר מ-20%. המשמעות המשוקללת של כל הממצאים האלה היא שחמישית מתושבי תל אביב משתמשים באופניים ככלי תחבורה לצרכים יומיומיים (לא לשם פעילות ספורטיבית) לפחות אחת לשבוע, ובדרך כלל הרבה יותר.

עבר הירקון: תרבות אחרת

"זה משמח אותי מאוד, אומר בן שושן. "העיר תל אביבי יפו והעומד בראשה הובילו למהפיכה תחבורתית ירוקה ונקטו מהלכים רבים כדי לדחוף את האופניים ככלי תחבורה לגיטימי ולעודד את השימוש בו. התוצאות של הסקר מדברות בעד עצמן".

כצפוי, מונה בן שושן את ההשקעות של העירייה במה שמכונה "תשתיות לאופניים", ובהן השבילים, מתקני עגינה וחניה וכמובן - מיזם ההשכרה תל אופן, שלמרות הביקורת על תפקודו, אי אפשר להתעלם מתרומתו להטמעת תרבות הרכיבה בחוצות העיר.

לפי הסקר, בערך רבע מכל רוכבי האופניים בתל אביב (לא כולל שכונות עבר הירקון, שבהן שוררת תרבות תנועה והרגלי נסיעה שונים במובהק מחלקי העיר האחרים) עושים זאת באופניים ה"ציבוריים" של מיזם ההשכרה העירוני.

נס מקומי

אז בעירייה לא מופתעים ואף רושמים את השינוי לזכותם, אבל התמונה השלמה שמצטיירת מהסקר, מגלה שמהפכת התחבורה היא לא פחות מנס מקומי.

תנופת הרכיבה והגידול במספר הרוכבים, קורים כמעט כנגד כל הסיכויים, הסיכונים והתנאים - אלה שהעירייה אחראית להם וגם אלה שלא.

כך למשל עולה מהסקר כי בשנה האחרונה נגנבו בתל אביב 27 אלף זוגות אופניים, שהם יותר מרבע מכל זוגות האופניים בעיר (נסו לדמיין מציאות כזו לגבי מכוניות, וראו לעניין זה את הצעתה של חברת המועצה מיטל להבי).

אם לא די בכך שהרוכב התל אביבי צריך לחשוש לכלי הרכב שלו ("אני קונה בכל פעם אופניים יותר זולים ומנעול יותר יקר", אמר לנו השבוע חבר מערכת "גלובס" המתגורר במרכז תל אביב, לא רחוק מבית העירייה), הוא גם חושש לבטיחותו ברכיבה, והוא חושש יותר מאשר לפני שנתיים, כפי שנראה בגרף "שביעות רצון".

ככלל, שביעות הרצון של רוכבי תל אביב מתשתיות השבילים שדשדשה ברמות בינוניות ב-2012, ירדה עוד ב-2014, להוציא עלייה קטנה בפרמטר רציפות השבילים, שהעירייה מזיעה ביצירתם כנגד התנגדויות תושבים (ראו מקרה הרחובות ז'בוטינסקי ובלוך), והקשיים שמעמיס משרד התחבורה (ראו כל הצמתים בעיר, שאי אפשר להמשיך בהם את השבילים כי צמתים הם באחריות הממשלה, והעירייה אינה רשאית לפעול בתוכם).

הקרב מתחמם

לנתונים אלה מצטרפת התחממות בגזרת הקרבות בין הולכי הרגל לבין רוכבי האופניים. לפני שנתיים, 55% מהנשאלים אמרו שהאופניים מפריעים להולכי רגל, וכיום שיעור הסבורים שהאופניים מפריעים זינק ל-87% מקרב כל הנשאלים. 86% מרוכבי האופניים שנשאלו הפעם טענו שהולכי הרגל מפריעים להם, עלייה ב-5% יחסית ל-2012, שבה התלוננו רק 81% מהרוכבים על הולכי הרגל.

"בהיבט הזה, ממצאי הסקר מאתגרים", אומר בן שושן, "השינוי והקצב שבו הוא מתחולל, מחייב אותנו לפעול וזו משימה אדירה. אנו מתכוונים להמשיך ולהשקיע משאבים גם בהיבטים חקיקתיים ובהתאמת הסדרי האכיפה. תפקידינו לדאוג שהשינויים המבורכים ייעשו באופן שייכבד וידאג לרווחת כל משתמשי הדרך - מהולכי רגל ועד נהגים ורוכבים".

בשולי הסקר התחבא שינוי זעיר אבל עוקץ: למרות העלייה האדירה במספר הרוכבים, תל אביב נתפסת כיום קצת פחות כ"עיר אופניים", לפחות בעיני תושביה (81% מכל הנשאלים תופסים אותה ככזו, לעומת 83% לפני שנתיים). זה נתון תדמיתי בסך הכול, אבל אפשר לקוות שסקר זה שהציג קפיצה מרשימה בשימוש באופניים, יוביל את מדיניות התחבורה העירונית למציאות שבה בסקר הבא תצטרף לקפיצה במספר, קפיצה בשביעות רצון הרוכבים, ושתל אביב תתפס כ"עיר האופניים", לפחות כמו קופנהגן, ש-95% מתושבי ת"א תופסים אותה היום ככזו.

"כמו חיות מחמד"

גניבת האופניים בתל אביב גוברת, כך לפי הסקר שמציג אומדן של 27 אלף זוגות לפחות שנגנבו ב-2014, בעוד ששנה קודם לכן דווחו למשטרה רק 1,500 גניבות - פער המבטא בעקיפין עוד היבט של אי שביעות רצון של רוכבים. מיטל להבי, סגנית ראש העיר מטעם סיעת מרצ והממונה על תיק התחבורה, סבורה כי הפתרון לגניבות ולהיעדר האכיפה על רוכבים הוא הפעלת מנגנון רישוי שיגן על האופניים מפני גניבה, ויחייב ברכיבה אחראית את הרוכבים.

"אם המדינה רוצה לעודד רכיבה באופניים כאמצעי התניידות בערים, עליה להקים חניה מוגנת לאופניים וכן לפתח מנגנוני סיוע ובראשם רישוי. זה האמצעי הנכון להגברת הבטיחות ולמניעת גניבות". להבי מזכירה כי בעבר, בעלים של אופניים היה משלם אגרה שנתית לעירייה, "כפי שנהוג כיום עם חיות מחמד" ובתמורה היה מקבל לוחית רישוי כמו כל כלי רכב אחר במרחב הציבורי. "רישוי האופניים יאפשר גם בקרה על תקינות ובטיחות ויצמצם את התופעה של רכיבה על מדרכות", מסכמת להבי.

חשמלי וחינוכי

אופניים חשמליים קיבלו תשומת לב מיוחדת באחרונה בעיקר בשל מורת הרוח הציבורית הקושרת להם סיכון מיוחד. כך למי שרוכב עליהם, וכך למי שנתקל בהם, כשהם נעים על מדרכות בעיר ומפרים את שלוות הולכי הרגל, שהמדרכות נוצרו עבורם. הסקר מביא אומדן ולפיו יש כיום בתל אביב 14 אלף זוגות אופניים חשמליים, כמעט שליש מכל האופניים בבעלות (בגרף הם רבע כי נכללים אופניים ציבוריים של מיזם ההשכרה "תל אופן").

באחרונה נחקק חוק שלפיו נסיעה באופניים חשמליים מותרת על כבישים בלבד, ומגיל 14 בלבד. נניח לרגע את סוגיית האכיפה, כיום אופניים חשמליים הם קצת יותר משליש האופניים שבהם מגיעים לבית ספר, זאת כש-13.6% מכל הנסיעות היומיומיות לכל מוסדות חינוך בתל אביב, נעשות באופניים (ברכיבה או בהרכבה של הילד על ידי מבוגר).

מציאות זו היא הזדמנות של העירייה לקדם תשתיות הגעה מתקדמות ואיכותיות למוסדות החינוך, וכך לעודד הליכה ברגל ושימוש באופניים באופן יומיומי. זו הדרך להרגיל את "הדור הבא" לכלי רכב העתידי בעיר. חברת מועצת העיר מיטל להבי מקדמת כיום תוכנית לרשת שבילים רצופה לבתי ספר ולגנים, שתבטיח הליכה ורכיבה בביטחון אל מוסדות החינוך ומהם.

התושבים הרוכבים על אופניים
 התושבים הרוכבים על אופניים

הגעה
 הגעה

סוגי כלי רכב
 סוגי כלי רכב

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
היי טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים
גלובס TV
פרויקט מיוחד
✓ הרישום בוצע בהצלחה!