רדיפה עיוורת אחרי מותגים

הישראלים עדיין לא למדו כיצד להיות צרכנים נבונים ברכישת מכשירי סלולר. השוק הישראלי נשלט כיום כמעט לחלוטין על-ידי המותגים היקרים, וחבל, כי יש אלטרנטיבות זולות וטובות. תחרות מתקיימת בכל מקום, ורק הצרכן הישראלי משתרך מאחור, וממאן להבין ולהפנים זאת.

הסמארטפון הפך בשנים האחרונות למוצר שקיים כמעט בכל בית. אם תרצו, "מוצר צריכה בסיסי". אבל העלות של המכשירים הללו רחוקה בדרך-כלל מלהיות בסיסית. מחירו של סמארטפון מוביל של "מותג נחשב" הוא 3,000-4,000 שקל, ויש אף יקרים יותר. כלומר, סמארטפון יכול לעלות יותר ממכשיר טלוויזיה, ממחשב נייד, ולפעמים מחירו אף גבוה יותר ממקרר, מכונת כביסה ומזגן. כאשר משפחה ממוצעת מחזיקה 3-4 מכשירים כאלה, מדובר בהוצאה כבדה מאוד.

בתקופה שבה רוב משקי-הבית סובלים מיוקר המחיה ומאובר-דראפט בחשבון הבנק, ומשפחות רבות נאבקות לסגור את החודש, לא ברורה הנהירה הכמעט עיוורת של הצרכנים שמתלוננים על מחירו הגבוה של הקוטג' והמילקי, לבחור בסמארטפונים ממותגים כל-כך יקרים. אותם ישראלים שכורעים תחת הנטל, עומדים בתור בהמוניהם ומוכנים לשלם, ללא חשבון וללא מחשבה נוספת, אלפי שקלים מיותרים, בעיקר בשביל מדבקה עם שם ידוע. כל זה מעיד על התנהגות צרכנית בלתי נבונה.

לפי נתוני חברת המחקר IDC, רק ברבעון השלישי של 2014 נמכרו בישראל 730 אלף מכשירי סלולר, כאשר 3 יצרניות מכשירי סלולר שלטו על 78.5% מהמכירות. 3 יצרניות בלבד! כאשר בארץ ישנן לפחות 10 יצרניות נוספות, שחלקן מציעות דגמים שלא נופלים באיכותם מהדגמים של המותגים הגדולים ונמכרים במחצית ממחירם.

כיצד ניתן להסביר זאת? מילא אם היה מדובר במקרה של שוק עם חסמים משמעותיים, אך בשוק הסלולר הישראלי אין מונופולים, אין ריכוזיות. הכול זמין ונגיש, ותלוי בבחירה שלנו.

והבחירה של רבים מאיתנו, כך נראה, היא במוצר היקר. את ההבדלים בין המכשירים היקרים ביותר למכשירי הפרמיום של המותגים הזולים יותר לא ניתן לאתר בעין בלתי מזוינת, אלא אם אתם "גיימרים" כבדים במיוחד. אחרת, גם בשימוש יומיומי מאסיבי לא תרגישו בהבדלים בין המכשירים.

מעבר לסוגייה הצרכנית, יש כאן נושא חינוכי מן המעלה הראשונה, גם למשפחות שהפרוטה נמצאת בכיסן. רכישה עיוורת של מוצר כה יקר, ללא הצדקה של ממש, מעבירה מסר שלילי לילדינו: מה הם לומדים על ערכו של הכסף, אם אנחנו המבוגרים לא מתייחסים אליו בכבוד? האם השיוך החברתי של ילדינו חשוב יותר מפיתוח הזהות האישית שלהם? כיצד נצליח לחנכם לאינדיבידואליות ולפיתוח כושר שיפוט אישי, אם ננהג כעדר כל הדרך אל חנות הסלולר? האם נגזר על ילדינו לגדול בעולם של ערכים המבוססים על מראית-עין של עושר? של עטיפה נוצצת?

בעולם כבר מתרחשת מהפכה צרכנית של ממש, ויצרניות סלולר חדשות נענות לאתגר ומשיקות דגמים איכותיים במחירים משתלמים, שזוכים להצלחה רבה. מנגד, "המותגים הנחשבים" נאלצים להוריד מהמדף דגמים יקרים בגלל שהם פשוט אינם נמכרים. יותר מכך, יצרנית גדולה, שניסתה למכור ללקוחותיה דגם יקר שהבדלים בינו לבין הדגם הקודם היו מזעריים, חוותה האטה משמעותית במכירות.

הצרכנים בעולם מבינים שאין טעם להתנפל ולרכוש את "הפלא התורן" שהשיקה החברה החביבה עליהם, רק בגלל שהוא חדש ונוצץ, כאשר ההבדלים בינו לבין הדגם הישן הם זניחים או לא רלבנטיים מבחינתם. הם חושבים פעמיים לפני שהם פותחים את הארנק.

הנתונים של IDC מראים כי בעולם - יצרניות הסלולר הזולות והאיכותיות ויצרניות קטנות נוספות מחזיקות כבר ב-50% משוק הסמארטפונים העולמי. סביר להניח שהמגמה הזאת תגיע לבסוף לישראל, ושגם הצרכן הישראלי יצטרף למהפכה הצרכנית העולמית. השאלה היא - מדוע זה לא קורה כעת, ועד מתי נמשיך להוציא הרבה יותר מדי כסף על סמארטפון, ללא שיקול רציונלי?

בעידן שבו הצרכנים הישראלים מביעים את מחאתם גם בפוסטים תקיפים, מוזר שכאשר זה מגיע לרגע האמת, הם שולפים בפזיזות את כרטיס האשראי, כל הדרך אל המינוס.

■ הכותב כיהן כמנכ"ל אלפא טלקום, יבואנית וואווי (Huawei).