לקחת דוגמה מליצמן

מערכות הביטחון והבריאות לוקות כבר שנים בדריכה במקום. אולי יוזמת ליצמן תביא לשינוי?

יעקב ליצמן / צלם: איל יצהר
יעקב ליצמן / צלם: איל יצהר

כפי שפורסם אתמול (א') ב"גלובס", יו"ר יהדות התורה ח"כ יעקב ליצמן שוקל למנות מנהל כללי שאינו רופא למשרד הבריאות. זאת, כמובן, אם הוא יתמנה לסגן השר במשרד, תפקיד שבמקרה של החרדים מביא אתו סמכויות של שר. ליצמן כבר היה בסיפור הזה בממשלה קודמת, וכהונתו זכורה בדרך כלל לטובה על ידי מנהלי בתי חולים המציינים שהוא היה יעיל במידה שווה לכולם.

עקרון הסטייה מהעיקרון

למה מנכ"ל שאינו רופא? לליצמן יש תוכניות לרפורמה מרחיקת לכת. הוא מבקש למנות למנכ"ל אדם שיש לו את הכישורים הנחוצים ליישום התוכנית. לצורך עניינו של מאמר זה לא משנה מי האיש. מה שחשוב הוא העיקרון של סטייה מהעיקרון. מי אמר שהמנכ"ל צריך להיות רופא? הרי מנהל כללי כשמו כן הוא - מנהל. כלומר, התפקיד דורש אדם שמבין בעיקר בניהול. לרשותו של אדם כזה יכול וצריך לעמוד בעל תפקיד שהוא כן איש רפואה, כדי לייעץ לשר בתחומים אלה. זו התבנית הנכונה של ניהול משרד. בראשו - מנהל, הנעזר באנשי מקצוע שהוא ממנה לצדו.

צריך להדגיש, כמובן, שלא כל רופא אינו מבין בניהול. אבל החיסרון של הרופא הוא ראיית דברים בצורה חלקית-מקצועית, להבדיל מניהולית. לרופא קשה להשתחרר מלחשוב ולפעול כרופא, כאשר לעתים נדרשת זווית ראייה והבנה אחרת. איש ניהול מקצועי, לעומת זאת, אמור לראות את התמונה כולה, גם מהזווית הרפואית, וגם מהיבטים ניהוליים-תקציביים. ובכך יש למנכ"ל הלא-רופא עדיפות על איש הרפואה.

שלושה רמטכ"לים

מה שנכון למשרד הבריאות, צריך להתאים גם למשרדים אחרים - ובעיקר למשרד הביטחון. שם מדובר לא במנכ"ל, אלא בשר. מקובל למנות לתפקיד זה אדם מקרב הגנרלים בגלל הניסיון הצבאי. ואז מתקיים כפל תפקידים עם הרמטכ"ל, שהוא אמור להיות איש המקצוע. זה יוצר מצב של שני רמטכ"לים. ולפעמים מביאים גנרל גם לתפקיד המנכ"ל, ואז יש לנו שלושה רמטכל"ים במערכת אחת. מה שרק יכול לגרום לצרות. מה שבעצם כבר גרם לצרות - ראו מלחמות אהוד ברק וגבי אשכנזי, הידועות כ"פרשת הרפז".

מנכ"ל שאינו "משלנו"

בתחומים רבים אנחנו שבויים בקיבעונות שונים שאינם מאפשרים חשיבה ומעשה יצירתיים. כך גם בתחום המינויים המינהליים, שהופכים גם הם לחלק מהמשחק הפוליטי. מנהל כללי שאינו איש "משלנו", בכל מקום שהוא, יכול להביא רוח חיים חדשה, תבנית מחשבה ופעולה שונים. מה שאינו אפשרי כשממנים לתפקיד אדם מתוך השורות, שכל חייו חונך ופעל על פי הנורמות המקובעות. מערכת הביטחון לוקה כבר שנים רבות בסטגנציה, העדר תנופה, דריכה במקום ואחורה. גם מערכת הבריאות. אולי היוזמה של ליצמן תסמן תחילתו של שינוי.