הערכות: ליצמן יטלטל את משרד הבריאות עם מנכ"ל שאינו רופא

מחזיק תיק הבריאות המיועד מעדיף מנכ"ל מחוץ ל"גילדה הרפואית", והשם הבולט לתפקיד הוא עו"ד יואל ליפשיץ, לשעבר המפקח על קופות-החולים ■ בינתיים הוא כבר הספיק לעצור את ועדת האיתור לתפקיד מנכ"ל הדסה

יעקב ליצמן / צלם: איל יצהר
יעקב ליצמן / צלם: איל יצהר

האם בפעם הראשונה מקום המדינה לא יעמוד רופא בראש משרד הבריאות? במערכת הבריאות לא ממתינים להרכבת הקואליציה, וכבר מנסים להיערך לשינויים הפרסונליים שעשוי להוביל יו"ר יהדות התורה, ח"כ יעקב ליצמן, לאחר כניסתו למשרד.

על-פי הערכות, ליצמן יבקש לסיים את תפקידו של מנכ"ל המשרד פרופ' ארנון אפק, ולמנות במקומו אדם דומיננטי שמכיר היטב את המערכת, ואולם כזה שאינו משתייך ל"גילדה" הרפואית. המועמד הבולט ביותר הוא עו"ד יואל ליפשיץ, כיום מנכ"ל חברת לביא מדטק ששימש בכהונתו הקודמת של ליצמן במשרד כסמנכ"ל לפיקוח על קופות החולים והביטוחים המשלימים.

ליפשיץ זכה לאמון רב בכהונה הקודמת של ליצמן במשרד הבריאות (2009-2013) ונחשב למי שהוביל איתו בין היתר את הרפורמה בתחום טיפולי השיניים לילדים, שהחלה בצעד יוצא דופן ושנוי במחלוקת שבמסגרתו נלקחו 50 מיליון שקל מתקציב התוספת לסל התרופות לטובת סבסוד טיפולי השיניים. ליפשיץ השמיע באותם ימים קול נדיר למדי, ולפיו סל התרופות הישראלי עשיר בקנה מידה בינלאומי וכי לא יקרה אסון אם חלק מהתקציב יופנה לטובת צרכים אחרים.

ליצמן נתקל בראשונה בליפשיץ דווקא מהצד השני של המתרס: ב-2007, כשליצמן כיהן כיו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ליפשיץ הוביל מה שנתפס כמעט כ"מרד" בתוך משרד הבריאות, נגד הכוונה של שר הבריאות דאז יעקב בן-יזרי ושל ראשי משרד האוצר לאסור בחוק על קופות החולים לשווק כיסוי ביטוחי לתרופות מצילות חיים. ליפשיץ לא היסס לפרסם מאמר חריף בעניין נגד המהלך של השר ואף התייצב נגדו בכנסת. ליצמן תמך בסופו של דבר בהחלטה ההיא, אך לימים הצהיר כי לדעתו הייתה זו שגיאה. באופן אירוני, דווקא ליפשיץ סבור כיום כי התקציבים הרבים שהוזרמו לסל התרופות בעקבות המהלך היו בבחינת צעד חיובי, או לכל הפחות לא טרגדיה כפי שסבר בעבר.

למעשה, עוד בכהונה הקודמת של ליצמן במשרד הבריאות הוא ביקש למנות מנכ"ל שאינו רופא - אז הייתה זו רות רלב"ג, כיום סמנכ"ל כספים בבית החולים שערי צדק בירושלים ובעבר סמנכ"ל תקצוב ותמחור במשרד הבריאות. הכוונה למנותה גררה מחלוקת פנימית בתוך המשרד, ובסופו של דבר מונה לתפקיד פרופ' רוני גמזו, שבתוך זמן קצר התגלה כדמות דומיננטית וכריזמטית ביותר. על פי הערכות, כהונתו של גמזו הסתיימה מוקדם מהמתוכנן בדיוק בגלל הדומיננטיות הזו, לאחר שהשרה לשעבר, ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), העדיפה מנכ"ל "נוח יותר".

ליצמן, לעומת זאת, עשוי לבחור בליפשיץ דווקא בשל הדומיננטיות שלו והנכונות שלו לעמוד על דעתו - גם אם היא שונה מזו של השר הממונה. ליצמן דוגל בכך שמנהל המשרד לא חייב להיות רופא, והוא אף רואה בכך יתרון מסוים. זאת, על רקע הטענה כי מערכת הבריאות מוטה כיום לטובת מגזר הרופאים ואינה מאפשרת ניהול מאוזן של הצרכים והאינטרסים השונים. לצד שמו של ליפשיץ, הוזכר באחרונה גם שמו של משה בר סימן-טוב ("ברסי"), לשעבר סגן הממונה על התקציבים באוצר. ברסי מכיר מקרוב את מערכת הבריאות וחתום על כמה מהלכים לרבות הסכם הרופאים משנת 2011, והוא זוכה לאמון רב מצד ליצמן. מאז הקיץ האחרון הוא משמש ציר כלכלי של ישראל בוושינגטון, וכמו ליפשיץ גם הוא טוען כי לא קיבל עד כה שום פניה בעניין.

ליצמן יודע כי אם ימנה מנכ"ל שאינו רופא, הדבר לא יעבור בלי מלחמות. "אנחנו חד-משמעית מתנגדים למינוי מנכ"ל שאינו רופא", מבהיר יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן. "הסוגיה הזו עלתה כמה פעמים בעבר בקדנציות קודמות, אנחנו הבענו התנגדות וזה ירד מהפרק. אין לנו צל של ספק שמנכ"ל שאינו רופא יהיה נכה - הוא יצטרך קביים, שמישהו יעזור לו.

אז מה היתרון? לצערי היעדר ההשכלה הרפואית והניסיון באתיקה רפואית יבואו לידי ביטוי במהלך קדנציה כזו, ומה שיעמוד מול מנהל כזה זה לא בהכרח בריאות האנשים", הוסיף אידלמן. כשנשאל במה זה שונה מהעובדה ששירותי בריאות כללית, ארגון הבריאות השני בגודלו בעולם עם מאות מרפאות ו-14 בתי חולים, מנוהל על ידי אדם שאינו רופא (אלי דפס), הוא השיב: "הכללית משמשת כמבטחת וכספקית שירותים, אבל היא אינה מבצעת רגולציה רפואית כפי שמבצע משרד הבריאות. גם ארגון הבריאות העולמי, שעוסק במדיניות, מנוהל על ידי רופאים".

אידלמן הבהיר כי אינו יודע עדיין באיזו דרך יגיב הארגון שלו אם אכן תהיה כוונה למנות מנהל שאינו רופא, ואולם הזכיר כי הארגון התנגד בעבר בתוקף גם למינוי של אביגדור קפלן למנכ"ל הדסה, וכי רק מצבו הקשה של המרכז הרפואי מנע בסופו של דבר צעדים ארגוניים בעניין. עם זאת, לא בטוח שההסתדרות הרפואית תמהר לנהל מלחמה פומבית נגד ליצמן, לאור ההיסטוריה ביניהם. בשנת 2009 נלחם הארגון בעצם המינוי של ליצמן לתפקיד סגן שר הבריאות בטענה כי יש למנות לתפקיד "שר במשרה מלאה", ואף עתר בעניין לבג"ץ. הדבר גרר יחסים עכורים מאוד שלא סייעו לארגון (בלשון המעטה) בזמן שביתת הרופאים בשנת 2011, ולימים הודו בארגון כי ליצמן עשה עבודה טובה במשרד.

מתערב בהדסה

ליצמן מבהיר מצידו כי כל זמן שעדיין לא הורכבה הממשלה, הוא אינו עוסק בהיבטים פרסונליים. עם זאת, הוא כן מצא לנכון לבקש מראשי המרכז הרפואי הדסה להקפיא את עבודת ועדת האיתור לתפקיד המנכ"ל, עד שייכנס לתפקיד וייבחן את הדברים באופן אישי. ליצמן הבטיח לארגון נשות הדסה כי אין לו כוונה להילחם בהמלצות שלהן לתפקיד המנכ"ל, אך הוא מבקש מאידך גיסא לבחון את הדברים ואף להמליץ בעצמו על מועמדים. הדבר מעיד למעשה על האפשרות כי המירוץ לתפקיד מנכ"ל הדסה ייפתח מחדש, לאחר שכבר הגיע ליישורת האחרונה.

"גלובס" חשף בחודש שעבר כי המועמד הבולט לתפקיד, ששמו כבר הועבר על ידי ועדת האיתור לבחינת משרדי הבריאות והאוצר, הוא פרופ' יצחק קרייס - לשעבר קצין רפואה ראשי ומי שנחשב בעיני מנכ"ל שיבא פרופ' זאב רוטשטיין ליורשו בתפקיד. המועמדות של קרייס בהדסה נתפסה כמכה קשה לרוטשטיין שגייס את קרייס לשיבא רק לפני כמה חודשים והעניק לו תפקיד בכיר ללא מכרז, ואולם לא מן הנמנע כי התערבותו של ליצמן עשויה להשאיר את קרייס בשיבא. נזכיר כי בהתאם להסכם ההבראה של הדסה, שבמסגרתו המדינה התחייבה להעביר למרכז הרפואי יותר ממיליארד שקל, הבעלות על הדסה נותרה באופן רשמי בידי ארגון נ שות הדסה ואולם למדינה קיימת זכות וטו על מינוי המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון.

בתי החולים של הדסה בעין כרם ובהר הצופים בירושלים משרתים ציבור רחב מקרב המגזר החרדי, ובעבור ליצמן לא מדובר בעוד בית חולים מן המניין. בעבר הוא תמך בהצעה לאפשר גם לבתי החולים שאינם ממשלתיים כדוגמת הדסה לקבל הגנות דומות שיבטיחו את איתנותם הפיננסית. בבית החולים הדסה העדיפו שלא להגיב לידיעה.

צרו איתנו קשר *5988