רשות השידור מתפוררת: האגרה לא נגבית, והאוצר לא מזרים כסף

ברקע השיתוק - אי-הוודאות לגבי זהותו של שר התקשורת הבא ולגבי עמדת רה"מ על עתיד השידור הציבורי ■ זה היה התסריט שממנו חששו עובדי רשות השידור הוותיקים: שהרשות הישנה תקרוס לפני שתקום החדשה

רשות השידור בת"א / צילום: רון פז
רשות השידור בת"א / צילום: רון פז

רשות השידור מתייבשת ממקורות הכנסה. מאז ראשית שנת 2015 לא יצאו דרישות תשלום האגרה לציבור, ועל-פי הערכות, בתוך חודשיים לכל היותר תתפתח מצוקה תזרימית מהותית בגוף השידור הציבורי. בהיעדר גביית אגרה מהאזרחים, אפילו לא מאלה שמשלמים בהוראת קבע, נמנעת מהרשות הכנסה של 400 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"גלובס"


מי שאמור לאשר את גביית האגרה הוא השר הממונה על הרשות גלעד ארדן, אלא שהוא מתעכב בחתימה. בהיעדר כסף שזורם אל הרשות שהולכת ומתפרקת, וללא עבודה אמיתית לטובת הקמת תאגיד השידור החדש, כשברקע הקמתה של ממשלה חדשה, נראה כי הפחד הגדול של מתנגדי הרפורמה המהפכנית הולך להתגשם - רשות השידור תגסוס עד למותה המוחלט והסופי.

כששואלים מדוע לא נגבית האגרה, מקבלים שלל תשובות וחילופי האשמות. האצבעות בעיקר מופנות אל השר שהגה את החוק המהפכני, אולי הדרמטי ביותר בממשלה היוצאת - ארדן.

בתקופת הבחירות ארדן לא רצה לשלוח לציבור הבוחרים דרישות תשלום, ואחרי הבחירות הוא מעדיף לראות לאן נושבת הרוח מכיוון לשכת ראש הממשלה ומי יהיה השר הבא שייקח לעצמו את התיק - שר שעדיף שהחתימה הזו תתגלגל לפתחו.

אלא שבסביבתו של השר ארדן אומרים שזה בכלל האוצר שמעדיף לא לגבות את הכסף עכשיו, כי לא ברור האם בחודשים הקרובים רשות השידור עדיין תהיה קיימת.

כך או אחרת, הבור מעמיק, וברשות השידור מרגישים זאת היטב. החוק מחייב את האוצר להשלים את החוסרים הנותרים בתום גביית האגרה, אולם האגרה לא נגבית, והמעט שהאוצר העביר הם 50 מיליון שקל, כמקדמה בתחילת השנה.

בינתיים העובדים נדרשים על-ידי האוצר לקצץ 22% מהשעות הנוספות שלהם - ברדיו ובטלוויזיה, הפקות המקור שתוכננו לצאת לדרך מבוטלות במה שנראה כמו אובדן של כ-80 מיליון שקל משוק היצירה הישראלית, ועובדים שפורשים לא מוחלפים.

בתקופת הפירוק, תחת הכנ"ר פרופ' דוד האן, מאות עובדים כבר פרשו (ההערכה היא כי מדובר על כ-300), ואיש לא ממלא את התקנים. על החלפת מחשוב ותנאי עבודה בסיסיים, איש כבר לא מדבר. עובדים - בעיקר בקול ישראל ובעיקר אלה שיושבים בנכסים המניבים של שרונה בתל-אביב - מדברים על תנאי עבודה שהולכים וממחמירים, בעיקר בגלל מחסור בטכנאים. מאז יצא הפירוק לדרך פרשו 50% מהטכנאים ברדיו, וכעת נותרו כ-15 טכנאים בלבד.

לא בכדי מאזיני קול ישראל שומעים יותר מוזיקה בתוכניות האקטואליה. רק אתמול (א') ביומן הבוקר הושמעו 3 שירים - כמות נדירה בעבור תוכניתו של אריה גולן, אולם בהיעדר טכנאים פשוט אי-אפשר להקליט כתבות.

בהנהלת רשות השידור, בראשותו של יונה ויזנטל, בגיבוי האוצר, מבקשים להטמיע סיטואציה שבה יהיה אפשר לעבוד באמצעים מתקדמים ללא צורך בטכנאי שיישב בכל שידור. אולם על מנת שזו תהיה המציאות, יש צורך בשינוי הסכמי העבודה של הטכנאים ובהכשרת השדרנים והעיתונאים, אולם איש לא יושב ולא מנסה לשנות את המצב.

כך, טכנאים עוזבים, שעות הקלטה חשובות לתוכניות אקטואליה מרכזיות הולכות ומתבטלות, וגם המשכורות של העובדים העיתונאיים הולכות ונעלמות.

"אנחנו מרגישים ששכחו אותנו", אומרים עובדים בקול ישראל ל"גלובס". "מובילים פה תהליך הגססה, והוא איום ונורא. ביזוי של העבודה שלנו, לא נותנים לנו לעשות עבודה עיתונאית כמו שצריך ולהביא למאזינים את הטוב ביותר שאנחנו יכולים לתת. אם אתה מעוניינים לסגור את רשות השידור, פשוט תסגרו, אל תבזו אותנו".

העובדים מדברים על שעות שידור שעשויות להתבטל ואולי גם אחת מרשתות הרדיו.

באוצר רוצים עוד לקצץ

באוצר לא ממש מתרגשים מטענות העובדים. שם מדגישים בפורומים שונים כי גם המצב היום ברשות השידור טוב באין-ספור מונים מכפי שהיה בתקופתו של יוני בן-מנחם כמנכ"ל. יש יותר הפקות מקור, רייטינג גבוה יותר, והמסך של ערוץ 1 נראה טוב יותר - על כך אין ערעור. דרישת קיצוץ השעות הנוספות באה על חשבון השעות הנוספות של העובדים שכבר פרשו, לדידם.

היחסים בין הכנ"ר לאוצר מושכים תשומת-לב יתרה ברשות. נדמה כי באוצר, בדרישות ההולכות ותכופות אל האן, מצפים ממנו לפעילות גדולה יותר, כשהם מאמינים שיש יותר לאן לקצץ.

העובדים, מצדם, מרגישים שהאן מבקש לרצות את האוצר.

בתווך נמצאים העורכים של הרשות - ויזנטל ולצדו שמעון אלקבץ מנהל הרדיו, ואילה חסון מנהלת חטיבת החדשות בטלוויזיה - שנדרשים באמצעים שרק הולכים ונעלמים לקיים את המעט שנותר ברשות השידור ולהפוך אותו תחרותי וראוי.

השאלה הגדולה מכולן היא בעבור מה? האם לרשות השידור יש קיום גם אחרי סוף יוני, המועד הקבוע כעת בחוק לסגירת הרשות הקיימת והקמתה של הרשות החדשה?

כבר כעת ברור כי השר הממונה, יהיה אשר יהיה, יגש בקרוב לוועדת הכלכלה, לכשתקום, ויבקש הארכה נוספת, עד סוף ספטמבר. אך גם עד אז לא יסתיים הליך ההקמה של הרשות החדשה.

אמנם ועדת קמא בחרה במנכ"ל זמני, אלדד קובלנץ, אולם רק באמצע יוני יהיה לו סמנכ"ל כספים, בתום הליך בחירה שהוא עצמו חבר בה לצד השופט עזרא קמא ויו"ר הבימה נורית דאבוש.

בינתיים חברי הדירקטוריון שנבחרו עוברים תהליך בוועדת ברנר, ואחרי שיאושרו ויתחילו לעבוד, הם יצטרכו להתחיל למנות מנכ"ל קבוע. תהליך ההקמה בפועל, ובכללו המבנה, כמות העובדים ומי העובדים - עדיין לא יצא לפועל באופן רשמי.

שלד מתפורר

לאור עובדה זו הולך ומתבררת התמונה, לפיה חוק נוסף שיעסוק ברשות השידור יונח בכנסת במהלך השנה הקרובה, ויבקש להאריך את הזמן עד להקמת הרשות החדשה. התאריך יידחה, והרשות הנוכחית תלך ותתפרק עד דק.

אלא שבמערכת הפוליטית יש מי שאומרים היום שראש הממשלה בכלל לא מעוניין בהקמת רשות חדשה. שטוב לו עם זו ההולכת ומוחלשת, ושתיקונים קוסמטיים קלים יכולים לאפשר לו לקיים שידור ציבורי, על השלד המתפורר של רשות השידור כפי שהוא.

לכן, מטעמים פוליטיים, מתעכבת החתימה על האגרה, ולא נמנע כי הצעד הבא הוא ירידה של רפורמת ארדן כולה לטימיון.

ממשרדו של הכנ"ר נמסר: "רשות השידור ערוכה לגביית האגרה וממתינה לחתימת הגורמים המוסמכים לכך, בהתאם לסעיף 28 לחוק רשות השידור והתקנות שמכוחו".