נטל כתום

פרטנר חייבת להיערך להתנתקות מהמותג אורנג'

חיים רומנו איציק בנבנישתי / צילום:  איל יצהר
חיים רומנו איציק בנבנישתי / צילום: איל יצהר

מוכנים להסביר לי את הטיעון המשונה הזה של ראשי פרטנר, כי הם קשורים לפראנס טלקום רק במותג אורנג'?

הדגש כמובן על המלה "רק", כי הרי מה לחברה מסחרית ולמותג (Brand) שמייצג אותה, בארץ ובעולם, מ-1998, כלומר: ב-17 השנים האחרונות, אה? מותג שהושקעו בו, כפי שטוענים מנהלי פרטנר עצמם - היוצא והנכנס, רומנו ובנבנישתי - מאות מיליוני אירו במהלך השנים.

עכשיו פרטנר מנסה לשכנע אותנו שהיא יכולה לוותר על האורנג' כבר מחר, אם "יבוא לה". כפי ש"בא", מתברר, למנכ"ל אורנג' העולמית סטפן רישאר. זה כמובן אוויר חם, ללא כל כיסוי, שמטרתו למנוע נטישת לקוחות בעלי אגו לאומי רגיש במיוחד. וכאלה אני חושד שלא חסרים, במיוחד בשוק תחרותי וחסר סנטימנטים כמו שוק הסלולר הישראלי.

אם משחקים במגרש השיקולים הכספיים, פרטנר לא יכולה לצאת מאורנג' מחר, ממש כפי שפראנס טלקום (כיום אורנג'), בעלת המותג אורנג', לא יכולה לצאת מפרטנר ומישראל. מי שתצא ראשונה, תפסיד הרבה כסף. וזה, כנראה, עדיין חשוב יותר מכל שיקול אחר.

במקרה לפנינו מומלץ להתבונן במעשים במקום להקשיב למילים. יותר נכון, בהיעדרם של מעשים. מנכ"ל אורנג' דיבר - ולא עשה בינתיים כלום. ראשי פרטנר דיברו לא מעט - ומה עשו? כולם "בוחנים", "שוקלים", "מעריכים" - אבל לא ממש מעוניינים בגט כריתות. הם מקווים שנחשוב שהם רצינים, לאומיים, ערכיים - ושלא נשים לב שהם רק מדברים.

פרטנר, עם זאת, לא יכולה להרשות לעצמה להסתפק במילים. היא צריכה לנסות להוציא מאורנג' פיצוי כלשהו - ולהיפרד מהמותג במהירות האפשרית. לא מחר-מחרתיים, אפילו לא תוך חודש-חודשיים, כי היענות מהירה מדי לרצונות של מנכ"ל פראנס טלקום העולמית רק תשחק לידיו. וכי ויתור על מותג הוא מהלך יקר ודרמטי, שלא תמיד מצליח.

עם זאת, פרטנר צריכה, שלא לומר חייבת, לשקול פעולה אופטרטיבית - גם אם צודקים ראשיה בהתעקשותם לא להצהיר כרגע על שום מהלך, כדי להשאיר את הקלפים קרובים אצלם. במונחים ישראליים, אורנג' הוא מותג נשרף לנגד עינינו, שאולי יישרף לחלוטין בקרוב. כדאי להנהגת פרטנר להביא זאת בחשבון.

הערה מאוחרת: מקורות בכירים בפרטנר אורנג' הציעו לי זווית ראייה שלא חשדתי כלל בקיומה. לדבריהם, הציבור יידע להבחין בין הדעות הלא ממש אוהדות של מנכ"ל אורנג' לבין החברה עצמה. במילים אחרות, סטפן רישאר יכול לקשקש אמירות אנטי-ישראליות מהיום ועד קצה הנצח - ואנחנו נדע שזו רק דעתו, שהוא עוד מנכ"ל שבא וגם יילך.

מצטער, לא נמכר. אני לא מאמין שניתן להבחין בין אמירות של מנכ"ל לעמדת החברה שהוא עומד בראשה, גם אם היה מדובר בשתי עמדות שונות לגמרי. במקרה שלפנינו, סביר בעיניי יותר שרישאר פשוט ביטא את עמדת התאגיד.