לפני כחודש הבחינו עובדים רבים בשינוי לטובה בתלוש השכר שלהם. זאת, בעקבות ההעלאה הראשונה של שכר המינימום, על-פי התיקון לחוק שכר המינימום, שנכנס לתוקף באפריל השנה ובוצע לראשונה במשכורת מאי.
יצוין כי שכר המינימום יעלה מכוח תיקון זה ב-3 פעימות, כשבסופן, בעוד כשנה וחצי, הוא אמור לעלות בינואר 2017 ל-5,000 שקל.
אין חולק כי ראוי היה להעלות את שכר המינימום, וגם ארגוני המעסיקים לא הביעו התנגדות. לא מתקבל על הדעת שאדם העובד במשרה מלאה ירוויח פחות מסכום זה עבור עבודתו; ועם זאת, החוק לא התכוון להגן על עובדים שהכנסתם גבוהה משמעותית משכר המינימום, כאלה המשתכרים 10,000 שקל, 15,000 שקל ואף יותר.
אמנם לא לתכלית זו נועד חוק שכר מינימום, אולם לאור לשון החוק ואי-התאמת עדכון שכר המינימום להוראותיו המקוריות של החוק, נוצר עיוות. עיוות זה מקנה תוספת שכר לשכר המינימום המעודכן, גם לבעלי הכנסה גבוהה בהרבה מ-5,000 שקל.
הכיצד קרה עיוות זה?
העיוות נוצר כי החוק ביקש למנוע מצב שבו באופן מלאכותי יכניסו לשכר החזרי הוצאות, בונוס של פעם בשנה וכדומה. לכן הגדיר המחוקק באופן רחב מדי את שכר המינימום, כך שיתווספו לו גם רכיבים שהעובד מקבל באופן קבוע ורצוף תמורת העבודה, ואין שום סיבה להתעלם מהם בבחינת השכר לשכר מינימום. ההגדרות של המחוקק מדויקות, אבל אינן נכונות, משום שלפיהן תמיד יתווספו לשכר מרכיבים ש"מנפחים" אותו.
החוק קובע שכר מינימום, אך מוסיף רשימה ארוכה של תשלומים שלא ייכללו בשכר המינימום וישולמו בנוסף לו. הכוונה לתשלומי פרמיות מכל סוג, תוספת ותק, מענקים שנתיים, משכורת 13 ועוד.
כך נמצא לא אחת במקומות עבודה שונים, וגם בשירות הציבורי, עובדים שמקבלים שכר מינימום, ואפילו השלמה לשכר מינימום, אולם משכורתם החודשית מגיעה - בעקבות כל התוספות שמסביב - לסכום כפול ואפילו משולש משכר המינימום.
ישנם תחומי עבודה שונים אשר בהם שיטת השכר והתגמול, של פרמיות למשל, היא חיונית לסוג העבודה. במקומות העבודה שבהם נהוגה שיטה זו, משרתת דרך התשלום את העובד והן את המעסיק, שכן העובד מקבל תמורה ראויה, והמעסיק מקבל עובד נמרץ ומשקיע. במצבים כאלה, אין שום סיבה שתחול חובה על המעסיק לשלם בנוסף לפרמיה של אלפי שקלים בחודש גם שכר מינימום, כפי שקיים היום, ובוודאי שלא את התוספת שמחיל החוק.
הדבר נכון במיוחד לתחומי עבודה מסוימים, כגון: מכירות, שיווק וכדומה, שמקבלים עליהם פרמיות ותוספות נכבדות.
לפיכך, יש מקום לקבוע שכר מינימום ריאלי ואמיתי, אפילו גבוה משמעותית מהשכר הקיים כיום. אולם יש לבטל את ההוראה הקובעת כי אין לכלול בשכר זה תוספות שונות שלהן זכאי העובד מכוח עבודתו, ובכללן פרמיות, מענקים וכדומה.
■ הכותבת היא מומחית לדיני עבודה ושותפה במשרד עורכי הדין נ. פינברג.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
