פרשת קרטל הלחם: המאפיות ביצעו עבירות בנסיבות מחמירות

בעלי מאפיות אנג'ל, ברמן ודוידוביץ' הורשעו בעריכת הסדר כובל בנסיבות מחמירות, במטרה להעלות את מחירי הלחם האחיד והחלות ■ ביהמ"ש: "הייתה עלולה להיגרם פגיעה משמעותית בתחרות בשל ההסדר הכובל"

loading

מעמדם של הנאשמים בפרשת קרטל הלחם, אשר חלשו על יותר מ-90% משוק הלחם המפוקח; מעמד הקרבנות - מאות אלפי צרכנים ממעמד סוציואקונומי נמוך; העלאת מחירי הלחם והחלות שבפיקוח וההימנעות מתחרות על לקוחות; וכן העובדה שההסדר הכובל הסתיים רק בשל פתיחתה של חקירה פלילית על-ידי רשות ההגבלים העסקיים - שיקולים אלה ונוספים הובילו היום (ה') את השופט עודד שחם להרשיע את בעלי המאפיות הגדולות בישראל, הנאשמים בקרטל הלחם, בעריכת הסדר כובל בנסיבות מחמירות.

השופט קבע כי "הייתה עלולה להיגרם פגיעה משמעותית בתחרות בשל ההסדר הכובל", וכי "כל אחד מן הצדדים להסדר הכובל נושא באחריות מלאה לאפקט האנטי-תחרותי, בפועל או בכוח, הנובע מן ההסדר הכובל בכללותו".

השופט שחם ציין בהכרעתו כי מחיר הלחם עלה בפועל, ונגרם נזק משמעותי לציבור הצרכנים. "מדובר במוצר בסיסי שנוגע לאוכלוסיות חלשות", קבע השופט, והוסיף כי "ההסדר הכובל היה יציב ולא עמד להתפוגג. במסגרת ההסדר נעשתה עליית מחירים משמעותית, וכל מאפייה נושאת באחריות במלואה".

העונש המקסימלי בגין עבירות שהתקיימו בנסיבות מחמירות הוא 5 שנות מאסר.

פרשה חמורה

קיראו עוד ב"גלובס"


פרשת קרטל הלחם נחשבת לאחת הפרשות החמורות שחשפה רשות ההגבלים העסקיים. באוגוסט 2012 הגישה הרשות לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום כנגד 19 נאשמים, בהם המאפיות הגדולות בישראל - קבוצת אנג'ל, קבוצת ברמן וקבוצת דוידוביץ' - וכן נגד מנהליהן ונושאי משרה בכירים בהן: ירון אנג'ל, מנכ"ל מאפיית אנג'ל; יהודה שניידמן, מנכ"ל מאפיית ברמן; יוחנן אהרונסון, מנכ"ל מאפיית מרחבית ויו"ר מאפיית דגנית עין-בר; ושייקה דוידוביץ', מנכ"ל מאפיות דוידוביץ' - זאת בטענה כי תיאמו מחירים במטרה להעלות את מחירי הלחם האחיד והחלות לצרכן.

עיקר חומר הראיות בתיק מבוסס על האזנות סתר, שנעשו במשך כ-3 חודשים, מתחילת פברואר ועד לסוף אפריל 2010. בתקופה זו רשות ההגבלים האזינה לירון אנג'ל, יהודה שניידמן, יוחנן אהרונסון, ישעיהו דוידוביץ' ומרק קינן.

עם פתיחת המשפט, בינואר 2014, הפתיעו הנאשמים המרכזיים בפרשה - יהודה שניידמן, מנכ"ל מאפיית ברמן, ושייקה דוידוביץ', מנכ"ל מאפיות דוידוביץ' - את רשות ההגבלים העסקיים, כאשר הודו בפתח הדיון בעריכת הסדר כובל. עם זאת, הם הבהירו כי הם אינם מודים בכך שמדובר בהסדר שנערך בנסיבות מחמירות, כפי שטענה הרשות.

שבוע לאחר מכן הצטרף אליהם גם יוחנן אהרונסון, מנכ"ל מאפיית מרחבית ויו"ר מאפיית דגנית עין-בר, והודה בעבירת סיוע לעריכת הסדר כובל, אך טען כי חלקו בפרשה היה מופחת ביחס לנאשמים האחרים, וכי הוא אינו צד להסדר אלא רק סייע לעריכתו.

המחלוקת העיקרית שנותרה להכרעת בית המשפט המחוזי הייתה האם העבירות התקיימו בנסיבות מחמירות - עבירות שהעונש המקסימלי עליהן הוא 5 שנות מאסר - או ללא נסיבות מחמירות (עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר).

השאלה שבית המשפט נדרש להכריע בה היא האם עלולה הייתה להיגרם פגיעה משמעותית בתחרות כתוצאה מהקרטל. השופט שחם השיב לשאלה זו בחיוב.

לפי כתב האישום, בשלהי חודש פברואר 2010 הסכימו אנג'ל, שניידמן, אהרונסון ודוידוביץ' להימנע מתחרות על אספקת מוצרי המאפיות על-ידי חלוקת הלקוחות בין המאפיות. בנוסף, הוסכם ביניהם כי המאפיות יפעלו מול הקמעונאים להעלאת מחירי הלחם האחיד והחלות לצרכן. להסכמות אלה היו שותפים גם נושאי משרה בכירים אחרים במאפיות השונות, בהם מנהלי המכירות במאפיות.

לנאשמים יוחסו עבירות של עריכת הסדר כובל והיותם צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות. הנסיבות המחמירות שיוחסו לנאשמים, על-פי כתב האישום, הן: "חלקן ומעמדן של המאפיות בייצור מוצרי הלחם שבפיקוח בארץ; ריבוי קורבנות העבירה הפוטנציאלים והנזק מההסדר; תחכומו של ההסדר והשימוש במספר טכניקות קרטליסטיות העוברות על איסורי הליבה של חוק ההגבלים העסקיים; והפסקת פעילותו של ההסדר רק משנודע לנאשמים על פתיחת החקירה הפלילית".

"הוכחה הנסיבה המחמירה"

השופט שחם ציין בהכרעת הדין כי "הוכחה הנסיבה המחמירה, אשר עניינה חלקם ומעמדם של הנאשמים, אשר חלשו במועדים הרלוונטיים על יותר מ-90% משוק הלחם המפוקח. הוכח גם כי בכל אחת מן ההסכמות - הן ההסכמה על העלאת המחירים, הן ההסכמה על הימנעות מתחרות על לקוחות קיימים - היה טמון נזק משמעותי, בפועל ובכוח".

עוד נקבע כי ההסכמה על הימנעות מתחרות על לקוחות קיימים בין הנאשמים חלה גם על רשתות השיווק, ובמהותה היא מהווה "חלוקת שוק", הגם שלא חלה על לקוחות חדשים.

כן קבע השופט כי הוכח יישום משמעותי של כל אחת מן ההסכמות שבהסדר הכובל. "המחיר הועלה בפועל בשיעור ניכר, במספר רב של חנויות. נגרם נזק כספי משמעותי בפועל לציבור הצרכנים. התחרות בין המאפיות נפגעה באופן משמעותי. הנזק בפועל ובכוח כתוצאה מן ההסדר הכובל מתחדד נוכח העובדה שהעלאת המחירים נוגעת למוצר בסיסי וחיוני, ובוצעה במקומות המאופיינים באוכלוסייה ממעמד סוציו אקונומי נמוך", כתב השופט בהכרעה.

עוד נסיבה מחמירה הייתה העובדה שההסכמה שעניינה הימנעות מתחרות חלה בכל רחבי הארץ, על כלל מוצריהן של המאפיות שהיו צד להסדר הכובל, ביחס לכל הלקוחות הקיימים שלהן. "בשתי ההסכמות, על-פי תוכנן ומהותן, הייתה טמונה פגיעה פוטנציאלית משמעותית בתחרות", קבע השופט שחם.

מאפיינים נוספים הרלוונטיים לקביעה כי מדובר בנסיבות מחמירות היו ש"ההסדר הכובל הסתיים אך ורק בשל פתיחתה של החקירה פלילית; ריבוי הקרבנות של ההסדר הכובל, בפועל ובכוח, העומד על מאות אלפי צרכנים, לכל הפחות; והשימוש בשתי טכניקות קרטליסטיות".

מנגד, השופט שחם ניתח את הראיות, מהן עלה כי העלאת המחירים לא הובילה לגביית מחיר מופקע בגין הלחמים נשוא ההסדר הכובל, והמחירים, גם לאחר העלאת המחירים האמורה, היו נמוכים מן המחיר המרבי שנקבע לפי חוק הפיקוח על המחירים. יחד עם זאת, ניתן משקל רב יותר לעובדה שלמשך חייו של ההסדר הכובל לא נקצב זמן, ושההסדר הכובל היה יציב.

נדחתה גם הטענה כי ההסדר הכובל היה בתהליך של התפוגגות. "בסופו של דבר, בראייה כוללת של מכלול הנסיבות, הוכח כי ההסדר הכובל היה עלול לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות. לפיכך, הנאשמים עברו עבירה של הסדר כובל בנסיבות מחמירות", קבע השופט.

שחם אף ציין כי לא מצא הצדקה להתייחסות נבדלת למאפיית דוידוביץ', שטענה כי נתח השוק שלה קטן יותר, ועל כן חלקה בפרשה נמול יותר. "אכן, מדובר במאפייה קטנה יותר מחלק מן המאפיות שנטלו חלק בהסדר הכובל על-פי ההסכמות הדיוניות. עם זאת, השתתפותה בהסדר הכובל הייתה נדבך חיוני בגיבושו. במסגרת ההסדר הכובל נעשתה עליית מחירים משמעותית גם מצידה של מאפייה זו", קבע השופט.

הכרעת הדין הותרה היום לפרסום באופן חלקי בלבד, היות וחלק ממנה דן במוצגים ועדויות שסווגו חסויים, בין היתר בשל חשש לחסימת סודות מסחריים ועסקיים של המאפיות המעורבות בפרשה.

שוק הלחם: 3 קבוצות גדולות

שוק הלחם נשלט על-ידי 3 הקבוצות הגדולות המעורבות בפרשה. הקבוצה הגדולה ביותר היא קבוצת אנג'ל, המחזיקה במאפיות אנג'ל בירושלים, בלוד, בנתיבות ובמאפיית אורנים. קבוצת אנג'ל מעריכה כי היא מחזיקה בנתח שוק של 20% מהשוק, שנאמד ב-2 מיליארד שקל.

השחקנית השנייה בגודלה היא קבוצת ברמן, המחזיקה, בנוסף למאפיית ברמן, גם במאפיית ודש רמת-השרון ובמאפיית לחם חן בבת-ים.

השחקנית השלישית היא קבוצת דוידוביץ', המחזיקה בנוסף למאפיית דוידוביץ', גם במאפיית אחדות חיפה, במאפייה מרחבית קריית שמונה, במאפיית דגנית עין-בר בקיבוץ עינת ובמאפיית אלומות בחולון.

להוציא את מאפיות ודש ומאפיית לחם חן, כל המאפיות של 3 הקבוצות נכללות בטיוטת כתבי האישום.

מחירי הלחם האחיד והחלות נמצאים בפיקוח של משרד התמ"ת, שקובע מחיר מקסימלי למוצר לצרכן. במציאות, בתקופה שקדמה לאישומים המיוחסים, הייתה תחרות בשוק על מכירת מוצרי הלחם בפיקוח, כשהפועל היוצא שלה היה שהמוצרים נמכרו לצרכן מתחת למחיר המקסימלי שקבע משרד התמ"ת. על-פי האישומים, ראשי המאפיות סיכמו ביניהן לפעול לעצירת התחרות ולהעלאת המחיר.

על-פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עורכי הדין אסף מוזס, זיו גלעדי ואייל פרזון, טרם עריכת ההסדר הכובל ביניהן, במהלך החודשים פברואר-מאי 2010, קיימו הנאשמים מגעים שונים, פגישות משותפות ושיחות טלפון לצורך גיבוש המתווה האסור. בין היתר נפגשו הנאשמים במשרד עורכי הדין פישר-בכר-חן-וול-אוריון, בבתי-קפה בירושלים ובתחנת הדלק דור-אלון בכביש 6.

פשיטות על מאפיות

חקירת רשות ההגבלים בפרשה זו החלה במאי 2010, בעיצומו של הקרטל, במסגרתה נערכו פשיטות על המאפיות, ונעצרו חלק מהחשודים, בחשד לעריכת הסדר כובל בנסיבות מחמירות, הסכמים על הימנעות מתחרות, חלוקת השוק והסכמים לפעול במשותף להעלאת מחירי הלחם האחיד והחלות.

בדצמבר 2011 הודיעה רשות ההגבלים העסקיים לחשודים כי בכוונתה להגיש נגדם כתב אישום בכפוף לעריכת שימוע, ובאפריל 2012 ניצלו רק שבעה מהנאשמים את זכותם לשימוע.

אחד הגורמים שניצל את זכותו לשימוע הוא יצחק ברמן, בעל מאפיות ברמן, שיוצג בידי עוה"ד איריס ניב-סבאג, נוית נגב, ליזי שובל ואלון ביכלר ממשרד שינמן-נגב-ניב. בעקבות השימוע הוחלט שלא להגיש נגדו כתב אישום.

אחרים שניצלו את זכותם לשימוע הם אהרונסון, מנחם אוברקוביץ' ממאפיית דגנית ואורי בן-יהודה מאורנית. שלושת המנכ"לים של ברמן, אנג'ל ודוידוביץ' בחרו שלא להגיע לשימוע.

בפרשה נחתמו גם מספר הסדרי טיעון. ביוני 2013 אישר המחוזי בירושלים הסדר טיעון ראשון בפרשה, כאשר הרשיע את רמי סגן, סמנכ"ל התפעול במאפיות ברמן, על-פי הודאתו, בעבירה של היותו צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות.

סגן הודה כי היה הסדר תיאום מחירים בין המאפיות הגדולות לגבי שיווק למינימרקטים בבני-ברק, בירושלים ובבית-שמש למשך תקופה של כחודשיים, הן לגבי מוצרי החלה והן לגבי לחם אחיד פרוס, וכי למרות האמור, המחירים היו נמוכים ממחירי הפיקוח.

במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי סגן יורשע, וייגזר עליו עונש של 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 50 אלף שקל.