פרשת UBS שווייץ מגיעה לשלב כתבי האישום. משרד המשפטים הודיע היום (ג') כי פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) והמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הודיעו ל-5 מעורבים על הכוונה להעמידם לדין במסגרת פרשת UBS שווייץ, בעבירות מס והלבנת הון, בכפוף לשימוע שייערך להם.
החשודים שצפויים לעמוד לדין, בכפוף לשימוע, הם בוריס ויסמן ובנו אבישר ויסמן, בעלי רשת "קליניקה און" בעבר. שלושת החשודים האחרים הם מירון נאמן, משה רחמות ואריק ישראלי, הנחשדים בסיוע להעלמת המס ולהלבנת ההון לכאורה של בוריס ואבישר ויסמן.
לפי החשד, בוריס ואבישר ויסמן ניהלו בישראל רשת של עשרות מרפאות שפעלה בעיקר במזרח אירופה, אך יצרו מבנה אחזקות שנועד להסתיר את שליטתם בחברות אשר שלטו במרפאות.
השניים פתחו, על-פי החשד, חשבונות בבנק UBS בשווייץ, על שם חברות תושבות מקלטי מס, אליהם העבירו את הכנסות הרשת, הנאמדות במאות מיליוני שקלים בשנים האחרונות.
עוד חשודים השניים כי העבירו עשרות מיליוני שקלים מתוך הכספים לחשבונות אישיים שלהם בבנק UBS בשווייץ, מבלי שהכנסות אלה דווחו כדין לרשות המסים בישראל, ותוך מתן דיווחים כוזבים לרשות לגבי תפקידם האמיתי ברשת.
"במשך השנים הגישו בוריס ואבישר שורה של דיווחים כוזבים לרשויות המס, בהם הציגו את עצמם כשכירים בלבד והסתירו את שליטתם בחברות ואת ההכנסות שצמחו להם מן החברות", נכתב בהודעת משרד המשפטים.
שלושת החשודים האחרים - נאמן, רחמות וישראל - נחשדים בכך שנטלו חלק בשיטה שפיתחו לכאורה בוריס ואבישר ויסמן, לקבלת עשרות מיליוני שקלים מתוך הסכומים שצברו מרווחי הרשת, במזומן, באמצעות משיכות מזומנים שהתרחשו ברומניה לכאורה והעברת הכספים לישראל.
שלב חדש בחקירה
כזכור, פרשת UBS פרצה בשנה שעברה, כאשר לידי רשות המסים הגיעו רשימות החשבונות של לקוחות ישראלים של בנק UBS שווייץ, שקיים חשד שלא דווחו כחוק.
הרשימה הראשונה שהושגה הייתה רשימתו של יועץ ההשקעות רוני אליאס, שנעצר בתום חקירה סמויה במלון בתל-אביב, ומסמכיו הוחרמו. אליאס הוא אדם שנהג לגייס לקוחות עבור הבנק השווייצרי בישראל, באופן דיסקרטי וללא תחלופת מכתבים או מסמכים באופן דיגיטלי, דבר שעשוי ליצור ראיות שקל יחסית לשים עליהן את היד.
בהמשך הושגו רשימות נוספות, ולדברי רשות המסים, בידיה שמות של מאות ישראלים בעלי חשבונות סודיים בשווייץ.
הדבר המפתיע ביותר לגבי רשימות UBS, כמו גם לגבי מסמכי "סוויס ליקס", רשימת הלקוחות של סניף HSBC ז'נבה, שנחשפו לפני כמה חודשים בכל העולם, הוא זהותם של הלקוחות. אם המצופה הוא שמחזיקי חשבונות סודיים בחו"ל יהיו אנשי עסקים אמידים בלבד - זהו אינו תמיד המקרה. בין הלקוחות ניתן למצוא רופאי שיניים, מורים, עובדים סוציאליים, אקדמאים, פנסיונרים ועוד אנשים "רגילים".
תופעה אחרת שדובר עליה בשנה החולפת רבות על-ידי עורכי דין המתמחים בתחום המסים, הוא אנשים מבוגרים אשר החזיקו חשבונות בלתי מדווחים בבנקים בשווייץ, בין היתר בשל ירושת החשבונות, או מפאת החשש ליציבותה של ישראל והחרדה המתמדת מפני יום שבו ייאלצו למצוא מקלט במדינה אחרת.
עורכי הדין מספרים כי אנשים העונים לפרופיל זה הם, באופן די טיפוסי, חלק ניכר מלקוחותיהם, המבקשים לבוא ולהסדיר את חבות המס שלהם במסגרת נוהל "הגילוי מרצון" של רשות המסים.
מאמצי הגבייה של רשות המסים, בין היתר באמצעות נוהל גילוי מרצון, הואצו בשנה החולפת על רקע פרשת UBS, כמו גם על רקע הרגולטוריים המתרחשים במדינות רבות בעולם בתחום השקיפות הבנקאית.
בנוהל הגילוי מרצון, המאפשר חשיפת הון בלתי מדווח מרצון תוך תשלום המס בגינו וקבלת חסינות מהעמדה לדין, הוגשו עד כה יותר מ-2,100 בקשות.
לאחרונה חשף ראש רשות המסים, משה אשר, כי בידי הרשות נמצאת רשימות נוספות של ישראלים המחזיקים חשבונות בבנק נוסף בשווייץ, וכי היא פועלת לאיתור עברייני המס ברשימה. אשר אמר כי בעתיד הקרוב צפויים מעצרים נוספים.
"תיק זה נחקר במסגרת פרשת בנק UBS השווייצרי", נכתב בהודעה שפורסמה היום, "והוא הראשון אשר התקבלו בו החלטות. עניינם של שאר התיקים והחשודים בפרשה זו ממשיך להיבחן".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
