דיני עבודה: מהי הרעה בתנאים שמזכה בפיצויי פיטורים?

לא רק עובד שמפוטר זכאי לפיצויי פיטורים מהמעסיק: המחוקק קבע כמה מקרים המזכים בפיצויי פיטורים גם כשהעובד התפטר בעצמו ■ מדריך ומחשבון פיצויים

 אבטלה / צלם: אריאל ירוזלימסקי
אבטלה / צלם: אריאל ירוזלימסקי

הסיוט של כל עובד הוא שיוזמן לשיחת פיטורים או ימצא מכתב פיטורים בתיבת הדואר. ובכל זאת, כדי להקל מעט את המכה אם תתרחש, המחוקק קבע כי על המעסיק לשלם פיצויי פיטורים שיסייעו לעובד לשרוד כלכלית עד שימצא עבודה חדשה, לכל עובד שפוטר שנה ויותר אחרי תחילת עבודתו, והם מחושבים לפי גובה המשכורת ותקופת העבודה.

אבל לא רק עובד שמפוטר זכאי לפיצויי פיטורים מהמעסיק. המחוקק קבע כמה מקרים המזכים בפיצויים הללו: עובדת שהתפטרה כדי לטפל בילד לאחר חופשת לידה, מי שהעתיק את מקום מגוריו בעקבות נישואים או גירושים למרחק של 40 ק"מ לפחות (דווקא נסיעה לתכלית עסקית, למשל לצורך לימודים או רילוקיישן, לא מזכה בפיצויי פיטורים את בן או בת הזוג המתלווים לנסיעה - להבדיל מהעתקת מקום המגורים בתוך ישראל); מי שעוברים לגור ביישוב חקלאי או ביישוב פיתוח; מי שמתפטר מסיבות בריאותיות שאינן מאפשרות לו להמשיך בעבודתו; וכך גם עובדים המתלווים לבן או בת זוגם היוצאים לשליחות ציבורית.

מלבד כל אלה, סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים קובע תנאי נוסף המזכה את העובד בפיצויי פיטורים: הרעה מוחשית בתנאי העבודה או היווצרות נסיבות מיוחדות במקום העבודה שבהן "אין לדרוש מעובד כי ימשיך בעבודתו".

כפי שמסביר עו"ד אשר חלד, המתמחה בדיני עבודה, לעניין זה לא די בתחושות סובייקטיביות של עובד כמו אי-שביעות-רצון ממקום העבודה או היעדר קידום. נדרשת תשתית עובדתית כמו הפחתה חד-צדדית בשכר שתצביע על ההרעה המוחשית בתנאי העבודה כדי לזכותו בפיצויים.

לדברי עו"ד חלד, הפסיקה קובעת גם כי מחובתו של עובד "לפנות למעסיקו 'בזמן אמת' כדי להעמידו על הרעת התנאים שנוצרה ועל הכוונה להתפטר, ובכך לאפשר למעסיק לתקן את הרעת התנאים".

למשל, במקרה שבו טען עובד כי התפטר משום שלא קיבל תמורה עבור שעות נוספות שבהן עבד, נקבע כי היה על אותו עובד לתת למעסיקו הזדמנות לתקן את הפגיעה בטרם עזב את עבודתו.

"עם זאת, במקרים שבהם פנייה של העובד למעסיק לא תסייע לתיקון הפגיעה, העובד יהיה פטור ממתן התראה על רצונו להתפטר", אומר חלד.

למשל, במקרה שבו עובד הוכה על-ידי מעסיקו וסבל מחבלות, נקבע כי העובד היה פטור מלדרוש "תיקון" המצב, שכן פנייה למעסיק לא הייתה משנה את הנסיבות שהובילו להתפטרותו של העובד.

עו"ד גדעון רובין, שותף במשרד רובין-שמואלביץ', מציין כי מהפסיקה עולה שהמקרים שבהם שינוי תנאי העבודה ייחשב הרעת תנאים הם רבים ומגוונים, ובהם יחס מבזה ומשפיל מצד הממונה, פגיעה בפרטיותו של העובד ושינוי בתנאים הפיזיים במקום העבודה.

אחת הדוגמאות האחרונות לכך היא פסק דין שנתן בית הדין האזורי לעבודה בנצרת לפני כחודש, שקבע כי עובד ברשת סופרמרקטים שספג ממנהלו קללות זכאי להתפטר ב"דין מפוטר", כלומר לקבל פיצויי פיטורים. בית הדין קבע כי התנהגותו הגסה של המנהל, שכללה אמירות פוגעניות בטון גבוה, מצדיקה שהעובד לא יישאר בעבודתו ויקבל את מלוא פיצויי הפיטורים ואף פיצויים בגין עוגמת-נפש.

לעומת זאת, בתחילת החודש פסק בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב כי עובדת שטענה כי חוותה התנכלות והשפלות מקרב עובדי החברה אינה זכאית לפיצויים מכוח סעיף 11(א), זאת מאחר שלא הוכיחה את טענותיה כי התפטרה בשל אותה התנכלות.

עו"ד חלד מדגיש כי כדי שעובד יהיה זכאי לפיצויים בגלל הרעה בתנאים, הוא חייב להוכיח קשר סיבתי בין ההרעה המוחשית להתפטרות. "לאחרונה, ב-30 ביוני השנה, פסק בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב כי במקרה שבו העובד הועבר ממשרה מלאה למשרה חלקית של 80%, ושכרו הופחת בהתאם, אך הוא המשיך לעבוד במתכונת זו 10 חודשים ורק אז התפטר, נותק הקשר הסיבתי בין ההתפטרות להרעת התנאים, ולכן הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים".

- האם הדין הנוכחי בסוגייה הזאת הוא מספק, או שיש צורך בתיקוני חקיקה?

רובין: "אני חושב שהפסיקה שנוצרה לאורך שנים רבות של פרשנות סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים מלמדת בצורה ברורה מהן הנסיבות שבהן חל הסעיף. עם זאת, יש בעיניי מקום לתקן את הסעיף ולכלול בו במפורש את התנאי שנקבע בפסיקה ולא מעוגן בחוק, בדבר חובת מתן ההתראה למעסיק כדי שיתקן את המצב טרם התפטרות העובד. תיקון הסעיף יקל על העובדים להכיר את דרך הפעולה שיש לנקוט במקרה של הרעת תנאים או כשנוצרו נסיבות שלא מאפשרות להם להמשיך בעבודתם".

חלד: "לטעמי יש לעגן נורמה כללית של זכאות מלאה או חלקית לקבלת פיצויים בכל מקרה של סיום העבודה. הפער הקיים בין זכאות מלאה לפיצויים כאשר העובד פוטר לאפס זכאות אם התפטר בהתפטרות רגילה, מעודד ומתמרץ מצד אחד עובדים שרוצים לא לאבד את הפיצויים 'למרר את החיים' למעסיק כדי שיפטרם, ומצד אחר מעודד ומתמרץ מעסיקים לפעול בכיוון הפוך, כדי 'לשכנע' את העובד 'להתפטר מרצונו'. את המצב הזה כדאי לשנות".

מה נחשב להרעה בתנאים:

■ יחס מבזה ומשפיל מצד הממונה

■ פגיעה בפרטיות העובד

■ שינוי בתנאים הפיזיים במקום העבודה

■ הפחתת שכר