התרגיל המחשבתי של מודריק

למה היה צריך לחכות יותר מעשור כדי להסיר את העננה בעניין זאבי-צ'רנוי?

גד זאבי ומיכאל צ'רנוי / צילום: שלומי יוסף
גד זאבי ומיכאל צ'רנוי / צילום: שלומי יוסף

1. 16 שנה אחרי שגד זאבי ומיכאל צ'רנוי סיכמו לרכוש 20% ממניות חברת בזק, ורגע לפני שסיכם את הכרעת הדין המזכה בתיק ופרש מכס השיפוט, ביקש השופט המחוזי עודד מודריק "להעביר את שאלת המשפט המרכזית באמת-מבחן הגיונית. מעין נייר-לקמוס ערטילאי", כדבריו. ואזי כתב מודריק כי לאור העובדה שמדובר היה ב"עסקה מסחרית רגילה", שבה כל צד רוצה להרוויח כמה שיותר, טענת המדינה שזאבי מכר לצ'רנוי שותפות מלאה בזכויותיו במניות בזק, אינה הגיונית.

"זאבי רכש חבילת מניות בשווי 650 מיליון דולר לערך. שווי מחצית החבילה כ-325 מיליון. צ'רנוי לא העביר לזאבי אלא 150 מיליון דולר. האם מתקבל על הדעת שזאבי מכר את הסחורה שבידו במחיר שנופל ממחצית שווייה?", תהה מודריק, וקבע כי הדבר משולל היגיון. "ייתכן שזאבי נזקק בדחיפות לתזרים לשם מימון בטוחת המימון. סוחר שנמצא במצוקה תזרימית עשוי למכור את סחורתו במחיר מוזל. עד כדי כך? ויתור של 60% מערך המניות? או שמא התמורה בעסקה משקפת את השווי ההולם של האופציה. במצב כזה אין צד שוטה ואין צד משטה".

כלומר, התרגיל המחשבתי הפשוט שעשה מודריק הביא אותו למסקנה כי יש לדחות את טענת המדינה שמדובר בשותפות מלאה שנכרתה בין זאבי לצ'רנוי, ולקבל את טענתם כי מדובר באופציה ובהעמדת הלוואה כפי שהם טענו.

ולנו לא נותר אלא לשאול, מדוע אי-אפשר היה להגיע למסקנה ההגיונית הזו מוקדם יותר? מדוע צריך היה לחכות יותר מעשור כדי לעשות את אותו תרגיל מחשבתי, לפרסם פסק דין מזכה ולהסיר מעל הנאשמים את עינוי הדין?

2. קביעה מרכזית, אולי המרכזית ביותר, של מודריק בפסק הדין, שהביאה אותו לזכות את הנאשמים, היא שהטענה שזאבי רימה את הבנקים בכך שלא אמר להם שצ'רנוי הלווה לו את הכסף ששימש לרכישה, היא טענה מדומה. שכן, בזמן אמת הבנקים כלל לא התחקו אחר מקור הכספים של זאבי.

מודריק ציין כי "גורמים בכירים יחסית במערכות הניהול של הבנקים שנכללו במאגד הבנקים העידו לפניי, כמו בקול אחד, שלבנקים יש עניין גדול לדעת מה המהות של הכסף שעומד כהון עצמי, תמיד, בכל עסקה, בוודאי בהיקף כזה". בהמשך הוא מתח ביקורת נוקבת על אותם גורמים בכירים שהעידו בפניו, בהם ליאורה מרידור ושלמה פיוטרקובסקי.

"בגישה זו של גורמי הניהול במאגד הבנקים ניכרת צביעות לא מבוטלת, וגם היגיון מפוקפק. צביעות כיצד? שאם ידיעת 'המהות של הכסף שעומד כהון עצמי' כה חשובה, הדעת נותנת שתיעשה פעולה ממשית כדי לברר אותה. מה נעשה בעניין זה? אפשר לומר שלא נעשה דבר. זאבי לא נדרש להצהיר בעניין מקור כספי המימון העצמי". כלומר, מודריק הגיע למסקנה חד-ערכית שהבנקים לא דרשו לדעת את מקור המימון העצמי.

3. סרט הקאלט האמריקאי "בחזרה לעתיד", בכיכובו של מייקל ג'יי פוקס, ניסה לחזות ב-1989 את האופן שבו ייראה העולם היום, ב-21 באוקטובר 2015. כדי להבין את הרקע להחלטת הפרקליטות לנהל בבית המשפט את תיק פרשת מניות בזק, צריך לעשות פעולה הפוכה ולחזור אל 21 באוקטובר 1999, אז נחתמה העסקה. באותה עת התייחסו רשויות האכיפה של ישראל, וגם הציבור, אל צ'רנוי כאל, כדברי עורכי דינו, "תמנון המאפיה הרוסית". היום צ'רנוי נתפס כהרבה פחות "תמנוני", והוא מוכר יותר כבעלה של הידוענית ניקול ראידמן, כוכבת התוכנית "מעושרות".

4. על השופט עודד מודריק נמתחה ביקורת מוצדקת בשל התמשכות ההליכים בתיק בזק. אולם לצד הביקורת, חשוב לומר כי מדובר בתיק עב-כרס וחריג שכלל אלפי עמודי פרוטוקול ואלפי מוצגים. ובנוסף, למודריק, שפרש היום, הייתה קריירה שיפוטית מפוארת. הוא היה אחד השופטים המחוזיים החכמים והטובים ביותר, ואדם בעל מזג שיפוטי נדיר. איש רחב-אופקים, בעל חוש הומור מעולה, נעים הליכות ומקובל על כולם.

מודריק נמנה עם הרכב השופטים ששלח את יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, למאסר עולם. וכך כתב מודריק בפסק דינו: "היריות שירה עמיר התכוונו להמיט אסון על המדינה כולה, לזרוע שטנה ושנאה ולגרום לפירוד לבבות". דבריו של השופט שידע תמיד לקרב לבבות.