הנקראות ביותר

פרשת בזק: זיכוי מלא לזאבי, צ'רנוי, זאב רום ומיכאל קומיסר

זאבי וצ'רנוי הואשמו ב-2004 כי חתמו על הסכם אופציה לרכישת כ-20% ממניות בזק תוך הסתרת חלקו של צ'רנוי בעסקה ■ 11 שנה אחרי, השופט עודד מודריק קבע כי ההסכם היה חוקי ■ צ'רנוי: "שמח שהצדק יצא לאור"

loading

16 שנים לאחר עסקת הרכישה של מניות בזק על-ידי קבוצת החברות של גד זאבי, ו-11 שנים לאחר תחילת המשפט הפלילי סביב אותה עסקה, זוכו היום (ד') זיכוי מלא ומוחלט כל הנאשמים בפרשה, אנשי העסקים גד זאבי, מיכאל צ'רנוי וזאב רום ועו"ד מיכאל קומיסר.

הארבעה נאשמו בשורה של עבירות סביב הסתרת חלקו של צ'רנוי לכאורה בעסקה ממשרד התקשורת ומהבנקים שמימנו את העסקה. זאת, לפי האישום, מחשש שצ'רנוי לא יצליח לקבל היתר לעסקה משר התקשורת דאז.

סגן הנשיא הפורש של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט עודד מודריק, דחה את טענת המדינה כי מערכת ההסכמים בין זאבי לצ'רנוי הסתירה את השליטה בפועל של צ'רנוי בחברות שרכשו את השליטה בבזק.

השופט דחה גם את הטענות בדבר סיכומים בעל-פה שמעבר למערכת ההסכמית בין השניים, וקבע כי אותה מערכת משקפת הסכם אופציה לרכישת השליטה, שהייתה מותנית בקבלת האישורים הרגולטוריים לכך.

עוד קבע השופט כי העובדה שצ'רנוי מימן, באמצעות הלוואה שנתן לקבוצת זאבי, את הערובה לקבלת המימון, אינה מראה על כוונת מירמה כלפי הבנק. זאת, משום שזאבי נדרש להחזיר את ההלוואה, ולפיכך זאבי נראה כמי שהעמיד לבנק את הערובה.

גד זאבי / צילום: שלומי יוסף

ההסכם שבלב הפרשה נחתם לפני 16 שנים בדיוק - ב-21 באוקטובר 1999. זאבי לווה כ-632 מיליון דולר מ-7 בנקים לצורך מימון רכישת השליטה בבזק. זאבי ביקש ואף קיבל את היתר השליטה הנדרש משר התקשורת. לשם קבלת המימון נדרש זאבי להעביר לבנקים ערובה בגובה של מעט פחות מרבע סכום הרכישה, כדי להבטיח את החזר ההלוואה. את הסכום הזה קיבל זאבי מחברה בבעלות צ'רנוי.

צ'רנוי, אז תעלומה בעיני רבים, עשה את הונו בעסקי פחם ואלומיניום במדינות ברית-המועצות לשעבר. בתקופה הרלבנטית הוא שהה רוב זמנו בבולגריה, ושלט שם בתאגידי תקשורת.

באותן שנים נחשד צ'רנוי בעבירות שונות על-ידי הרשויות בבולגריה. הרקע של צ'רנוי הקים חשש שהוא לא יקבל את אישור שר התקשורת לשליטה בבזק, לו היה נכנס לעסקה כשותף מלא וגלוי.

עוד היו מעורבים בעסקה ונאשמו בתיק, זאב רום - איש עסקים ממוצא רוסי, ששימש כגורם בעסקה לצד צ'רנוי; ועו"ד מיכאל קומיסר, שהעניק לזאבי את הליווי המשפטי בעסקה.

זאבי קיבל מצ'רנוי את הערובה הנדרשת להשלמת העסקה, בדרך של הלוואת סכום של כ-125 מיליון דולר, שתנאיה כללו אופציה לפירעון ההלוואה באמצעות המרת החוב ל-50% מן המניות שרכש זאבי. האופציה, כפי שנוסחה בהסכמים הכתובים, הותנתה בקבלת האישורים הרגולטוריים לכניסתו של צ'רנוי לבזק. הנאשמים הכחישו את קיומן של הסכמות בעל-פה מחוץ למערכת ההסכמית הכתובה.

אך מהלך רכישת השליטה בבזק כשל בסופו של דבר במבחן העסקי. בשנת 2001 החליטו הבנקים להעמיד את ההלוואה לפירעון, ולחברותיו של זאבי מונה כונס נכסים, זאת עוד בטרם מומשה האופציה של צ'רנוי. במקביל, הפכה החקירה שנוהלה נגד זאבי וצ'רנוי לגלויה.

אין מזימה פלילית

המדינה האשימה את זאבי וצ'רנוי יחד עם רום וקומיסר, בין היתר, בעבירה של קבלת דבר במירמה, בכך שתכננו להסתיר את חלקו של צ'רנוי בעסקה. השופט אכן פסק כי "עובדה שאין עליה עוררין היא שהשותפים החליטו לשמור בסודיות מרובה את עסקת זאבי-צ'רנוי וממילא את זיקתו של צ'רנוי - יהא טיבה אשר יהא - לעסקת המניות. הדברים קבועים באורח חד-משמעי בהסכמים שנחתמו בידי הצדדים".

הנאשמים הכחישו שתכלית הסודיות הייתה הסתרה מפני הבנקים ומשרד התקשורת. זאבי טען כי סודיות היא חלק מעשיית עסקים. עוד נטען כי תכלית שמירת הסודיות היא מניעת דליפת מידע למתחרים, שמירה על סודות מסחריים וגילוי מבוקר של מידע בהתאם לאינטרסים של הצדדים. קומיסר מסר בעדותו כי זאבי נהג להכליל תניית סודיות בהסכמים אחרים שבהם טיפל עבור זאבי, וצירף דוגמאות לכך.

מיכאל צ'רנוי / צילום: שלומי יוסף

השופט מודריק אמנם פסק כי זהותו של צ'רנוי אכן הוסתרה, ואולם - אין בכך כדי להוכיח שמאחורי ההסתרה עומדת מזימה פלילית. "תכלית הסודיות הלכה ומעשה הייתה הסתרה; הסתרת זיקת צ'רנוי לעסקת המניות כדי שגורמי משרד התקשורת וגורמי הבנקים לא יידעו דבר על כך.

"עם זאת, עליי להדגיש כי המסקנה שנדרשה ההסתרה למניעת סיכול העסקה אינה משמעה הסתרה של מזימת הונאה או התנהלות בלתי חוקית. יתר על כן, קשה מאוד להלום שמזימת הונאה התגבשה בין זאבי לצ'רנוי ולרום בהסכמים כתובים. גם אם ההסכמים נשמרו בכספות מאובטחות, סודיותם (במובן של הסתרת מזימה פלילית) מוגבלת".

מודריק ציין עוד כי בגיבוש ההסכם היו מעורבים גם מספר עורכי דין, ופסק כי "עורכי הדין אינם צד לעסקה, ועל כן קשה לבטוח בהם שינצרו בלבבם את סודותיה האפלים של עסקה (בהבדל משמירת סודיות השותפים לה)".

לעניין קומיסר, השופט העיר כי הוא לא היה מודע לתכלית ההסתרה של ההסכמים.

לא הייתה שליטה משותפת

חלק מטענות המדינה נגעו לכך שלצ'רנוי ניתנו על-פי ההסכמים אמצעי שליטה שונים בחברות של זאבי, שהחזיקו בשרשור בבזק, במסגרת ההסכמים, עוד בטרם שלב מימוש האופציה. השופט דחה טענות אלה, ואף הטעים כי התרשם שהיו הבדלים בין המוטיבציות של הצדדים במימוש ההסכם: צ'רנוי רצה נתח בשליטה בבזק, אך ידע שלא יוכל לעמוד בדרישות הרגולטוריות, קבע השופט; אך זאבי קיווה להשאיר את השליטה המלאה בבזק בידיו, וכרת את ההסכם משום שנזקק לכספי ההלוואה.

ההסכם הקנה לצ'רנוי זכות להמליץ על מינוי שני דירקטורים מתוך ארבעה בחברות קבוצת זאבי. זאת, בעוד הזכות למנות את הדירקטורים נותרה בידי זאבי, שקיבל את זכות ההכרעה במקרה של דד-לוק (קיפאון).

השופט ציין כי "ההסכם העניק לזאבי 'קול מכריע' במקרה של שוויון בהצבעה בדירקטוריון ומכללא קוימה בידו גם זכות להעביר דירקטור מתפקידו. אם הדירקטור המפוטר הוא מקרב מומלצי צ'רנוי, יהיה גם חליפו מי שהומלץ בידי צ'רנוי".

מודריק פסק: "מצאתי כי הזכות להמליץ על מינוי אינה כזכות למנות", והטעים כי הזכות "אף אינה עולה כדי זכות למינוי משותף. אמנם ניתן לומר שדירקטור שהתמנה בהמלצת צ'רנוי מקיים בידו השפעה מסוימת על התנהלות החברה שבה הוא מכהן, וכן בשרשור גם על החברות-הבנות שמחזיקות במניות בזק, ושהדירקטורים שלהן מתמנים בידי הדירקטוריון של CSS (מקבוצת זאבי, ג' מ') או חליפתה. אלא ש'הקול המכריע' שהוענק לזאבי איין את כוח ההשפעה העקיף של הדירקטורים מומלצי צ'רנוי, והלכה למעשה רוקן מתוכן את נפקותו של 'אמצעי שליטה' זה".

בהמשך פסק השופט לגבי תיקונים שהוכנסו במערכת ההסכמים בין הצדדים. "גם השינויים שהוסכמו בהסכמים בהמשך, שסייגו את השימוש ב'קול המכריע' לנסיבות שמהוות הפרה של חוק הבזק, אינם שוללים - ואולי אפילו מחזקים - את המסקנה שצ'רנוי לא קיבל, באמצעות ההמלצה על מינוי דירקטור, שליטה או אמצעי שליטה בחברה שמחזיקה במניות, בניגוד לחוק הבזק".

בעניין הסמכות העקיפה למנות מנכ"ל בחברת תקשורת אחזקות, החברה-האם של בזק, באמצעות הדירקטורים שמונו בהמלצת צ'רנוי, פסק מודריק כי "כוחו השלילי (נגטיבי) והחיובי (פוזיטיבי) של 'הקול המכריע' שומט את הבסיס מתחת לפני הטענה שלנציגי צ'רנוי שבדירקטוריון חברות זאבי היה כוח של ממש להשפיע על מינוי מנכ"ל בחברה המחזיקה במניות בזק (חברת תקשורת אחזקות)".

אין מירמה כלפי משרד התקשורת

השופט מודריק קבע כי התביעה לא הצליחה להוכיח את קיומה של מירמה כלפי משרד התקשורת, בשל העובדה שצ'רנוי ממילא לא היה בעל השליטה בחברות של זאבי, כפי שנטען.

לדבריו, "המצגים שזאבי, בסיוע קומיסר, הציג לגורמי משרד התקשורת, לא היו מצגים כוזבים. חלק עיקרי של המצגים היה של מצגי אמת לפי כל אמת מבחן. חלק המצגים האחר נשען על הבנה ופרשנות סבירה של חובת הגילוי הקבועה בצו הבזק, או חובת גילוי נוסף שנדרשה בידי משרד התקשורת".

בהמשך פסק מודריק כי גם לו כוונת הצדדים הייתה להביא לכך שצ'רנוי ייעשה לבעל שליטה בבזק, תוך הסתרת הכוונה - אין בכך כדי להביא להרשעת הנאשמים, משום שבפועל לא היה צ'רנוי לבעל שליטה בבזק ולא הכתיב את מהלכיה.

"נמצא שאם לא היה מעשה (מצגי מירמה), אין להרשיע בעבירה גם אם התגבשה אצל הנאשמים מחשבה פלילית. כלומר, גם אם הנאשמים חשדו או העריכו שהוענקו לצ'רנוי אמצעי שליטה, והם הסתירו את הדבר, אין לומר שהתגבשה עבירה משעה שקיימת קביעה אובייקטיבית שכל המצגים הם מצגי אמת".

באשר לכוונה להסתיר את זהותו של צ'רנוי מן הבנק, מודריק קבע כי זאבי היה נוטל ההלוואה, וכי העובדה שאת כספי הערובה קיבל בהלוואה מצ'רנוי - אינה משנה דבר לעניין זה.

השופט אף ביקר את הבנק על טענת בכיריו, אותה כינה "צבועה", לפיה השאלה מי מימן את הערובה היא מהותית מבחינת הבנק. זאת משום שהבנק לא ביקש כל הבהרות בעניין מקור כספי הערובה במהלך המשא-ומתן לקראת מתן ההלוואה.

השופט מודריק, שפרש היום רשמית מכס השיפוט, התייחס גם להתמשכות המשפט, שהתנהל כ-11 שנים. "בוודאי שהתמשכות יתרה של משפט בכלל ומשפט פלילי בפרט פוגעת בצדדים, אך היא תלויה בגורמים רבים. עשיתי כמיטב יכולתי, ואני מקווה שלא יצאה מכשלה מתחת ידי".

"הצדק יצא לאור"

בהתבטאות ראשונה אחרי שהתבשר כי זוכה מהאישומים נגדו אמר גד זאבי: "ההרגשה שלי טובה, אבל תמיד טובה. מי שצודק, תמיד צודק".

מיכאל צ'רנוי מסר לאחר הודעת הזיכוי: "אני שמח שהצדק יצא לאור. עליתי ארצה מתוך רצון אמיתי לחיות פה ולהשקיע, ולאחר שנים רבות בהן נאלצתי להגן על עצמי בבית המשפט, בתקשורת ובציבור, אני מבקש לעצמי ולמשפחתי להמשיך לחיות פה בשקט, סוף-סוף בלי 'עננה'.

"עם התפוצצות הפרשה ולאורך השנים עמדו לצידי חברים רבים וצוות משפטי מעולה שהאמין בצידקתי. אני מבקש לומר תודה למשפחתי שעמדה לצידי כל התקופה הקשה הזו. אני חייב תודה גדולה לאביגדור ליברמן שהאמין בצדקתי לאורך כל דרך, תמך והיה חבר אמיתי. לסיום אני רוצה להודות לצוות הנפלא שליווה אותי, עו"ד ירון קוסטליץ ועורכי הדין יואב סגל ויבגני טרספוב, שייצגו אותי בהצלחה רבה כל השנים הללו".

עורכי הדין נוית נגב, איריס ניב-סבאג, גיורא אדרת ואורן אדרת, שייצגו את גד זאבי, מסרו: "זהו רגע חשוב ומיוחד. יש לנו סיפוק רב מכך שבית המשפט קיבל את עמדתנו לפיה גד זאבי פעל בצורה לגיטימית, וכי ההסכם עליו חתם משקף מערכת יחסים עסקית מקובלת, שאף לוותה בייעוץ משפטי צמוד. גד זאבי הוא אדם עתיר זכויות שעמד בגבורה ונלחם על האמת. מעבר להחלטה העקרונית החשובה, אנחנו שמחים שהוא קיבל, בפעם השנייה, אישור ציבורי ליושרו ולאמינותו".

עורכי הדין יעקב וינרוט, ירון קוסטליץ, יואב סגל ויבגני טרספוב, המייצגים את צ'רנוי, מסרו: "אנו מאושרים שכבוד השופט מודריק קיבל את טענותינו במלואן וזיכה זיכוי מוחלט ומטהר את צ'רנוי. מגיעה נחת לצ'רנוי אחרי כל השנים שעברו מאז תחילת החקירה".

סנגוריו של עו"ד מיכאל קומיסר, עורכי הדין דוד ליבאי, דפנה ליבאי ודנה וייס, בירכו על זיכויו היום מכל אשמה, ומסרו כי הם שמחים על כך שבסופה של דרך ארוכה קיבל בית המשפט את כלל הטיעונים שלהם וקבע כי לא היה דופי בייעוץ המשפטי של קומיסר. "בתום משפט ארוך הוכח כי קומיסר נתן ללקוחו, גד זאבי, ייעוץ משפטי מקצועי ואמין ולא הסתיר דבר ממשרד התקשורת והבנקים", מסרו הסנגורים.

פסק הדין האחרון של מודריק

בסוף הקראת הכרעת הדין נערך טקס הפרידה מסגן הנשיא מודריק, שכאמור פורש היום מכס השיפוט, בהגיעו לגיל 70. מודריק נשא דברים לפני הקהל, שכלל גם שופטים עמיתים, חברים ובני משפחה. הוא התייחס בבדיחות למצב החיים של שופט בחברה, ולפערים בין תפיסת השופט את עצמו לבין תפיסתו על-ידי אנשים אחרים. כך, לדוגמה, סיפר על דיון הארכת מעצר מהראשונים שבהם ישב.

מודריק סיפר כי החליט להאריך את המעצר, ומאחר שהיה נרגש ממעמדו החדש כשופט, הכתיב החלטה בלשון גבוהה, תוך שימוש במילים כמו "לאחר שקלא וטריא החלטתי...". אחרי שהכתיב את הדברים, "ניגש אליי נציג המשטרה ואומר לי: 'אבל אדוני השופט - לא הבנתי. לעצור אותו או לא לעצור אותו?'". כך סיפר מודריק כאשר נשמע צחוק הקהל באולם.

מודריק סיפר כי אירועים מעין זה מיתנו את נטייתו להתנסח במילים גבוהות והחזירו אותו אל קרקע המציאות.

מודריק החל את דרכו המשפטית בשורות הצבא, שם התקדם עד לדרגת שופט בית הדין הצבאי לערעורים. לאחר שסיים את לימודיו לדוקטורט באוניברסיטת תל-אביב, שימש תקופה של שנה כעמית מחקר באוניברסיטת שיקגו. בין 1991 ל-1993 שימש כיועץ המשפטי למשטרת ישראל, עד למינויו לשופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב. במקביל, הוא מרצה לתחום דיני הראיות באוניברסיטאות תל-אביב ובר-אילן.

כשופט התמחה מודריק בעיקר בתחום הפלילי, אך שלח את ידו גם בתיקים אזרחיים משמעותיים ואף בתיקים כלכליים.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות