ראש עיריית אילת: "עתיד העיר ותושביה - על כף המאזניים"

מאיר יצחק הלוי לקראת הדיון בדחיית פינוי שדה דב הערב: "גורמים אינטרסנטיים בעלי עוצמה מנסים להטעות את מקבלי ההחלטות" ■ "להציל את עירי ותושביה מהסגר ומחנק כלכלי, חברתי ובריאותי"

חוף אילת / צילום: איל פישר
חוף אילת / צילום: איל פישר

הוויכוח על דחיית פינוי שדה התעופה האזרחי משדה דב בתל-אביב ממשיך להתלהט לקראת הישיבה שעתידה להתקיים הערב (א') במשרד ראש הממשלה. כזכור, כפי שפורסם לראשונה ב"גלובס", נשקלת כעת האפשרות לדחות את פינוי שדה התעופה האזרחי למועד מאוחר יותר מזה שנקבע בתחילה - ליוני 2016.

לצד שורה ארוכה של התנגדויות לדחיית פינוי השדה האזרחי, מצד נאמני הגוש הגדול המייצגים את בעלי הקרקע במתחמי בנייה סמוכים, כמו גם גורמים שונים במשרד האוצר, יש גם מי שטוען כי הטענות השונות כנגד דחיית הפינוי עשויות להטעות את מקבלי ההחלטות.

מדובר בראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, ששלח הבוקר מכתב דחוף למנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר. במכתב, שהגיע לידי "גלובס", כותב יצחק הלוי: "אני פונה אליך בדחיפות על מנת להציל את עירי ותושביה מהסגר ומחנק כלכלי, חברתי ובריאותי. בימים האחרונים נודע לי כי גורמים אינטרסנטיים בעלי עוצמה מנסים להטעות את מקבלי ההחלטות ולהלך עליהם אימים, על מנת להביא לסגירת שדה דב לתעופה אזרחית כבר ב-2016, ובכך להמיט מכת מוות בלתי הפיכה על העיר אילת, כלכלתה, התיירות בה, ואף על רווחתם ובריאותם של תושביה, שרבים מהם עושים שימוש נרחב בשדה דב.

"כזכור, החלטת הממשלה 5188 משנת 2012 קבעה במפורש את סמכות מנכ"ל משרד רה"מ להאריך את המועדים שנקבעו לפינוי שדה דב, בין היתר ככל שיהיה עיכוב בתכנון המקרקעין המתפנים ושיווקם. מאחר שתכנון השטח עודנו בחיתוליו, והשיווק לא יכול להתבצע כל עוד הקרקע איננה מתוכננת - אין מנוס מדחיית מועד סגירתו של שדה דב לתעופה אזרחית. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח החלטת הממשלה 4192 מחודש ינואר 2015, הארכת השימוש בשדה הצבאי, בשלב זה עד שנת 2019 לפחות", הוא כותב.

יצחק הלוי מזכיר במכתבו גם את דו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה בו כתב המבקר כי יש לבחון שנית את ההחלטה על אי הצמדת פינוי התעופה האזרחית למועד פינוי המתקן הצבאי, ומוסיף וכותב עוד כי: "האיומים הנשמעים בדבר 'ביטול הסכם הגוש הגדול' או 'גריעת מיליארד דולר' אינם אלא איומי סרק. לדוגמא, הטענה, כאילו בית המשפט 'חייב' את פינוי החלק האזרחי של שדה דב בשנת 2016, פשוט איננה נכונה. ביהמ"ש דיבר בהחלטותיו על 'זמן סביר', ואף הדגיש כי ההסכם בין רמ"י לרש"ת הינו בינן בלבד, ואינו מחייב כלפי צדדים נוספים כדוגמת מנהלי הגוש הגדול... גם הטענה לפיה שדה דב 'חוסם' אפשרויות בנייה בחלקות סמוכות, איננה אלא הטעיה. גם אם ייסגר השדה האזרחי, עדיין ימשיך השדה הצבאי לעבוד, לפחות עד 2019, ולהטיל מגבלות בנייה על שטחים הסמוכים אליו".

במקביל, מתייחס יצחק הלוי גם לעובדה כי העברת שדה התעופה האזרחי משדה דב עשויה לפגוע גם בתיירות הנכנסת לאילת וכותב: " כפי שהדגשתי במכתביי הקודמים, וכפי שמסכים גם משרד התיירות, סגירת שדה דב בשנת 2016, תביא לירידה של עשרות אחוזים בתנועת תיירות הפנים לאילת, נוכח הכפלתו (לפחות) של זמן ההגעה 'מדלת לדלת' ....לסיכום, אין כל סיבה עניינית לסגור את שדה דב בשנה הבאה, ולנתק את צינור החמצן המאפשר המשך קיומה של תיירות משגשגת באילת, כמו את קיומם הכלכלי, החברתי והבריאותי של תושביה", לדבריו.

יצחק הלוי מסכם את מכתבו למנכ"ל משרד ראש הממשלה בשורות הבאות: "עתידם של אילת ותושביה מוטלים כאן על כף המאזניים, כאשר מן העבר השני עומד רצון של נדל"ניסטים לנצל עלייה ספקולטיבית רגעית של מחירי הקרקע בשטח שממילא איש לא יבנה בו בשנים הקרובות, ללא קשר לשדה האזרחי. אנו מצפים אפוא ממשרדכם ומהממשלה כולה, שלא לתת יד להכנסת אילת ועשרות אלפי תושביה להסגר, כאילו היו אזרחים סוג ב' ו'שקופים' בעבור מקבלי ההחלטות בירושלים".

נזכיר כי פינוי שדה דב הוא חלק מההסכם שנחתם בין משרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל ובעלי הקרקע הפרטית באיזור. פינוי השדה נועד לקדם בנייה של כ-16 אלף דירות בשטח שיתפנה בשדה דב. בשדה דב יש שטח של 1,300 דונם, מתוכם כ-800 דונם בשליטת חיל אוויר.