ימים ספורים לאחר כישלון הצעת הרכש שהגישה ענקית הנדל"ן גזית גלוב למניות הציבור בקבוצת דורי שבשליטתה - בעקבות מהלך מונע שביצע איש העסקים אורי אדלסבורג, שותפה של הקבוצה בתחנת הכוח הפרטית דוראד - נחשפה היום (ד') הסיבה לסכסוך בין הצדדים: תביעה המתנהלת במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ובה טענות דרמטיות וחמורות של דורי כלפי אדלסבורג על "עוקץ" בסך כחצי מיליארד שקל בדוראד.
במרכז הבקשה לתיקון התביעה ואישורה כתביעה נגזרת, שהוגשה אתמול (ג'), עומדות טענות חמורות של דורי אנרגיה (שבבעלות קבוצת דורי וחברת אלומיי). החברה טוענת לקנוניה, במסגרתה קשרה חברת אדלקום של האחים אדלסבורג, יחד עם שותפה נוספת בדוראד - חברת זורלו הטורקית - קשר לכאורה עם הקבלן שהקים את תחנת הכוח, לניפוח סכום חוזה ההקמה של התחנה, תוך קבלת חלק מן ההפרש "בדלת האחורית" באמצעות נאמנות הרשומה באיי הבתולה.
דוראד מפעילה תחנת כוח פרטית המוסקת בגז טבעי, וממוקמת באזור אשקלון. דורי אנרגיה מחזיקה 18.75% ממניות חברת דוראד. בדורי אנרגיה מחזיקה כאמור מלבד קבוצת דורי גם אלומיי קפיטל, שבשליטת שלמה נחמה, חמי רפאל ורן פרידריך. יתר בעלי המניות בדוראד הם האחים אדלסבורג (באמצעות אדלקום) המחזיקים 18.75%, חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א) הממשלתית (37.5%) וחברת זורלו הטורקית (25%).
זורלו הייתה אמורה להיות החברה שתקים את תחנת הכוח מלכתחילה, בנוסף להיותה בעלת מניות משמעותית בדוראד. ואולם, לאור התמורות ביחסי ישראל טורקיה בשנים האחרונות, ושינוי מדיניות ממשלת טורקיה בעקבות משט המרמרה, שהגבילה את הקשרים הכלכליים עם ישראל, היא נדרשה לוותר על חוזה ההקמה ולהביא קבלן אחר תחתיה.
טענתה של דורי אנרגיה, באמצעות עורכי הדין דוד לשם ותום גולדרייך ממשרד ניר כהן, לשם ושות', היא כי זורלו גבתה מעין דמי תיווך מהקבלנית שנבחרה לבסוף - חברות וודגרופ האמריקאית - ושאת דמי התיווך חלקה עם אלדקום, מאחורי גבן של שתי השותפות הנוספות בתחנת הכוח (דורי אנרגיה וקצא"א הממשלתית), בהתאם לסיכום מוקדם לכאורה בין אדלקום לבין זורלו.
עוד נטען כי וודגרופ, שביצעה את הפרויקט, נקשרה בחוזה ההקמה לכאורה על בסיס הצגת מצגים שקריים ותוך חתימת הסכם חסוי, לפיו חלק מן הסכום, 140 מיליון דולר, יושב לזורלו. מתוך סכום זה, חלק בסך 80 מיליון דולר נשאר בידי זורלו, ו-60 מיליון דולר הועברו לאדלקום - הכול לכאורה.
הטענות נתמכות לכאורה במיילים שונים, במצגת שהוצגה לדירקטוריון זורלו ובנוסח של ההסכם החסוי שצורף לבקשה לתיקון התביעה.
"לקרוא ולא להאמין"
"מהחומר החדש עולה כיצד התחלקו השותפות למעשה המירמה ומעשה הגזל", נטען בבקשה. "חלקה של זורלו היה 80 מיליון דולר, וחלקה של אדלקום 60 מיליון דולר".
עוד נטען כי "מן החומר מצטיירת תמונה נוראה, שלפיה מי שניצח על יצירת הקשר בין זורלו לוודגרופ ועל עיצוב ההסדרים הסודיים בין הצדדים, הוא מי שכיהן ומכהן כדירקטור בחברה מטעם אדלקום, אורי אדלסבורג. אדלסבורג היה המוציא והמביא במגעים שהובילו להסכם החסוי, תוך שהצדדים נפגשים במקומות שונים בחו"ל, מנהלים תכתובת ענפה על תנאי העסקה ועל חלוקת השלל, והכול בחשאי ותוך הסתרה מתוכננת היטב של הדברים מן החברה ומיתר בעלי המניות שלא היו שותפים לקנוניה".
אלדסבורג עצמו, נטען בבקשה, הוסיף לחומרת הדברים כאשר נמנע מלהצהיר על העניין האישי שלו בעסקה, כאשר הובאו הדברים לאישור בדירקטוריון דוראד, ואף הכחיש מפורשות כל ניגוד עניינים כשנשאל על כך.
"אין ניגוד עניינים, אפשר להגיד כל מיני דברים שהם בגדר דימיון, וחמי (רפאל, ג' מ') מאוד טוב בזה. אני חושב שעדיף להשאיר את זה בעולם הדימיוני שבו הוא חי", צוטט אדלסבורג כשהוא מתייחס לטענות בישיבת הדירקטוריון ממאי האחרון.
מחיר חוזה ההקמה של התחנה, שנחתם כאמור במקור עם זורלו, עמד בתחילה על סכום של כ-680 מיליון דולר, ואולם, לטענת דורי אנרגיה, הסכום נופח ביותר מ-200 מיליון דולר סביב 2008, כאשר את רקע להעלאת המחיר הוא תיאום בין אדלסבורג לבין זורלו.
דורי אנרגיה מציגה בבקשה תכתובת לכאורה בין אדלסבורג לבין חמיט אוזסלן, מנכ"ל זורלו, וגורמים נוספים בחברה הטורקית, ממנה עולה כביכול כי הצדדים מנסים למצוא צידוק להעלאת המחיר. כל זאת, לטענת דורי אנרגיה, כשתכתובות אחרות, לרבות מצגות פנימיות של זורלו, מצביעות על הסיכום המוקדם לכאורה בין זורלו לבין אדלקום, לפיו זורלו תממן את רכישת חלקה של אדלקום בדוראד באמצעות "דמי ייעוץ" בסך כ-60 מיליון דולר.
"לקרוא ולא להאמין, אדלסבורג, הדירקטור, נציגה של בעלת מניות בחברה, שאמור לייצג את אינטרס החברה, מייעץ לזורלו (אף היא בעלת מניות בחברה) ולאנשיה (חלקם דירקטורים בחברה באותה עת) כיצד לשנות נתוני יסוד בהצעת המחיר לחברה, על-מנת שניתן יהיה להצדיק תוספת של כמעט 200 מיליון דולר במחיר הסכם ההקמה", נטען.
חברת דוראד, זורלו ואדלקום טרם הגיבו לבקשה.
ברקע: הכישלון במחיקה מהמסחר
הסכסוך בין קבוצת גזית גלוב, בעלת השליטה בקבוצת דורי, לבין אורי אדלסבורג, נחשף בתחילת השבוע, לאחר שהאחרון טירפדו את הצעת הרכש שהגישה גזית גלוב למניות הציבור בקבוצת דורי, במטרה למחוק אותה מהמסחר בבורסה.
מדובר בכישלון צורב מבחינת גזית גלוב, לאחר שבעקבות שיחות עם הגופים המוסדיים המחזיקים במניות קבוצת דורי היא שיפרה את הצעתה המקורית ב-27%. הכישלון גרר חילופי האשמות חריפים בין ענקית הנדל"ן לבין אחד הגופים המוסדיים הגדולים ביותר - בית ההשקעות פסגות, שהחזיק בכמחצית ממניות המיעוט בקבוצת דורי (כ-8%).
לאחר שבעלי השליטה בגזית גלוב, חיים כצמן ודורי סגל, בחרו שלא להשוות את הצעת המתווך באופן מיידי, מכר בית ההשקעות את החזקותיו בקבוצת דורי לאותו גורם עלום, שמאוחר יותר התבררה זהותו - אורי אדלסבורג, כאמור, מבעלי השליטה באדלקום, שותפה של קבוצת דורי בתחנת הכוח דוראד. אדלסבורג לא נענה להצעת הרכש, וכתוצאה מכך בוטל המהלך כולו, ומניות קבוצת דורי ימשיכו להיסחר בתל-אביב.
בעלי המניות בדוראד
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
