העליון דחה את בקשת דני דנקנר לדיון נוסף; ייכנס לכלא ביום ב'

דנקנר, יו"ר בנק הפועלים לשעבר, הורשע במתן שוחד בפרשת הולילנד ונידון לשנתיים מאסר בפועל ■ גם בקשתו לדיון נוסף של המאכער מאיר רבין נדחתה 

דני דנקנר / צלם: תמר מצפי
דני דנקנר / צלם: תמר מצפי

בית המשפט העליון דחה היום (ה') את בקשת דני דנקנר לקיים דיון נוסף בעניינו. בשבוע שעבר הגיש דנקנר, יו"ר בנק הפועלים לשעבר, שהורשע במתן שוחד בפרשת הולילנד ונידון לשנתיים מאסר בפועל, בקשה לקיים דיון נוסף בעניינו בהרכב שופטים מורחב.

לצד הבקשה לקיים דיון נוסף בעניינו ביקש דנקנר מהעליון לעכב את ביצוע העונש של שנתיים מאסר שהוטל עליו, עד תום הדיון הנוסף. גם הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה היום על-ידי העליון, ולפיכך יתייצב דנקנר ביום שני הקרוב לתחילת ריצוי עונש מאסרו, יחד עם יתר מורשעי פרשת הולילנד.  

גם בקשתו לדיון נוסף של מאיר רבין, המאכער שהורשע במתן שוחד בפרשת הולילנד, נדחתה.

באמצעות עורכי הדין טל שפירא ואריאל כפרי טען דנקנר בבקשתו לדיון נוסף כי על העליון לקיים דיון נוסף בפסק הדין בעניינו, על-מנת לבחון ולהכריע מהן אמות-המידה הנורמטיביות לפיהן יש לפרש את העבירה של תיווך בשוחד בהקשר שבו הורשע דנקנר ולשרטט גבולות ברורים באשר לתופעת "המאכערים".

דנקנר הורשע לצדם של אהוד אולמרט ושאר נאשמי פרשת הולילנד על-ידי שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב דוד רוזן, ובהמשך על-ידי בית המשפט העליון (שדחה את ערעורו), במתן שוחד.

דנקנר הורשע בשוחד על כך שהוא שילם יותר ממיליון שקל ל"מאכער" מאיר רבין, שהיה עוזרו של שמואל דכנר, זאת כדי שרבין יסייע לדנקנר לקדם את עסקת שינוי ייעוד הקרקעות של חברת תעשיות מלח שהייתה בבעלות משפחת דנקנר. 

"תופעת 'המאכערים' היא תופעה מוכרת ונפוצה במדינת ישראל. המדובר בסוגיה ציבורית-עקרונית שלא ניתן להפריז בחשיבותה ובהיקפה הנרחב, כמו גם בהשלכות הרבות שיש לה על טוהר המידות ואמון הציבור במוסדות השלטון. חרף הקולות הרבים הקוראים להסדרת התופעה, המחוקק לא קבע כללים נורמטיביים ברורים שיש בהם כדי להסדיר תופעה זו, וגבולותיה נותרו עמומים ובלתי מוגדרים", כתב דנקנר בערעורו.

לדבריו, "בענייננו נדרש בית המשפט הנכבד - לראשונה בפסק הדין ועל רקע מקרה מיוחד זה - ליטול על עצמו את המשימה המורכבת של שרטוט הקו הדק המפריד בין 'תיווך לגיטימי' לבין 'תיווך בלתי לגיטימי' העולה אף כדי עבירה פלילית של תיווך בשוחד".

"עבירה עמומה ומעורפלת"

בבקשה לדיון נוסף, שנדחתה היום, טען דנקנר כי האופי הגורף והמעורפל של עבירת "שוחד ההנעה" מגלה צורך מובהק, ציבורי ומשפטי, שלא ניתן להפריז בחשיבותו, לקבוע עקרונות נורמטיביים אחידים וברורים באשר לפרשנות הראויה שיש לתת לסעיף זה בחוק העונשין, כמו גם לתחום באופן ברור את גבולותיו של האיסור הפלילי העומד בבסיס עבירה עמומה זו.

"עסקינן בעבירה עמומה ומעורפלת, שגבולותיה אינם ברורים דיים, ואין די בהלכה התקדימית שנפסקה לראשונה בפסק הדין, המצויה עדיין בראשית דרכה, כדי להבהיר את גדרי העבירה וממילא להרשיע את העותר בעבירה זו על-פי המצב המשפטי כיום", נטען בבקשה לדיון נוסף.

בנסיבות אלה, הוסיף וטען דנקנר, יש קושי בהרשעתו בשל עמימותה של הוראת החוק, והיא אף אינה עולה בקנה אחד עם עיקרון החוקיות והכלל הבסיסי לפיו "אין עונשין אלא אם כן מזהירין תחילה".