דני דנקנר - הנפילה: הרשעה שנייה תוך חודשים ספורים

יו"ר תעשיות המלח ויו"ר בנק הפועלים לשעבר הורשע היום בנתינת שוחד בפרשת הולילנד

עד לפני כארבע שנים היה איש העסקים דני דנקנר על פסגת האולימפוס. הוא נחשב היה לאחד מאנשי העסקים המצליחים בישראל ואף טיפס לצמרת בנק הפועלים - הבנק הגדול בישראל. אלא שאז נחשפו שתי פרשות פליליות שבהן מעורב דנקנר והוא צנח במהרה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.

אחרי שהורשע לפני מספר חודשים על ידי המחוזי בת"א בכך שבעת שכיהן כיו"ר בנק הפועלים ביצע עבירות של הפרת אמונים בתאגיד וקבלת דבר בתחבולה ונגזר עליו עונש של שנת מאסר, הורשע היום דנקנר במשפט הולילנד בכך שנתן שוחד בסך 1.3 מיליון שקל למאיר רבין במטרה לקדם אינטרסים של חברת תעשיות מלח במינהל מקרקעי ישראל. אפרתי הואשם כי לקח לפחות 45 אלף שקל מתוך סכום זה (אך זוכה).

"על פי ניתוח העדויות בבית המשפט הגעתי למסקנה כי המשימה היחידה שנתן דנקנר למאיר רבין הייתה שליחותון מול יעקב אפרתי, דודו, לקידום האינטרסים של חברות המלח", ציין השופט והרשיע את דנקנר בנוסף בעבירות על חוק איסור הלבנת הון.

השופט רוזן דחה את גרסתו של דנקנר כי הכספים ששילם לרבין היו כספים לגיטימיים ששולמו לו עבור עבודת "מעכריות" לגיטימית שביצע עבורו, תוך שביקר את תופעת ה"מעכרים" בכללותה.

"מדובר בתופעה מושחתת ומשחיתה. בעלי ממון שמסוגלים לשכור את שירות ה"מעכר" מקבלים עדיפות וגורמים להשחתת מידות ולפגיעה בציבור", כתב רוזן. לדבריו, "מעכר" העוסק בשדלנות אסורה, כפי שפעל רבין עבור דנקנר הוא בבחינת מתווך בשוחד.

רוזן הוסיף כי "שתדלנות אסורה היא זו הנסמכת על מתן טובות הנאה שוות כסף, נכס, מוצר או שירות. היא מושתתת על קשרים אישיים בין השדלן לבין בעל התפקיד הציבורי. קשרים שבגינם ניתנת העדפה לשדלן או למי שהוא מייצגהשופט קרא למחוקק להסדיר בחוק גם את השתדלנות הלגיטימית (השונה מהשתדלנות הפלילית של רבין) בדומה לחוק הלוביסטים שעבר בכנסת".

בסיכומים שהגישו מטעמו של דנקנר, טענו פרקליטיו כי בסופו של יום לא עלה בידי המאשימה להביא ולו ראיה יחידה שיש בה כדי לתמוך בטענה כי דנקנר שילם שוחד לאפרתי. ואולם, כבר במהלך המשפט העיר השופט רוזן כי לא ברור לו מדוע שכר דנקנר את שרותי רבין ומדוע העביר לידיו יותר ממיליון שקל עבור פעולות שמשרדי עורכי דין יכולים לעשות אותם באופן רציני הרבה יותר. מהכרעת הדין עולה כי ההסבר שניסה דנקנר לספק ולפיו הוא שכר את שרותי רבין מכיוון שהיה זקוק ל"מישהו שמכיר את המינהל ויבוא ויגיד איפה הדבירם עומדים, ויביא מידע פנים", לא התקבל.

בהכרעת הדין בחן השופט טענת הגנה נוספת שהעלה דנקנר באמצעות פרקליטיו, עוה"ד נבות תל צור, יורם ראב"ד, יוסי בנקל וטל שפירא, רבין פעל באופן דומה לח"כ לשעבר, מיכה גולדמן שגם הוא פעל למענו וקיבל ממנו 50 אלף דולר. השופט דחה את ההקבלה בין המקרים שניסה לעשות דנקנר. "הגעתי למסקנה כי גולדמן זכה בתמורה נאה זו נוכח המטלה שהוטלה על ידו על ידי דנקנר", נקבע.

לסיכום, קבע השופט כי דנקנר העביר לידי רבין כספים על מנת שבעזרת קשריו יקדם את עסקת "תעשיות מלח".

השופט הרשיע את דנקנר אך זיכה, כאמור, מחמת הספק, את אפרתי שיוצג בידי עו"ד ירון קוסטליץ. "לא האמנתי לגרסתו של אפרתי מתחילתה ועד סופה. עם זאת, החלטתי לזכות את אפרתי מחמת הספק, גם אם ספק קל מהאישום כי לקח שוחד מדנקנר", קבע רוזן. יצוין כי העונש שצפוי לקבל דנקנר בגין הרשעתו במתן שוחד של 1.3 מיליון שקל יכול להגיע למספר שנות מאסר. זאת, בעיקר לאור העובדה שמדובר בהרשעתו השנייה בדין.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988