יוסי לנגוצקי הגיש ללשכת עוה"ד תלונה נגד עו"ד זאב שרף

"עו"ד זאב שרף הטעה את בית המשפט באופן שאיפשר למרשיו, חברת רציו חיפושי נפט, בעליה, ליגד רוטלוי, והגיאולוג שלה, איתן אייזנברג, לקבל פסק דין, שלפיו על יוסי לנגוצקי לשלם להם סכום-עתק של 1.4 מיליון שקל כהוצאות משפט ושכר-טרחת עורכי דין" - כך טוען הגיאולוג יוסי לנגוצקי, בתלונה שהגיש נגד עו"ד שרף לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב.

בתלונה, שהגיעה לידי "גלובס", טוען לנגוצקי כי במסגרת התביעה שניהל לנגוצקי נגד רציו (והפסיד), הטעה עו"ד שרף את שופט בית המשפט המחוזי מרכז, יעקב שיינמן, בכך שגבה את שכר-טרחתו מרציו חברה פרטית (השותף הכללי), שכלל לא הייתה נתבעת בהליך, ולא קיבלה את שירותיו של שרף, אך ביקש מבית המשפט, בשמם של רוטלוי, אייזנברג ורציו, לקבל מלנגוצקי במלואן את הוצאות המשפט וכן שכר-טרחת עורכי דין שבהם "נשאו הנתבעים".

עו"ד שרף, אחד מהליטיגטורים המוכרים והמובילים בארץ, שולל את טענותיו של לנגוצקי מכל וכל. לדברי שרף, מדובר בתלונת-סרק ריקה מתוכן שהגיש לנגוצקי נגדו, ואין מאחוריה דבר מלבד שיקולים זרים ונקמנות (התגובה המלאה בהמשך).

בתלונתו טוען לנגוצקי כי ככל ששרף והנתבעים היו פועלים כדין, היה צריך שרף לחייב כל אחד מהנתבעים, רציו, רוטלוי ואייזנברג, בגין השירות שניתן לאותו נתבע ולפי חלקו; אך במקום זאת שרף גבה את שכר-טרחתו מרציו חברה פרטית (השותף הכללי).

לנגוצקי כותב בתלונתו כי "כל אחד מהנתבעים צריך היה לשלם בעצמו את חלקו בשכר-הטרחה ובהוצאות המומחים. אם הוסכם עם צד שלישי שישלם עבור נתבע כלשהו, גם זאת צריך היה להיעשות כדין, לפי ששיפוי של נושא משרה מחייב דיווח ואישור של מי שרשאי להצביע".

לדבריו, "את חשבוניות המס היה חייב עו"ד שרף לתת לכל אחד מהנתבעים כחלקו. זוהי חובה בסיסית הקבועה בחוק מע"מ... הנתבעים, רוטלוי ואייזנברג, שלא היו עוסקים מורשים, יכלו לקזז את מרכיב המע"מ בחשבוניות המס שהיה חייב שרף להוציא להם. כנ"ל לגבי הוצאות ושכר-טרחת מומחים.

"אלא שעו"ד שרף לא פעל על-פי דין. בשיתוף-פעולה פסול ואסור עם הנתבעים, גבה שרף את מלוא שכר-טרחתו בשיעור של כ-2.3 מיליון שקל, כולל מע"מ מרציו חברה פרטית, שכלל לא הייתה נתבעת, לא קיבלה את שירותיו ולא הייתה חייבת בתשלום שכרו", טוען לנגוצקי בתלונה.

לנגוצקי טוען בנוסף כי שרף גרם לכך שכל התשלומים למומחים מטעמה של רציו, בסכום של כמיליון שקל, ישולמו על-ידי רציו חברה פרטית, שכלל לא הייתה נתבעת ולא קיבלה את שירותיו של שרף.

לטענתו, לקראת גמר שלב ההוכחות, הוא (לנגוצקי) הסכים כי תביעתו תידחה, והצדדים עברו לדון בדרישת עו"ד שרף בשם רציו, רוטלוי ואייזנברג, לקבל את מלוא הוצאות המשפט ושכר-טרחת עורכי הדין שבהם "נשאו הנתבעים".

לטענת לנגוצקי, על-מנת למנוע ממנו להעלות טענות שונות בנוגע לחיובו בשכר-הטרחה וההוצאות, בחר שרף להסתיר מבית המשפט את האמת, וביצע מעשי הטעיה כלפי בית המשפט וכלפי לנגוצקי.

לנגוצקי מוסיף וטוען כי אילו היה שרף מגלה לבית המשפט את העובדות הנוגעות לתשלום שכר-טרחתו ולהוצאות המומחים לאשורן, היו קמות ללנגוצקי טענות הגנה שונות. למשל, אילו שרף היה מספר את האמת לבית המשפט, הוא יכול היה לטעון כי לנגוצקי אינו מחויב להשיב דבר, שכן הם לא סבלו חיסרון-כיס כלשהו. 

לדבריו, בנוסף, הוא (שרף) יכול היה לטעון כי רציו, חברה פרטית, התנדבה לשלם את שכר-הטרחה וההוצאות, והיא כלל אינה צד להליך ולא תבעה מלנגוצקי דבר, והוא אינו חייב לשלם לה סכום כלשהו.

לטענת לנגוצקי, שנעזר בניסוח התלונה במשרד עורכי הדין יוסי שגב (המייצג אותו באופן קבוע), התנהגותו הנטענת של עו"ד שרף מהווה הפרה של כללי האתיקה של עורכי הדין.

כאמור, עו"ד שרף שולל מכל וכל את טענותיו של לנגוצקי. בתשובה שהגיש לוועדת האתיקה בחודש דצמבר האחרון טוען שרף כי התלונה שהגיש נגדו לנגוצקי היא "תלונת-סרק ריקה מתוכן, שאין מאחוריה דבר מלבד שיקולים זרים, נקמנות וניסיון הפעלת לחץ פסול על שרף". שרף מוסיף וטוען כי הסגנון שבו נקט לנגוצקי לצורך ניסוח התלונה נגדו הוא "סגנון מתלהם הראוי לכל גנאי".

לגופן של טענות, שרף כתב בתגובה כי הוא "לא טעה ולא הטעה את בית המשפט כאשר טען כי רוטלוי, אייזנברג ורציו נשאו בהוצאות", והוא מציין כי ממילא טענות אלה של לנגוצקי לא נכללו במסגרת הודעת הערעור שהגיש על פסק הדין בעניין ההוצאות ושכר-הטרחה.

שרף כתב בתשובתו כי "לא היה כל פסול בהפקת חשבוניות המס לשותף הכללי, ולא היה פגם בטענה (שהעלה שרף בבית המשפט) כי השותפות אכן נשאה בהוצאות".

שרף מסביר כי כתוצאה מניהול הליכי התביעה נוצרו לשותפות הוצאות שונות בגין שכר-טרחת עורכי דין והוצאות מומחים. "הואיל וכל מסמך שיש להמציאו לשותפות בהתאם לחוק מע"מ, או תקנות מע"מ, ניתן ונכון להמציא לנציג השותפות, ומכיוון שבוצעה התחשבנות פנימית בספרי השותפות, כך שהשותפות חויבה בכל ההוצאות שבגינן הופקו חשבוניות מס לשותף הכללי - הרי שנכון ובוודאי אין כל פסול בהפקת חשבוניות מס על-שם השותף הכללי, ואין בכך כדי לפגוע בניהול החשבונות התקין, ואין בכך כדי ללמד, כטענת לנגוצקי, כי הנתבעים לא נשאו בהוצאות", כתב שרף.

יתרה מכך, לדברי שרף, כל המידע הרלבנטי - ובכלל זה זהות נותני השירות, זהות מקבלי השירות, תוכן חשבונות העסקה וחשבוניות המס וכמובן החקיקה הרלבנטית - מצוי היה בפני בית המשפט המחוזי מרכז, בטרם נתן את פסק הדין (שבו, כאמור, חייב את לנגוצקי בהוצאות בסך 1.4 מיליון שקל)".

לדברי שרף, "ממילא אין כל שחר או בסיס לטענת לנגוצקי כי שגה בית המשפט לאחר שנפל קורבן למעשי ההטעיה של שרף. בית המשפט לא שגה. בית המשפט פסק בהתאם לדין ועל יסוד מלוא העובדות והמסמכים הרלבנטיים". 

לנגוצקי תבע ושילם

לפני 5.5 שנים הגישו יוסי לנגוצקי והחברות תמר חיפושי נפט ו-ל.י.א חיפושים תביעה נגד רציו, נגד בעליה ליגד רוטלוי, ונגד הגיאולוג שלה, איתן אייזנברג. בתביעה הם טענו כי הם מסרו בשנת 2004 לאייזנברג מידע עסקי שהוביל לתובנה, שלפיה יש סיכוי טוב למצוא נפט וגז בכמויות מסחריות בשטח הנמצא בים העמוק, מול החוף הצפוני של ישראל.

לנגוצקי טען, באמצעות עו"ד יוסי שגב, כי המידע העסקי האמור נמסר על-ידו תוך החתמת הנתבעים על הסכם סודיות. אולם, לטענתו, בניגוד להתחייבות לשמור את המידע העסקי בסודיות ולא לעשות בו שימוש, הפרו הנתבעים את התחייבותם והשתמשו במידע העסקי. זאת, לצורך הגשת בקשה לקבלת היתר מוקדם עם זכות קדימה לקבלת רישיונות בשם "רציו ים", בשטח "גל B".

מנגד, רציו טענה כי "טענות לנגוצקי משוללות כל יסוד ומהוות גיבוב של 'עילות תביעה מן הגורן ומן היקב' - בבחינת 'הנייר סובל הכול'".

באוקטובר 2014, בטרם הוגשו סיכומים בתיק, הגיש לנגוצקי לבית המשפט הודעה שלפיה הגיע למסקנה כי לא קיימת לו עילת תביעה נגד הנתבעים, ולפיכך הוא אינו עומד עוד על תביעתו, ומבקש לדחות אותה. השופט יעקב שינמן קיבל את ההודעה וקבע כי "בנסיבות אלה, ולאור הודאת והודעת התובעים, הרי שאין עוד טעם בהמשך בירורה של התביעה, ודינה להידחות".

בהמשך נקבע כי לנגוצקי והחברות שבבעלותו ישלמו כ-1.4 מיליון שקל לרציו, לליגד רוטלוי ולאיתן אייזנברג, בגין ההוצאות שנדרשה רציו להוציא לצורך ההתמודדות מול התביעה שלו.

לנגוצקי הגיש לבית המשפט העליון ערעור על ההחלטה, ובמקביל הגיש כאמור תלונה נגד עו"ד זאב שרף לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.