לנגוצקי תובע מרציו 2.5 מיליון ש': אני אחראי לגילוי 'לוויתן'

מתוך כתב התביעה: "הנתבעים עשו שימוש בסוד מסחרי של לנגוצקי כדי להשיג לעצמם רישיונות לחיפוש נפט בשטח 'גל B' - וכך גילו את 'לוויתן'" ■ רציו: "התביעה מופרכת"

הגיאולוג יוסי לנגוצקי תובע את חברת רציו ב-2.5 מיליון שקל. בעקבות בקשת "גלובס" התיר אתמול (ד') שופט בית המשפט המחוזי מרכז, יעקב שינמן, לפרסם את רוב פרטי כתב התביעה שהגישו בשבוע שעבר הגיאולוג יוסי לנגוצקי והחברות, תמר חיפושי נפט ול.י.א חיפושים שבשליטתו, נגד חברת חיפושי הנפט רציו, בעליה ליגד רוטלוי, הגיאולוג הראשי של החברה איתן אייזנברג ונגד משרד התשתיות.

להורדת כתב התביעה המלא בקובת PDF - לחצו כאן

זאת, לאחר שבד-בבד עם הגשת התביעה הגיש לנגוצקי בקשה לצו איסור פרסום אודותיה, וזאת בהתבסס על חוק עוולות מסחריות ולשם הגנה על סודו המסחרי הכלול, לדבריו, בכתב התביעה. עם זאת, השופט בהחלטתו ציין כי "כתב התביעה בחלקו וחלק מהנספחים מהווים לכאורה סוד מסחרי של המבקשים", ואת אותם חלקים אסר לפרסם.

מהחלקים הנרחבים בכתב התביעה, המותרים לפרסום, עולה כי ללנגוצקי, באמצעות עו"ד ד"ר יוסי שגב, יש טענות רבות נגד הנתבעים, שהשורה התחתונה העולה מהן היא כי לנגוצקי מבקש מבית המשפט לחייב את הנתבעים להעביר לידיו כל טובת הנאה עתידית או חלק ממנה, שתצמח להם ממיזם הנפט "רציו-ים" (אתר "לוויתן"). לחילופין, דורש לנגוצקי פיצוי כספי בשווי הרווחים שיופקו מקידוח "לוויתן". לדבריו, שווי טובות ההנאה והפיצויים שצריכים לשלם לו הנתבעים הם בסך 2.5 מיליון שקל.

בבסיס דרישתו של לנגוצקי לזכות בפירות הקידוחים שמבצעת רציו עומדת טענתו כי ב-2004 הוא מסר לה מידע עסקי, שלטענתו מהווה "סוד מסחרי", ואשר בזכותו הגיעה השותפות לתובנה לפיה יש סיכוי טוב למצוא נפט וגז בכמות מסחרית בשטח הקרוי "גל B" ומצוי בעומק מים של יותר מקילומטר מול החוף הצפוני של ישראל.

לדברי לנגוצקי, המידע העסקי שהעביר לנתבעים כלל חוברות ומסמכים שנמסרו להם, תוך החתמתם על הסכם סודיות הקובע כי הם לא יעשו שימוש בסוד המסחרי, למעט לצורך שקילת האפשרות לרכוש מלנגוצקי ומהחברות שבבעלותו חלק במיזם הנפט "תמר".

בנוסף, טוען לנגוצקי, הסכם הסודיות קבע כי "כל מידע עסקי, גילויים ותוצרים אחרים שיוסיפו הנתבעים והנובעים מהסוד המסחרי, או תוך שימוש בו, יהפוך לרכושו ולרכוש החברות שבבעלותו".

ואולם, נטען בתביעה, "הנתבעים, בניגוד להתחייבויותיהם ובניגוד לדין, עשו שימוש בסוד המסחרי כדי להשיג לעצמם היתרים ורישיונות לחיפוש נפט בשטח 'גל B', וכך גילו בין היתר את מבנה 'לוויתן' וקיבלו רישיונות לקדוח בו".

עוד טוען לנגוצקי, כי בניגוד למוסכם בין הצדדים ותוך הפרת הסכם הסודיות, הנתבעים גם העבירו את המידע הסודי לחברות דלק, אבנר ונובל, תוך ויתור והעברה של חלקים נכבדים מתוך 100% שהיו להם, וכן תוך חשיפת המידע העסקי בפניהם.

"על בסיס המידע העסקי שקיבלו מהתובעים, ותוך שימוש בו, גילו הנתבעים את מבנה 'לוויתן' ומתכוונים ביחד עם אחרים לקדוח בו. מידע זה, שהינו כאמור בבעלות התובעים, מזכה אותם לדרוש את כל טובות ההנאה שהופקו מהשימוש בו. הנתבעים הפרו את הסכם הסודיות בשני אופנים גם על-ידי שימוש במידע העסקי שלא לצורך עליו הוסכם וגם על-ידי העברתו לגופים אחרים".

"חלומו של כל מחפש נפט"

עוד נטען כי רק במארס 2006 הכריז שר התשתיות על פתיחת הים מול חופי ישראל לבקשות חדשות להיתרי חיפוש. מסיבה זו, נטען, התובעים לא הרגישו שקיימת להם תחרות כלשהי, המחייבת אותם לפעול בדחיפות בעניין השגת היתרים בשטח "גל B", זאת מכיוון שכל המידע העסקי והסודות המסחריים היו ברשותם ולא היה ידוע לאף גורם זר, פרט לנתבעים, שהתחייבו לא לעשות בו שימוש.

ואולם, "הנתבעים, תוך שימוש בסוד המסחרי ובמידע העסקי שהתקבל מלנגוצקי, בהסתר ושלא בהסכמת התובעים, הגישו בקשה, בשם רציו ים, להיתר מוקדם לקבלת רישיונות בשטח 'גל B', בצמוד למיזם הנפט 'תמר'".

לדברי לנגוצקי, שימוש זה, והמעשים שבעקבותיו, עולים כדי גזל הסוד המסחרי, כמו גם כדי הפרת החובות וההתחייבויות של הנתבעים בהסכם הסודיות. "לא יכול להיות חולק כי הסיבה המכרעת, אם לא היחידה, בגללה נתבקש על-ידי הנתבעים היתר דווקא בשטח 'גל B', ולא בשום שטח אחר ברחבי הים התיכון הישראלי, היתה המידע העסקי שלא יסולא בפז שנתנו התובעים לנתבעים", טוען לנגוצקי.

"המידע שנמסר לרציו הינו 'חלומו של כל מחפש נפט'. הוכחה ניצחת לאיכותו של המידע שהועבר, שעוסק לא רק במבנה 'תמר', אלא בסיכום כלל המרכיבים הנדרשים לקיומם של מאגרי נפט בשטח 'גל B', היא עצם תגלית שדה הגז הענקי של 'תמר'. כך מבנה 'לוויתן', שהינו 'אח-תאום' והמבנה הראשון הקרוב ביותר ממערב למבנה 'תמר' (מרחק 25 ק"מ).

"זאת, לאור הדמיון הרב שבין מאפייני שני המבנים, אופיו של הקמר, סדר, סוג וטיב השכבות, תיזמון האירועים הגיאולוגיים וכדומה. ומכאן, שאין כל ספקות בדבר בערך הקריטי של המידע העסקי שנמסר לרציו ותרומתו הישירה לגילויו של מבנה 'לוויתן'. לקחת את פרי עמלו של לנגוצקי שפעל במשך 50 שנה ויותר, לגזול את המידע פרי המחקרים והלימוד שנאספו בשקדנות ובהתמדה במשך עשרות שנים, זהו מעשה פסול וחמור".

לאור טענותיו, מבקש לנגוצקי מבית המשפט להוציא צווים שיצהירו כי הוא הבעלים של הסודות המסחריים והמידע העסקי שאצל הנתבעים וקשור בחיפושי נפט בשטח "גל B", כי יכריח אותם להעביר לידיו כל תקבול או טובת הנאה הקשור במיזם "לוויתן", וכל תקבול שהתקבל ממכירת מניות או אופציות. "התובעים מעריכים את שווי טובות ההנאה בסך של 2.5 מיליון שקל".

רציו: "דרישה הזויה ומופרכת"

עם קבלת התביעה לידיה הודיעה רציו כי "לאחר עיון ראשוני בתביעה התברר כי מדובר בדרישה 'הזויה ומופרכת' על פניה, וכי כל מה שעומד מאחוריה הוא כנראה ניסיון ציני לתבוע כספים ללא בסיס חוקי רק לאור ההערכות בדבר מאגר הגז המצוי במבנה הידוע כ'לוויתן'".

מהנהלת רציו נמסר עוד כי היא רואה בצער את המהלך המוזר שנקט הגיאולוג לנגוצקי, המנהל כידוע הליכים משפטיים נגד שותפיו העסקיים בעבר ב"תמר". "ללנגוצקי אין ולא היה לו כל קשר ל'רציו ים' או למבנה 'לוויתן'. מדובר, כאמור, בניסיון-סרק לעשות עושר בניגוד לדין על גבה של השותפות ובעלי היחידות בה", נמסר מהנהלת השותפות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988