מומחית אתיקה: השופט דורות היה חייב לחשוף את קשריו עם בירן

ב"גלובס" דווח אתמול כי השופט אביגדור דורות מבית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי עו"ד שרגא בירן, מעורכי הדין העשירים בישראל, ישלם מס מופחת בשיעור 10% בלבד על הכנסותיו מהשכרת 24 דירות בבעלותו. עו"ד בירן נהנה מהכנסות של כמיליון שקל בשנה מדירות אלה, הממוקמות בתל-אביב, בירושלים וברחובות, זאת בנוסף להכנסות רבות אחרות מעסקיו ומדירות נוספות שבבעלות משפחתו. 

השופט דורות ביטל שומות שהוציאה רשות המסים לעו"ד בירן, במסגרתן הרשות ביקשה לחייב את הכנסותיו משכירות כ"עסק", המקים חבות מס בשיעור גבוה יותר. השופט קבע כי הכנסתו של בירן מהשכרת הדירות אינה הכנסה "אקטיבית" מעסק, וכי בירן זכאי ליהנות משיעור המס המופחת על דמי השכירות.

עד כאן תקציר הפרקים הקודמים, ומכאן - להתפתחות בעלילה. מוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" מדווח הבוקר (ה') על קשר הקיים לכאורה בין השופט דורות לעו"ד בירן. לפי דיווח של צח שפיצן, חברות הענק שהיו בבעלות עו"ד בירן בשרשור - חברת הדלק אלון, אלון רבוע כחול, מגה קמעונאות - היו לקוחות של משרד עורכי הדין הפרטי של דורות (איתן, מהולל & שדות) לפני שנכנס לכס השיפוט, והזרימו למשרד כסף רב תמורת ייעוץ, ייצוג בבית המשפט, עזרה בהנפקה בבורסה, ועוד.

לפי הדיווח ב"ממון", פרט המידע הזה לא הופיע בפסק הדין של השופט דורות בעניין בירן ואנשים שנכחו בדיונים טוענים כי הוא גם מעולם לא הוזכר בדיונים עצמם. כן דווח כי דורות עצמו ייצג את חברת דור-אלון מול רשות המסים ב-2012 ובחלק מהדיונים אף הופיע בעצמו בבית המשפט מטעמה של דור-אלון, ושמו מתנוסס על מסמכי התביעה. 

השופט דורות מסר בתגובה ל"ממון", "כי ערעורי המס נגעו לעניינו האישי של שרגא בירן שלא היה לקוח של המשרד והשופט מעולם לא פגש אותו. רבוע כחול היתה בעבר בשליטת חברה שבירן היה אחד מבעליה באמצעות חברה משפחתית".

מרשות המסים נמסר: "הרשות תבחן, יחד עם הפרקליטות, את האפשרות לערער על פסק הדין" בעניין בירן. 

התנועה לאיכות השלטון פנתה היום לשופט (בדימוס) פרופ' אליעזר ריבלין, נציב תלונות הציבור על שופטים, בתלונה כי קיומו של קשר מקצועי בין השופט דורות לבין בירן מטיל לכאורה צל כבד על המניעים שהובילו את דורות לפסוק לטובת בירן בתיק שנדון בפניו.

תשובתו של השופט דורות לפיה "מעולם לא פגש את עו"ד בירן" ולא ייצג אותו באופן אישי, מעוררת את השאלה האמנם עובדות אלה פוטרות אותו מהצורך לגלות על הקשר שהיה לו עם קבוצת החברות שבבעלות בירן.

ד"ר לימור זר-גוטמן, מומחית בתחום האתיקה והאחריות המקצועית של עורכי דין ושופטים, משיבה לשאלה זו בשלילה. לדבריה, בקשר לחברות מקבוצת אלון אותן ייצג השפוט דורות המצב המשפטי מאוד ברור וקיימת פסלות מלדון בתיקים שלהם במשך חמש שנים.

"סעיף 70א' לחוק בתי המשפט קובע פסלות משפטית לגבי החברות שהשופט דורות ייצג כעורך דין - דור-אלון ומגה", אומרת זר-גוטמן. "כשהשופט התמנה הוא היה צריך להעביר להנהלת בתי המשפט רשימה של הלקוחות והתיקים שיש לו פסלות לגביהם, וכך הם לא היו מעבירים אליו תיקים כאלה.

זה לא משנה אם הוא ייצג את החברות או המשרד שלו. ברגע שהמשרד ייצג והוא היה שותף שנהנה מהרווחים, אסור לו לדון בתיקים הנוגעים אליהם במשך חמש שנים. אחרי חמש שנים, הוא יכול לדון בתיקים כאלה אבל צריך לגלות, כבר בדיון הראשון בתיק, שהיה לו קשר עם אחד הצדדים".

החוק לא קובע פסלות דומה בנוגע לקשר "עקיף" עם אחד הצדדים, בדומה לקשר שקיים לכאורה בין עורך דין המייצג חברה לבין הבעלים של אותה חברה. זר-גוטמן מסבירה, עם זאת, כי בכל זאת קיימת חובת גילוי על הקשר, המחייבת את השופט במישור האתי. "מעבר לפסלות המשפטית קיימת הפסלות האתית - ניגוד עניינים אתי".

מדובר במונח שטבעה ד"ר זר גוטמן במסגרת מאמר שפרסמה ב-2009, אשר קבע כי על שופטים לגלות על אודות קשרים עם צדדים המופיעים בפניהם, גם כאשר לא מדובר בקשרים המחייבים גילוי על פי חוק. ב-2011 אימץ נציב תלונות הציבור על שופטים את המונח "ניגוד עניינים אתי" וקבע חובות גילוי מורחבות על שופטים.

ד"ר זר-גוטמן: "נציבות תלונות הציבור על שופטים אימצה את זה באופן סטנדרטי וזה מטיל על שופטים ניגוד עניינים אתי, חובת גילוי. נציב תלונות הציבור אמר כי במצבים שאין פסלות משפטית יש מראית פני הצדק. יש חובת גילוי, חובה להצהיר לפרוטוקול ולצדדים בפתח הדיון על הקשר עם המתדיין כדי שהצדדים יוכלו לשקול אם הם מעוניינים לבקש לפסול אותו.

"בדו"ח האחרון של הנציבות, למשל, יש מקרה שבו השופט לא גילה לצדדים כי אביו מצוי בסכסוך משמעותי עם מוסד ציבורי שנמנה עם הנתבעים בתיק, והנציב קבע כי היה על השופט לגלות את המידע. מקרה נוסף היה מקרה בו בת דודתו של השופט הועסקה כעורכת דין שכירה במשרד של אחד הצדדים, ומקרה נוסף השופטת שדנה בתיק הייתה צריכה לגלות כי בעלה רופא בכיר בבית חולים ממשלתי נוהג לתת חוות דעת למוסד לביטוח לאומי, שהיה נתבע בתיק שלפניו".

- אז דורות היה צריך לחשוף את הקשר עם עו"ד שרגא בירן?

זר גוטמן: "בהחלט. השופט דורות היה צריך לומר בפתח הדיון: 'לא ייצגתי את שרגא בירן בעצמו. אני לא חושב שיש כאן פסלות משפטית, אבל זכותכם להגיש בקשה לפסלות'. ואז הצדדים יכולים להחליט אם הם רוצים שהוא ימשיך לדון בתיק, או להגיש בקשה לפסול אותו, כשהכול שקוף וגלוי. 

"מטרת חובת הגילוי האתי בניגוד עניינים היא אור השמש. אתה שם את הדברים על השולחן, כדי שלא יקרו דברים כמו שקרו עכשיו עם השופט דורות. זה בדיוק נועד למנוע מצבים כאלה ולחזק את אמון הציבור. הציבור שקרא היום על הקשר בין הצדדים, מגיב בחריפות בטוקבקים, האמון נפגע, ובשביל זה בדיוק יש את חובת הגילוי".

- היום אנחנו כבר אחרי כל זה, כי השופט דורות לא חשף מרצונו את הקשר עם עו"ד בירן. יש מה לעשות עכשיו?

"אפשר להגיש תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים. בכל שנה יש שתיים-שלוש תלונות כאלו, שהתקבלו בדיוק על המצבים האלה של 'למה לא גילית', למה השופט לא גילה על הקשר לאחד הצדדים. הנציבות יכולה לנזוף בשופט ואז רושמים לו הערה בתיק. במקרים קיצוניים - שאינם דומים למקרה הזה - הנציבות ממליצה לשר המשפטים להעמיד לדין משמעתי.

- להערכתך תלונה כזו הייתה מתקבלת?

"לפי הדוחות של הנציבות עד היום, תלונה כזו נגד השופט דורות הייתה מתקבלת. גם נציבי עבר וגם הנציב הנוכחי, אליעזר ריבלין, נותנים משקל רב לחובת הגילוי. בגלל אמון הציבור, וגם בגלל שזו לא חובה מאוד מסובכת. החובה הזאת הוטמעה מצוין בבתי המשפט. מ-2011 כל הזמן בדיונים השופטים מודיעים דברים, לפעמים אפילו לא חשובים כמו 'הייתי מתמחה של השופט לפני 20 שנה וכדומה'. בעיניי, זה מצוין. הכל גלוי ושקוף. אני בעד גילוי, תמיד".

- אי הגילוי יכול להשפיע על פסק הדין, יכול להביא לביטולו?

"עד היום לא ראיתי שזה שימש עילה לערעור. זה לא ישפיע על פסק הדין, זו לא טענת ערעור מקובלת".

עורכי הדין בעז ברזלי וגלי ליבוביץ מסרו בעניין פסק הדין של השופט דורות: "הטענה כי פסיקתו של כבוד השופט דורות בעניין עו"ד שרגא בירן היא פסיקה מפתיעה או תקדימית היא טענה משוללת יסוד. הפסיקה הזו משתלבת בכלל פסקי הדין בנושא ואף חופפת את עמדת רשות המסים בתיקים רבים.

"בפסק דין לשם היו עובדות כמעט זהות כאשר שני יורשיו של עורך דין החזיקו באופן פסיבי ב-27 דירות. הלכת לשם התבססה על הלכת דן מרדכי וקבעה כי ההחזקה אינה עולה לידי עסק, וגם שם נקבע שיעור מס של 10% על השכרת הדירות. ניתן לומר כי כמעט ולא הייתה ברירה לשופט, אלא להיצמד להלכה הפסוקה בעניין זה.

"כמו כן, מקריאה של פסק הדין בעניין בירן עולה כי בנקודה אחת התקבלה עמדת הנישום אולם בנקודה השנייה התקבלה עמדת רשות המסים, וזאת באופן שונה מהלכת לשם.

"גם במקרה של לשם וגם במקרה של בירן, סיווגה רשות המסים מדי שנה, עד שנת 2003 (או 2004) את הכנסות השכירות כהכנסות פסיביות ורק בשנה בו השתנה החוק, ובוטלה התקרה של שכר הדירה המזכה במיסוי של 10% 'התעור'ר פקיד השומה ושינה את הסיווג.

"בפסק הדין בעניין לשם 'חטף' פקיד השומה ביקורת קשה מהשופט על גמישותו והזיגזג שבוצע על-ידו. בניגוד לעמדה זו, כבוד השופט דורות לא קיבל טענה זו בפסק הדין בעניין בירן ואישר לרשות המס לא להיות כבולה בהחלטות קודמות שקיבלה.

"יש מקרים רבים בהם הנישום מבקש להראות כי הפעילות שלו עולה לכדי עסק, אולם רשות המסים, כלביאה השומרת על גוריה, מתעקשת כי לא מדובר בעסק, במקרים דומים או זהים. 

"כבוד בית המשפט המחוזי בירושלים מנתח בקפידה את העובדות שעלו מחקירת העדים בתיק, לרבות מחקירתו ותצהירו של מפקח בכיר בפקיד השומה ירושלים 1 ומגיע למסקנה כי מעורבות הנישום מפעילות ההשכרה הייתה אפסית וכי מדובר על השקעה פסיבית. הפסיקה בעניין בירן מיישרת קן עם ההלכה של בית משפט העליון בעניין דן מרדכי ואף עם הלכות חדשות של בתי משפט מחוזיים בעניינם של לשם .

"עו"ד שרגא בירן לא שמע את שמו של כבוד השופט אביגדור דורות, לא פגש אותו מעולם ולא הכיר אותו, ואף לא ידע, עד אתמול, כי הוא ייצג פירמות שבשרשור יש לבירן פחות מ-5%. עו"ד בעז ברזלי לא ידע כי השופט אביגדור דורות היה מעורב בייצוג הפירמות האמורות שיש להם קשר לבירן בשרשור. וגם אילו ידע, אין בעובדה זו בכדי לפגוע בהליך המקצועי שנוהל".