צפו: במקום פתרון נהדר למאות אלפי ישראלים, תראו מה עשו

תחנת רכבת מפוארת שהוקמה במיקום אידאלי - צמודה למרכז עסקים ותעסוקה גדול, מוקפת בחנויות ענק, קניון מהגדולים בארץ, בית חולים ושכונות מגורים שבהם מתגוררים מאות אלפי תושבים ■ איך יכול להיות שעוברים בה רק קומץ נוסעים ביום? צפו בווידאו

תחנת הרכבת בני ברק/ צילום: דפי הירשפלד-שלם
תחנת הרכבת בני ברק/ צילום: דפי הירשפלד-שלם

תראו באיזה מיקום אידאלי שמו את תחנת הרכבת בני-ברק: היא מוקפת בחנויות גדולות, יש בסביבותיה משרדים לתעסוקה מגוונת, מגדלי בסר, צ'מפיון מוטורס, וכל חברות ההיי-טק ברמת-החייל. במרחק 300 מטר נמצא קניון איילון שבו בתי קולנוע, עוד חנויות והרבה מסעדות, ובסביבתה גם אצטדיון, בית חולים ושכונות מגורים.

לפי נתוני הלמ"ס משנת 2008, גרו בטווח שני קילומטרים מהתחנה 190 אלף תושבי רמת-גן, בני-ברק, ושכונות צפון תל-אביב, ונמנו לא פחות מ-110 אלף מקומות עבודה. בשמונה השנים שחלפו נוספו באזור מקומות עבודה לרוב וגם האוכלוסייה גדלה. אבל אפילו אם נתייחס רק לנתונים מאז, 4,000 נוסעים ביום שעוברים בתחנה כיום, הם מספר זעום ביחס לפוטנציאל.

זעום, אך לא מפתיע, כי מכל המקומות הקרובים שבהם גרים, עובדים, קונים ומבלים כל יום מאות אלפי אנשים - אי אפשר להגיע אליה. כלומר, אפשר, אם אתם בכושר גופני מעולה, הצטיידתם בבקבוק מים, כובע, נעלי הליכה, ובעיקר הרבה מצב רוח טוב שיעודד אתכם בדרך.

אם אתם באים לתחנה, או יוצאים ממנה ליעד כלשהו, תתכוננו למסע אתגרי: מכיוון בני-ברק שמדרום, תדרשו לטפס הלוך וחזור במדרגות לולייניות לגובה 3 קומות. אם פניכם לקניון איילון במערב, תצעדו לצד כלי רכב כבדים על דרכים בלי תשתיות להולכי רגל. אם אתם באים משכונות צפון תל-אביב הדרך הקצרה מתארכת כי היא כרוכה בחציית כבישים מהירים וסואנים, ופילוס דרך בין נוסעים שממתינים לאוטובוס ורוכבי אופניים שצריכים להחליט אם להידרס ממשאית בכביש, או לדרוס אתכם על המדרכה. אם תנסו להגיע ממזרח, לא תגיעו לעולם כי אין מכיוון זה כל גישה לתחנה. כך או כך, בכל הדרכים תאלצו לעבור במגרשים נטושים ולדלג מעל מחראות מאולתרות, לא תהיה הגנה מהשמש בקיץ, ובחורף יכו בכם רוח וגשם, בלי מקום להסתתר. אם איתרע מזלכם וכבר ירד הערב, תאלצו לגשש את דרככם באפלה, בדרך חולית, ובמורד ומעלה מדרגות ברזל.

איך מחדל כזה קורה? תחנת הרכבת שלנו, שלאחרונה נוסף לשמה "רמת-החייל", על שם אזור התעסוקה השייך לתל-אביב, היא בכלל מובלעת מוניציפלית של בני-ברק שכלואה בתוך מגרש גדול בבעלות רכבת ישראל.

המגרש המשתרע על 170 דונם לאורך הצלע הדרומית של התחנה, משמש כשטח אחסון למטענים של הרכבת, ויוצר חיץ בלתי עביר בין התחנה לשטחי המסחר והשכונות הקרובות. זה המצב בדרום. מהצד הצפוני של התחנה מונעת את הגישה, רשת כבישים ומחלפים שלא תוכננו למעבר הולכי רגל, בשטחים ששייכים לרמת-גן ותל-אביב ושביניהם נמצא חניון אוטובוסים של חברת דן. מעל כל אלה מרחף גשר שעליו 6 נתיבי תנועה מהירים ומדרכה צרה, ומי שרוצה להגיע לרכבת באוטובוס צריך לטפס אליו, כי רק שם, בגובה 3 קומות, דרך מגרשי חול ומדרגות חלודות, עוצרים האוטובוסים.

אחרי שפנינו אליה, עיריית רמת-גן מסרה שהיא מתכננת סיור שטח, וביקשה להדגיש שכדי לעשות שינוי ידרש שיתוף-פעולה עם בני-ברק. מה שברמת-גן כנראה לא יודעים, אולי כי מעולם לא נתנו את הדעת למצב, שהשטחים הבעייתיים בתחומה לא גובלים בבני-ברק, כי אם בשטחים של רכבת ישראל.

הרכבת מצידה ניהלה איתנו התכתבות ממושכת בנוגע לנידון, אולם למרות מאמצינו לא הצלחנו לקבל ממנה תשובה מדוע תחנת הרכבת כל-כך בלתי נגישה לערים הסמוכות לה.

עיריית תל-אביב, שהתחנה כאמור כלל אינה בתחומה, היא הצדיקה בסיפור. שכן החליטה להתגייס ולתרום מתקציבה כסף למימון פתרון. הפתרון שלה משרת אוכלוסייה מסוימת מאוד: עובדי היי-טק, שרובם אפילו לא תושבי תל-אביב, אלא מגיעים אליה מהוד-השרון, כפר-סבא, אשדוד ואפילו מנתניה ועתלית.

הסעות מיוחדות יוצאות מהתחנה בשעות הבוקר לאזור התעסוקה ברמת-החייל, ומחזירות ממנו לתחנה בסוף יום העבודה. השירות הוא חינם לנוסעים שיורדים מהרכבת. אבל לא באמת בחינם. הוא עולה קצת יותר ממיליון שקל, שאותם משלמים תושבי תל-אביב דרך הארנונה, וכל אזרחי המדינה, דרך הסובסידיות הממשלתיות שנותנים לרכבת.

בימים אלה מתקדם עוד פתרון שעלויותיו מיליוני שקלים: בניית גשר שיחצה את נהר הירקון, ויאפשר לקצר קצת את הדרך ברגל. לאן? לרמת-החייל כמובן.

אז ההיי-טקיסטים מרמת-החייל הסתדרו, ותודה לעיריית תל-אביב ולנו, משלמי המסים. אבל מה לגבי תושבי שכונות צפון תל-אביב כמו הדר יוסף ונאות אפקה, שבהן גרה אוכלוסייה מבוגרת שהרכבת הייתה יכולה לעזור לה מאוד? מה יעשו תושבי רמת-גן, ובני-ברק? ואיך יסתדרו הנוסעים מראש-העין ופתח-תקווה לעבודה בקניון איילון ובמגדלי המשרדים והחנויות שלידו?

כל אלה יצטרכו לחכות לגואל אחר שיגיע.

אבל לפחות לא יחכו לרכבת, שאליה הם ממילא לא יכולים להגיע.

שטח התחנה: שלוש רשויות ומגרש ענק בבעלות הרכבת (מוקף בצהוב) / צילום: רכבת ישראל
 שטח התחנה: שלוש רשויות ומגרש ענק בבעלות הרכבת (מוקף בצהוב) / צילום: רכבת ישראל

התחנה, העיר הסמוכה, ושטח הרכבת (מימין) שמפריד ביניהם / צילום: איל יצהר
 התחנה, העיר הסמוכה, ושטח הרכבת (מימין) שמפריד ביניהם / צילום: איל יצהר

היציאה מהתחנה לכיוון תל אביב. מסע אתגרי / צילום: איל יצהר
 היציאה מהתחנה לכיוון תל אביב. מסע אתגרי / צילום: איל יצהר

בדרך אל הגשר, טיפוס במדרגות לולייניות / צילום: איל יצהר
 בדרך אל הגשר, טיפוס במדרגות לולייניות / צילום: איל יצהר