נעצרו 4 חשודים ראשונים בהחזקת חשבון לא מדווח ב-HSBC

ב-1 באוגוסט הודיעה רשות המסים כי קיבלה מידע על אלפי ישראלים שהחזיקו חשבונות בנק לא מדווחים ב-HSBC בשווייץ - וכעת נעצרו החשודים הישראלים הראשונים, כולם בני משפחה ■ צפויים מעצרים נוספים

בנק HSBC / צלם: רויטרס
בנק HSBC / צלם: רויטרס

בפקיד שומה חקירות תל-אביב נפתחה אתמול חקירה גלויה בפרשת חשבונות בנק המנוהלים על-ידי ישראלים בבנק HSBC בשווייץ, זאת בהמשך לרשימה שהשיגה רשות המסים לפני כחודשיים של כ-8,000 ישראלים שניהלו חשבונות בבנק. נכון לשעה זו נחקרים בפרשה 4 חשודים, כולם בני משפחה. בהתאם להתפתחות החקירה יוחלט אם להביא את החשודים לבית המשפט. 

בשנה וחצי האחרונות, מאז נחשף בתקשורת העולמית דבר קיומה של רשימת לקוחות של הסניף השווייצרי של בנק HSBC, עמדה הרשות בקשר עם רשות המס הצרפתית כדי להשיג את הרשימה הנוגעת ללקוחות הישראלים של הבנק.

ב-1 באוגוסט הודיעה רשות המסים כי קיבלה את המידע המבוקש על אלפי הישראלים שהחזיקו חשבונות בנק ב-HSBC, וכי היא מתחילה לחקור את המידע. בין היתר בחנה הרשות האם כל הכספים של הישראלים המוחזקים בבנק בשווייץ מדווחים כנדרש. הממצאים העלו כי חלק מבעלי החשבונות לא דיווחו על חשבון הבנק, הכספים ומקורם.

הרשימה שהתקבלה באשר לחשבונות בבנק HSBC הצטרפה לרשימות נוספות של ישראלים המנהלים חשבונות בנק בחו"ל, עליהן הצליחה רשות המסים לשים את ידה בשנים האחרונות. הידועה בהן היא רשימת לקוחות בנק UBS, שחשיפתה הביאה לחקירתם של עשרות לקוחות לא מדווחים, ולאחרונה אף הוגשו כתבי אישום ראשונים בפרשה. גם בעקבות פרסום רשימות פנמה פעלה רשות המסים במישורים שונים, והיא מחזיקה היום במידע מקיף על ישראלים שפתחו חברות בפנמה ובמדינות מקלט מס נוספות. 

בהתאם לחוק, אזרח ישראלי רשאי לנהל חשבון בנק בחו"ל, אך עליו לדווח עליו ועל ההכנסות שהופקו בו (ריבית, דיבידנד, רווחי הון וכו') לרשות המסים. הרשומות כוללות מגוון רחב של מסמכים המתעדים את התנהלות הבנק מול לקוחותיו. בשלב הראשון, הצפוי להימשך חדשים ספורים, רשות המסים תבחן ותמיין את החומר ותשווה אותו לדיווחים של אותם ישראלים לרשויות המס. בתהליך מיון המסמכים יזוהו אלה מבין הלקוחות שבהתנהלותם השוטפת מול הרשות כללו דווח על החשבונות וכן אלה שדווחו על קיום החשבון במסגרת הליך הגילוי מרצון.

כזכור, על רקע החקיקה שאושרה בכנסת לפיה עבירות מס חמורות ייחשבו עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, ולאור ההיענות הגבוהה והצלחתו של נוהל הגילוי מרצון, הודיעה רשות המסים לפני כחודש כי הוחלט להאריך את המועד האחרון להגשת בקשות, במסגרת הוראות השעה בנוהל, עד לסוף 2016. 

מאז פורסם בספטמבר 2014, הוגשו במסגרת הנוהל סך הכול 5,360 בקשות לגילוי מרצון, ונחשף הון המוערך ב-18.6 מיליארד שקל, שייכנס למערכות הדיווח השוטפות ברשות המסים. 

עם קבלת המידע באשר לחשבונות בבנק HSBC, אמר מנהל רשות המסים, משה אשר, כי "קבלת הרשימה מהווה אחד התוצרים המשמעותיים של המאבק בהון השחור, והיא מצטרפת למהלכי חקיקה ומהלכים אחרים להשגת מידע על ישראלים שמחזיקים חשבונות בנקים ונכסים בחו"ל. בהזדמנות זו אני קורא לכל אותם ישראלים שיש להם הון לא מדווח בישראל ובחו"ל וטרם הגישו בקשה, להגיש בקשה לגילוי מרצון בהתאם לנוהל". 

 

עבור בעלי החשבונות ששמם מוזכר באחת הרשימות מדובר בדלת שנסגרה, והם אינם יכולים להגיש בקשה לגילוי מרצון ואינם יכולים להתחמק מהדין הפלילי במקרה שביצעו עבירות מס. מרגע שהרשות החלה לחקור את המידע שבידיה לא ניתן ליהנות מההגנות שמעניק הליך גילוי מרצון, וכעת - כצפוי - מתחילים לצוף תוצרי החקירה. 

על-פי ההערכות, יתבצעו מעצרים נוספים של ישראלים ששמם מצוין ברשימה.