פיצויים לתינוק שעוד לא נוצר

האם זרע מוקפא זכאי גם הוא להתחשבות בית המשפט?

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

עוברים הוכרו זה מכבר כאישיות בעלת זכויות משפטיות. כך, בין היתר, נהג הורשע בהריגת עובר, כאשר גרם לתאונת דרכים שהביאה להפלה. אך עד כמה ניתן למתוח את ההכרה בזכויות אדם שעוד לא נולד ואף עוד לא נוצר, והאם זרע מוקפא זכאי גם הוא להתחשבות בית המשפט? 

סוגיה זאת עלתה בעקיפין במסגרת תביעה שהוגשה כבר לפני 8 שנים, בעקבות תאונת דרכים בה נהרג בחור בן 33. ההרוג, איש היי-טק, הותיר אחריו אלמנה והורים, שהוא היה בנם היחיד. התלויים הגישו תביעה נגד חברת הביטוח, ובמשך 8 שנים בית המשפט בחן עדויות ומומחים סביב שאלת מידת תלותם של האלמנה וההורים במנוח, במצבו הבריאותי, בתוחלת חייו הצפויה אלמלא נהרג, בגובה השתכרותו העתידית המשוערת וכיוצ"ב. 

קיראו עוד ב"גלובס"


מאחר שהמנוח היה בן יחיד נאמן ומסור שהשתכר יפה למחייתו, הוא תמך כלכלית לא רק באשתו אלא גם בהוריו, ולכן בית המשפט חייב את חברת הביטוח לפצות גם את הוריו בגין אובדן תמיכה. בנוסף לסיוע הכלכלי, הבן נהג לסייע להוריו בתחזוקת ביתם ובתיקונים שוטפים, ואף נהג לבוא ולנקות את ביתם מדי שבוע. לפיכך, גם בגין אובדן שירותי בן ובעל זכו הן האלמנה והן ההורים בפיצוי מחברת הביטוח.

לאחר סיום הליך ההוכחות רב-השנים ולקראת מועד הסיכומים, הפתיעו ההורים את בית המשפט, את חברת הביטוח ואת האלמנה בבקשה יוצאת דופן. הם עתרו בבקשה לעכב את מתן פסק הדין ולהמתין להיווצרותו של תלוי פוטנציאלי נוסף, בן או בת שייוולדו למנוח שנים לאחר מותו.

מתברר כי לאחר מות הבן, ההורים קיבלו את רשותו של בית המשפט לענייני משפחה להקפיא את זרעו, וכעת מצאו אישה המוכנה להביא ילד לעולם מזרע זה. לטענת ההורים, אם תוכניתם תצא לפועל, וייוולד ילד מזרעו של המנוח, גם ילד זה יהיה זכאי לקבל פיצוי מחברת הביטוח עקב אובדן תמיכה כלכלית של אב.

הטענה נשמעת אולי מופרכת, אך יש לזכור כי אך לפני חצי שנה בית הדין הארצי לעבודה קיבל תביעה לקבלת קצבת שארים שהוגשה בשם בת, אשר נולדה לגמלאי שירות המדינה לאחר מותו כתוצאה מהפריית זרעו המוקפא. מאידך, נקבע כי ילד שנולד בנסיבות כאלה לא יוכר כיורש של המנוח.

מובן מאליו שחברת הביטוח התנגדה בכל תוקף לבקשה. לטענתה, עילת תביעה בגין פטירת המנוח עקב התאונה קיימת אך ורק לתלויי המנוח במועד פטירתו, בהתאם לעיקרון הבסיסי בנזיקין של השבת מצב לקדמותו. המנוח לא הותיר אחריו צאצאים במועד פטירתו, וכל ילד שיבוא לעולם מהפריית זרעו לא יכול להיות זכאי לפיצויים כתלוי במנוח, מאחר שלא היה תלוי במנוח ולא היה סמוך על שולחנו בחייו, ולמעשה, לא היה בא לעולם אלמלא התאונה.

כמו כן טענה חברת הביטוח כי הכרה משפטית בעילת תביעה של צאצאים שיבואו לעולם מזרעו המוקפא של המנוח טומנת בחובה חוסר ודאות וחוסר יציבות משפטית. הרחבת מעגל התובעים הפוטנציאליים באופן זה תחשוף את חברות הביטוח לתביעות עתידיות, ללא הגבלת מספר התובעים הפוטנציאליים וללא התיישנות, מבלי שניתן יהיה לשים סוף להליכים המשפטיים. התוצאה תהיה שהתובעים לא יוכלו לקבל פיצוי במועד, תביעות לא תסתיימנה, וחברות ביטוח לא תוכלנה לסלק תביעות מחשש לחשיפה לתביעות וחשש לתשלום כפל. 

בסופו של יום בית המשפט החליט להשאיר את השאלה העקרונית פתוחה, וקבע כי אין לאפשר להורים להעלות אפשרויות תיאורתיות בשלב זה. לאחר 8 שנים ארוכות של ניהול הליך משפטי, לא ייתכן שבית המשפט יעכב את מתן הפיצויים לאלמנה בשל צורך בדיון על זכויותיו של ילד, שלא זאת בלבד שעוד לא בא לעולם - אפילו עוד לא נוצר.

נראה כי לא רק שהתשובה לסוגיה מעניינת זאת לא תינתן בהליך זה, היא גם לא תינתן בזמן הקרוב. מאחר שמדובר בשאלה עקרונית, אשר כטענת חברת הביטוח השלכותיה עצומות, יש להניח כי גם אם תוכרע בערכאה שיפוט נמוכה - היא תתגלגל לפתחן של ערכאות הערעור, ושם תידון במשך שנים לא מעטות. 

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", בעלת אתר www.divorceinfo.co.il 

לכתבה הקודמתהטעות של אורן חזן