כבוב יעשה היסטוריה ויהיה לשופט המוסלמי הראשון בעליון?

כבוב, מי שיגזור בקרוב את עונשו של נוחי דנקנר, סולל את דרכו כמעט בוודאות לבית המשפט העליון - וצפוי להפוך לשופט המוסלמי הראשון בערכאה הגבוהה

חאלד כבוב / צילום: תמר מצפי
חאלד כבוב / צילום: תמר מצפי

"יש כבר היום שני מועמדים לבית המשפט העליון שבחירתם בחודשים הקרובים כמעט מובטחת - שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, ונשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, יוסף אלרון" - כך אמרו אתמול (ג') ל"גלובס" גורמים המעורים בעבודת הוועדה לבחירת שופטים. לדברי אותם גורמים, הן לכבוב והן לאלרון מובטחים ששת קולות הפוליטיקאים ונציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים, הכוללת 9 חברים.

יתרה מכך, הצעת החוק שמקדמים שרת המשפטי, איילת שקד וחבר הכנסת רוברט אילטוב, לביטול הרוב המיוחס הנדרש כיום בוועדה כדי לבחור שופט לעליון, מחזקת עוד יותר את סיכוייהם של כבוב ואלרון, שמעמדם כאמור חזק ממילא. זאת, לאור העובדה שהשניים זוכים כאמור לתמיכת הפוליטיקאים והלשכה.

שלושת שופטי העליון בוועדה, לעומתם, הנשיאה מרים נאור והשופטים סלים ג'ובראן ואליקים רובינשטיין, מעדיפים כי במקומו של אלרון ייבחר לעליון שופט המחוזי בחיפה, רון סוקול. שופטי העליון בוועדה מעדיפים את מועמדותו של השופט המחוזי בתל-אביב, ג'ורג' קרא, המתמודד מול השופט חאלד כבוב על הטיקט של השופט הערבי בבית המשפט העליון. ביטול הרוב המיוחס הנדרש לבחירה לעליון, יאפשר את בחירתם של כבוב ואלרון באופן חלק וללא שנדרשת תמיכת שופטי העליון בוועדה בהם.

סיכוייו של השופט אלרון (61) להגיע לעליון הם גדולים. ראשית, אלרון הוא שופט מוערך, ובבית המשפט המחוזי בחיפה שבראשו הוא עומד נחשב לבית המשפט המחוזי היעיל ביותר בארץ כיום.

סיכוייו של אלרון לטפס למדרגה העליונה בסולם השיפוט גדולים גם לאור קרבתו לשר האוצר, משה כחלון, חבר הוועדה לבחירת שופטים. כחלון, שהוא חיפאי, מכיר את אלרון זה שנים ארוכות, הוא מיודד עמו ומעריך אותו.

גם מוצאו המזרחי של אלרון, שהוריו הגיעו לארץ מעיראק, מהווה נקודת חוזקה מבחינתו של כחלון. לדברי הגורמים עמם שוחחנו, לכחלון חשוב מאוד לראות את אלרון בעליון, והוא למעשה המועמד היחידי שכחלון עומד מאחוריו וישקיע מאמצים גדולים כדי שייבחר. "כחלון נעול על אלרון", אמרו לנו אותם הגורמים.

לפי ההערכה, כחלון גם צפוי להתנות את תמיכתו בהצעת החוק של שקד ואילטוב לביטול דרישת הרוב המיוחס בוועדה, בתמיכתם של השניים באלרון. נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה, עורכי הדין חאלד זועבי ואילנה סקר וחברת הכנסת נורית קורן מהליכוד, צפויים גם הם לתמוך באלרון.

כמה משופטי העליון בהווה ובעבר - ובראשם הנשיאה הבאה אסתר חיות וכן השופט יצחק עמית ונשיאת העליון לשעבר דורית ביניש - לא מעוניינים במינוי אלרון ומעוניינים לקדם תחתיו את מועמדותו של השופט רון סוקול, שגם הוא מכהן כשופט בבית המשפט המחוזי בחיפה. סוקול סיים בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים והתמחה בבית המשפט העליון אצל השופט שלמה לוין. הוא שופט ותיק ומוערך ולא פחות חשוב מכך - נשוי לבתו של תיאודור אור, שופט העליון בדימוס. מטבע הדברים, אור, שלו חברים בעליון, דוחף למנות את חתנו לערכאה העליונה.

ב-5 בדצמבר יפרסם שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, את גזר דינו של יו"ר קונצרן אי.די.בי לשעבר, נוחי דנקנר, שאותו הרשיע בחודש יולי האחרון בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות. במהלך המשפט המתוקשר הוכיח כבוב שוב כי הוא אחד השופטים הטובים ביותר שישנם, ושהוא יכול לנהל כל משפט של כל אדם בבקיאות וביעילות ותוך שמירה על עצמאות שיפוטית.

כבוב הוא אחד משני המועמדים שמתמודדים על "הטיקט הערבי" בעליון לאחר פרישתו של השופט ג'ובראן לפנסיה. מול כבוב ניצב השופט המחוזי בתל-אביב, ג'ורג' קרא.

כבוב זוכה לתמיכה גורפת ובלתי מסויגת של לשכת עורכי הדין ושל ראש הלשכה, עו"ד אפי נוה. אם השופט אלרון הוא המועמד שחשוב ביותר לשר כחלון למנות, אז כבוב הוא המועמד החשוב ביותר ללשכה. קרא, שהוא בעל ניסיון רב בניהול תיקים פליליים חמורים, ובין היתר ישב בראש ההרכב שהרשיע את הנשיא לשעבר משה קצב באונס, זוכה מנגד לתמיכה של השופט ג'ובראן.

ג'ובראן מנסה להשפיע על עמיתיו, נאור ורובינשטיין כי יעדיפו גם הם את קרא על פני כבוב. קרא, בדומה לג'ובראן, הוא נוצרי, ואילו כבוב מוסלמי. אם כבוב אכן ייבחר לעליון, הוא יהיה השופט המוסלמי הראשון שמכהן במינוי קבע בערכאת השיפוט העליונה. במדינה שבה חיים כשני מיליון אזרחים מוסלמים, גם לכך יהיה משקל בבחירתו.

ואיפה עומדת איילת שקד בכל זה? שרת המשפטים צפויה אף היא לתמוך במינויים של אלרון, שנחשב כשופט בעל נטייה לשמרנות שיפוטית, ובכבוב, בעיקר לאור הקשרים האמיצים שמתקיימים בין שקד לבין לשכת עורכי הדין, שכאמור מעוניינת מאוד בבחירתו.

עם זאת, שקד, העומדת בראש הוועדה לבחירת שופטים, לא מתכוונת לוותר על שאיפתה למנות לעליון לפחות שופט אחד בעל עמדות שמרניות, שלא לומר ימניות, מובהקות. השם שחוזר ועולה בהקשר זה הוא של פרופ' גדעון (גידי) ספיר מאוניברסיטת בר-אילן, תושב גוש עציון ומומחה למשפט חוקתי, שהביע לא אחת עמדות ימניות ושמרניות הקרובות לעמדותיה של שרת המשפטים.

ב-2010 פרסם ספיר את ספרו "המהפכה החוקתית", שבו תקף את האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון. כך כתב ספיר בספרו: "מ-1992 ועד היום בית המשפט העליון איבד גובה ונכנס לסחרור, ולא בגלל ששופטיו מגינים על המיעוטים, אלא בגלל שבג"ץ הפך להיות שחקן מהשורה במשחק הפוליטי-האידיאולוגי בישראל". שקד הייתה חותמת על כל מילה.

לפי ההערכות, סיכוייהם של פרופ' ספיר והשופטים כבוב ואלרון להתמנות לעליון הם, אם כן, גדולים. לשלושה יש רק "חיסרון" אחד בולט: הם גברים. בית המשפט העליון, שבעבר היה מאוזן מבחינה מגדרית, הפך בשנים האחרונות שוב לבית משפט שמאוכלס ברובו בשופטים גברים.

מתוך 14 שופטים בעליון מכהנות כיום רק 4 נשים: מרים נאור, אסתר חיות, ענת ברון ודפנה ברק-ארז. פרישתה של נאור תצמצם את הייצוג הנשי עוד יותר. ולכן, הוועדה לבחירת שופטים תרצה מאוד שהמינוי הרביעי לעליון יהיה של אישה. מבחינתה של שקד, רצוי שאותה אישה תהיה קרובה בהשקפותיה אליה.

המועמדות הבולטות לבחירה לעליון בסבב הקרוב הן שופטת המחוזית בחיפה, יעל וילנר, שבאה מרקע דתי והיא ידידתו הקרובה של השופט יצחק עמית; שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, רות רונן, שנחשבת לשופטת מבריקה; שופטת המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן; והשופטת תמר בזק-רפפורט מבית המשפט המחוזי בירושלים.