ציר כחלון-ניסנקורן: איך יסתיים הפעם האיום בהשבתת המשק?

אם אתם עובדים בארגון בינוני או קטן, ביטוח סיעודי קולקטיבי פשוט לא משתלם לחברות ■ עכשיו השאלה האם ניסנקורן ידאג לציבור הרחב - או רק לחלק קטן ממנו / פרשנות

משה כחלון אבי ניסנקורן / צילום: אוריה תדמור ותמר מצפי
משה כחלון אבי ניסנקורן / צילום: אוריה תדמור ותמר מצפי

1. מי שמחפש רמז לשאלה איך צפוי להסתיים האיום הזה בהשבתת המשק, צריך לחזור לדצמבר 2015. אז, בדיוק כמו היום, ההסתדרות הכריזה בדרמטיות על סכסוך עבודה כללי על רקע הרפורמה בביטוחי הסיעוד. כמקובל על-פי כללי הטקס הבלתי כתובים, שעות ספורות לפני תחילת השביתה המתוכננת, לקראת השעה 2:00 לפנות בוקר, הודיעו הצדדים כי הגיעו להבנות. הרפורמה נדחתה בשנה, הוחלט על הקמת צוות בדיקה משותף, ושלום על ישראל.

אבל הפעם הדברים בכל זאת עשויים להתגלגל אחרת. לא רק מפני שאף אחד לא יסכים לעוד הקמת ועדה, אלא בעיקר משום שיו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, משמיע לאחרונה מנגינה שונה לגמרי. בשיחות עם האוצר הוא כבר לא מסתפק בפתרונות עבור מקומות עבודה שבהם מונהגת פוליסת סיעוד קבוצתית, אלא מדבר על הצורך הדחוף בגיבוש ביטוח סיעוד ממלכתי, לא פחות ולא יותר.

אנשי אגף הביטוח במשרד האוצר מעריכים כי מדובר בהקשחת עמדות טקטית כדי להשיג שיפורים בגזרת הביטוח הקולקטיבי, למשל בדמות הטבות במס. ההערכה הזו נשמעת יותר מסבירה, אלא שהיא אינה מביאה בחשבון שניסנקורן מתנהל בגזרה רחבה בהרבה: הוא נחוש להיצרב כמי שדואג לעובדים החלשים ולרווחת כלל הציבור, בין היתר בזכות ההסכמים לקליטת עובדי הקבלן ולהעלאת שכר המינימום וההפרשות לפנסיה. הבחירות לראשות ההסתדרות שאמורות להתקיים בחודש מאי הקרוב רק מוסיפות למוטיבציה.

 

2. כאן נכנס לתמונה שר האוצר משה כחלון. כל מה שניסנקורן מבקש לעצמו מבחינה תדמיתית, כחלון חותם עליו בשתי ידיים. כך הם הולכים יד ביד בשבועות האחרונים, מבית חולים ממשלתי אחד לשני, ומצטלמים כשמאחוריהם עשרות עובדי ניקיון שהפכו בטקס חגיגי לעובדי מדינה מן המניין. "תוכנית ניסנקורן-כחלון", הם קוראים לה, ממטירים מחמאות הדדיות על ימין ועל שמאל.

אפשר להסתכל על השניים האלה במשקפיים ציניות, אבל הם חתומים על אחת המהפכות החברתיות החשובות שהיו פה בשני העשורים האחרונים. אם השניים האלה רוצים להותיר חותם נוסף, מהדרמטיים שהיו פה, ביטוח סיעוד ממלכתי הוא בוודאי הראשון שצריך להיות על סדר היום.

3. ביטוח סיעוד קולקטיבי, לפחות במתכונת הקיימת, הוא אשליה. מוצר עם חיי מדף שמסתיימים דווקא ביום שאתם נזקקים לו. הפרמיה החודשית נמוכה מאוד כל זמן שאתם שומרים על מקום העבודה, אבל אם עזבתם או הועזבתם - אתם לגמרי לבד. הצהרת בריאות, פרמיה של מאות שקלים בחודש וכיסוי ביטוחי נמוך משהורגלתם.

המפסידים הגדולים מביטול הפוליסות הקולקטיביות הם העובדים שמאוגדים בקומץ של ארגונים גדולים מאוד כמו הסתדרות המורים, שמונה עשרות אלפי עובדים, ההסתדרות הרפואית, התעשייה האווירית ועוד. במקרה של אלה, לחברות הביטוח השתלם עד היום לבטח גם את הגמלאים בתנאים נוחים יחסית.

בשירותי בריאות כללית, למשל, המונה יותר מ-30 אלף מועסקים, העובדים משלמים 34 שקל בחודש (בלי קשר לגיל) וזכאים לכיסוי של 9,000 שקל בחודש, ואילו הגמלאים משלמים 158 שקל בחודש עם כיסוי של כ-5,000 שקל בחודש.

אם אתם עובדים בארגון בסדר גודל בינוני או קטן, זה פשוט לא משתלם לחברות. עכשיו השאלה האם ניסנקורן באמת ידאג לציבור הרחב - או רק לחלק קטן ממנו.