הפרטת עידן פלוס: האוצר קרוב להסכמות עם היוצרים

החוק שמהווה את אחת מרפורמות התקשורת של האוצר נידון במהלך השבוע בוועדת הכלכלה וצפוי לעלות להצבעה ביום ג' ■ באוצר מקווים שהוא יוביל להגדלת התחרות בהוט וב-yes ולהורדת המחירים ■ הערוצים המסחריים מתנגדים לדמי ההפצה ולפרסומות

עידן פלוס / צלם: יחצ
עידן פלוס / צלם: יחצ

 

ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה אתמול (ד') דיון נוסף בסוגיית הפרטת מערך עידן פלוס שנכללת בחוק ההסדרים.

על-פי התוכנית שמוביל משרד האוצר, המערך, שמתוחזק כיום על-ידי הרשות השנייה, יופרט כך שגופים שמעוניינים להתחרות בהוט וב-yes, ששולטות כיום ללא עוררין בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית, יוכלו לרכוש אותו ולהעביר באמצעותו את הערוצים הקיימים וערוצים נוספים. 

קיראו עוד ב"גלובס"


היוזמה של האוצר נתקלת במספר התנגדויות בוועדה, כשהבולטת או לפחות הקולנית מביניהן היא של ארגוני היוצרים, שכבר עם פרסום המהלך יצאו נגדו בחריפות.

על-פי הצעת החוק המקורית, גוף שייכנס לתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית באמצעות רכישת עידן פלוס, לא יידרש להשקיע בהפקות מקור עד שיגיע לנתח של 10% מהשוק במשך 3 שנים. היוצרים, שנהנים כיום מכך שהוט ו-yes מחויבות להשקיע 8% ממחזור ההכנסות השנתי שלהן בהפקות של תוכן מקומי, צפויים להיפגע ממהלך כזה, שכן המתחרה החדש יקטין את ההכנסות של שתי הפלטפורמות הקיימות ולא ישקיע בעצמו בתוכן כזה.

יחד עם זאת, בסוגיה זאת מסתמנות הסכמות בין היוצרים לאוצר, שעל-פיהן התקופה בת 3 השנים תבוטל, והגוף הרוכש יחויב להשקיע בהפקות מקור מיד עם הגעתו לנתח השוק הנדרש.

גם הרמה הנדרשת של נתח השוק (זו עומדת כאמור לפי החוק המקורי על 10%), צפויה לרדת, על-פי חלק מההערכות לאזור 5%-6%, ואחת האפשרויות היא שתוסדר גם מדרגת ביניים, שכבר עם הגעה אליה יידרש הזוכה להשקיע אחוז מסוים מהכנסותיו בתוכן מקורי. 

נושא נוסף שעומד על הפרק נוגע לדמי ההפצה. כיום מערך עידן פלוס - המאפשר לציבור לקלוט 6 ערוצי טלוויזיה (ערוץ 2, ערוץ 10, ערוץ 1, ערוץ 33, ערוץ 23 וערוץ הכנסת) ואת רוב תחנות הרדיו ללא דמי מנוי - מופעל כאמור על-ידי המדינה באמצעות הרשות השנייה, וערוצים 2 ו-10 נדרשים לשלם לרשות 3.7 מיליון שקל מדי שנה עבור ההפצה.

עם הפרטת המערך, כחלק מתנאי המכרז, עלות ההפצה שתגבה מהערוצים המסחריים צפויה לרדת, אך אלה דורשים שהיא תבוטל כליל, ולא ייגבה מהם עוד תשלום על כך (כפי שהם לא משלמים ל-yes ולהוט שמעבירות את שידוריהן). באוצר מתנגדים לדרישה הזאת, וכמו בעניינים הנוגעים לסעיפים אחרים בחוק מבהירים כי ככל שיוערמו קשיים על הזוכה הפוטנציאלי, המכרז יהפוך לאטרקטיבי פחות, והסיכוי לצמצם את שליטתן של yes והוט בתחום יפחת. 

נושא נוסף ששנוי במחלוקת הוא האפשרות להעביר באמצעות מערך עידן פלוס ערוצים שבהם ישולבו פרסומות. למעשה, האפשרות הזאת קיימת כבר כיום, אך בשל חוסר האטרקטיביות של המערך, שנובע מסיבות שונות, לא קם אף גוף שבחר לנצל אותה. כעת חוששים בערוצים המסחריים וברדיו האזורי כי לאחר הפרטת המערך והפיכתו לכלכלי ואטרקטיבי, האפשרות הזאת תנוצל, ועוגת הפרסום, שכבר כיום מתקשה לפרנס את השחקנים בשוק, תינגס על-ידי גורמים נוספים. 

החוק כולל גם סעיף שמכונה "רישיון כפייה", שאמור להסדיר את העברת שידורי ערוצי הברודקאסט דרך האינטרנט, גם ללא הסכמתם. נושא זה כולל בעיות הנוגעות לזכויות יוצרים בינלאומיות, ומופעלים בו גם לחצים מצד חברות אמריקאיות. 

נקודת התנגדות נוספת שמובלת על-ידי yes והוט, שכמובן ממילא לא מתלהבות במיוחד מהרפורמה, שאמורה לפגוע בהן, נוגעת לכך שבמכרז הנוכחי אין דרישה שהזוכה יהיה דווקא גוף ישראלי, והוא פתוח גם לגופים מהעולם. 

החוק אמור להיות מאושר באופן סופי בוועדה ביום שלישי בשבוע הבא, והמכרז אמור לצאת לדרך חודשיים לאחר שהחוק יאושר באופן סופי, במסגרת חוק ההסדרים, בכנסת. שתי המועמדות הברורות לקחת חלק במכרז הן חברות הסלולר סלקום ופרטנר.

סלקום טי וי נסמכת כבר כיום על מערך עידן פלוס, שבאמצעותו קולטים לקוחותיה את ערוצי הברודקאסט, ויש לה אינטרס ברור לשלוט במערך שכיום סובל מהפרעות קליטה שונות ברחבי הארץ. פרטנר מתכננת להיכנס אף היא לתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית במהלך 2017, ולכן גם היא צפויה לגלות עניין ברכישה. 

כיום המערך מופעל כאמור על-ידי המדינה, שהשקיעה בו כ-130 מיליון שקל, כשעלות אחזקתו עומדת על 25 מיליון שקל בשנה. למרות העלויות הגבוהות, המערך סובל מבעיות קליטה באזורים שונים ברחבי הארץ, וערוצים נוספים שהיו אמורים להיות מועברים על גבו נמנעו עד כמה מלעשות זאת, בשל העלויות הגבוהות. באוצר מאמינים כי הפרטת המערך תאפשר להפחית את עלויותיו ולהפוך אותו לאטרקטיבי יותר.

עידן פלוס – תעודת זהות

שנת תחילת פעילות: 2009
ערוצים: ערוץ 1, ערוץ 2, ערוץ 10, ערוץ 33, טלוויזיה חינוכית, ערוץ הכנסת, תחנות הרדיו
לקוחות*: 160 אלף איש
השקעת המדינה במערך: 130 מיליון שקל
עלות אחזקה שנתית: 25 מיליון שקל

* השימוש במערך לא דורש תשלום אלא רק רכישת אנטנה (בטלוויזיות ישנות נדרש גם ממיר)