דרמה בוועדת הכלכלה על חובת המכירה בשידורי הספורט: הדיון הופסק

היו"ר איתן כבל הפסיק את הדיון זמן קצר לאחר תחילתו: "מה שהולך פה זה מטורף לגמרי, אני מפזר אתכם כי אין הסכמה בתוך האוצר עצמו" ■ באגף התקציבים מתנגדים לפשרה שהציע מנכ"ל האוצר שי באב"ד

איתן כבל / צלם: תמר מצפי
איתן כבל / צלם: תמר מצפי

הלחצים שמופעלים כבר זמן רב סביב הרפורמה של חובת המכירה של זכויות השידור בספורט, הולידו היום (ב') דיון מתוח ולא שגרתי בוועדת הכלכלה של הכנסת, שדנה בהצעה שנכללת בחוק ההסדרים. יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, פתח את הדיון בכך שהודיע כי הרובד השני של הרפורמה, חובת המכירה של מפעלי ספורט, לא יועלה לדיון, וזמן קצר לאחר מכן בישר לנוכחים כי קיבל שיחת טלפון ממנכ"ל האוצר, שי באב"ד, וכי עליו להפסיק את הדיון.

הדיון התחדש כעבור כמה דקות, וכבל הציג הצעת פשרה שלפיה לרובד הבסיסי של החוק - חובת המכירה של ערוצי ספורט במחיר קבוע למנוי לכל פלטפורמה - תתווסף תקופת משא-ומתן של 3 חודשים בין הגופים, ואם בתום התקופה לא יגיעו הצדדים להסכמה, הנושא יובא להכרעת משרדי התקשורת והאוצר, באישור ועדת הכלכלה.

אלא שזמן קצר לאחר מכן, כבל שוב הפסיק את הדיון. "מה שהולך פה זה מטורף לגמרי", אמר לחברי הכנסת. "הונחה הצעת חוק שעברה קריאה ראשונה ברוב ברור, חברי כנסת דיברו בעדה במליאה בלהט יוצא דופן, ועכשיו אני מוצא את עצמי במבוכה רבתי: האוצר מבקש ממני לעצור את התהליך, ואני הולך לפזר אתכם, כי אין הסכמה בתוך האוצר עצמו".

הרקע לדבריו של כבל הוא ההתנגדות באגף התקציבים של האוצר, שהוביל את הכנסת הרפורמה לחוק ההסדרים, לפשרה של באב"ד. שם וגם בגופים המתחרים בהוט וב-yes רואים בהוספת סעיף כזה מסמוס של החוק והמשכו של המצב הקיים עוד זמן רב. בתחילה הודיע כבל כי יכנס שוב את הוועדה תוך זמן קצר, לאחר שבאוצר יקיימו דיון פנימי בנושא, אך בהמשך התברר כי הדיון לא יחודש היום.

גורמים באוצר אמרו ל"גלובס" כי הדיון הופסק לבקשת באב"ד על-מנת לנסות להגיע להסכמות עם גופי התקשורת. לדבריהם, אין כל מחלוקת באוצר בנושא.

קיראו עוד ב"גלובס"


בחישות ולחצים

רפורמת חובת המכירה בספורט נכללת בחוק ההסדרים שאישרו הממשלה והכנסת בקריאה ראשונה, ומופיעה גם בהמלצות ועדת פילבר. ההצעה נועדה לטפל באחד מחסמי המעבר המשמעותיים בין הפלטפורמות הרב-ערוציות - תחום שנשלט על-ידי הדואפול של הוט ו-yes - ולהוריד את המחירים לצרכן.

לפי ההצעה, על בעלי ערוצי הספורט - צ'רלטון, בעלת ספורט 1 וספורט 2; RGE, בעלת ערוצי ספורט 5; ו-ONE, בעלת הערוץ באותו שם - יהיה למכור את הערוץ שלהם לכל פלטפורמה שמעוניינת בכך, לפי מחיר אחיד למנוי. כיום, למשל, מוכרת צ'רלטון את ערוציה ל-yes ולהוט, אך מנויי סלקום TV אינם יכולים לרכוש את החבילה. לו אושר החוק היה ברור מהו המחיר שיכולה צ'רלטון לגבות מסלקום.

הרובד השני של החוק כולל חובת מכירה של מפעלים ספציפיים. כך, גם אם צ'רלטון, לדוגמה, תציב מחיר גבוה למנוי לערוץ שלה, עדיין ניתן יהיה לרכוש ממנה רק את הזכויות לשידורי ליגת העל בכדורגל, לפי נוסחה של "קוסט פלוס". כלומר, מחיר עלות הזכויות בתוספת "רווח סביר".

מאז שהאוצר החל לקדם את הנושא, וגם בסיבובים קודמים שבהם אושר, מופעלים סביבו לחצים כבדים מטעם בעלי ערוצי הספורט ובעלי הפלטפורמות הרב-ערוציות. אחד השיאים נרשם בשבוע שעבר, כששורה של חברי כנסת מהליכוד התייצבו בוועדה והביעו התנגדות חריפה לחוק.