חברי הכנסת מהליכוד מתנגדים ל"חובת המכירה" בשידורי הספורט

אף שהרפורמה נכללת בחוק ההסדרים שאושר בממשלה ונגזרת מהמלצות פילבר, חברי כנסת מהליכוד תקפו אותה בחריפות בדיון בוועדת הכלכלה ■ נציג סלקום בדיון: "צ'רלטון מאחזת עיניים, היא לא רוצה למכור לנו את הכדורגל הישראלי"

חבר הכנסת דוד ביטן / צילום: איל יצהר
חבר הכנסת דוד ביטן / צילום: איל יצהר

חברי הכנסת של הליכוד גילו היום (ב') התנגדות עזה לסעיף "חובת המכירה" בשידורי הספורט, הנכלל בחוק ההסדרים, במהלך הדיון שנערך אודותיו בוועדת הכלכלה של הכנסת. נזכיר כי מדובר בחוק שאושר על-ידי הממשלה במסגרת חוק ההסדרים, ובמקור הוא נכלל גם בדוח "ועדת פילבר" של מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, משרד שבראשו עומד כידוע ראש הממשלה.

למרות זאת, כאמור, שלושת חברי הכנסת מטעם הליכוד שנכחו בדיון בוועדה - ח"כ דודי אמסלם, ח"כ מיקי זוהר וח"כ דוד ביטן - התנגדו לו בתוקף.

התקיף ביותר בדבריו היה ח"כ דוד ביטן, יו"ר הקואליציה. "הגיע הזמן שחוקים כאלה - אנחנו לא נדון בהם בכלל", אמר ביטן, "פשוט נפסול אותם מהתחלה ונסגור את העניין. לא חובה לקבל כל מה שהאוצר מביא".

ח"כ ג'מאל זחאלקה מהרשימה המשותפת תהה למה חברי הכנסת של הליכוד מתנגדים בתוקף להצעת חוק שהובאה לוועדה מטעם הממשלה, וביטן השיב: "מותר לנו לתקן".

נושא חובת המכירה של תכני ספורט הוא משמעותי, מכיוון שאחד החסמים המשמעותיים לכניסת תחרות לתחום שידורי הטלוויזיה הרב-ערוצית הוא עניין זכויות שידורי הספורט. בנוסף, ובהתאם לכך, ניסיונות של שחקנים חדשים לזכות בזכויות הללו הביא לזינוק בעלויות שלהן, כשעלות זאת מתגלגלת או צפויה להתגלגל בסופו של דבר אל הצרכן.

בעקבות זאת המליצו בוועדת פילבר, ובהתאם לכך גם בהצעת החוק של האוצר, על שני מסלולים שונים של "חובת מכירה" של זכויות שידורי ספורט. המסלול הראשון מחייב מכירתו של כל ערוץ ספורט (כמו ספורט 1 וספורט 2 של צ'רלטון או ערוצי 5 ספורט של RGE) לכל פלטפורמת שידורים שפועלת או תפעל בעתיד בתחום (כמו למשל סלקום וגם פרטנר בעתיד הלא רחוק). בעלי הערוצים, צ'רלטון או RGE, יהיו מחויבים למכור אותם לכל פלטפורמה לפי המחיר שבו הוא נמכר כיום לפלטפורמות הוותיקות, הוט ו-yes. המחיר יחושב על-פי עלות ממוצעת למנוי, כך שמחברה כמו הוט, שלה מספר גדול של מנויים, ייגבה סכום גבוה בהרבה מאשר מסלקום.

המסלול השני מגדיר "חובת מכירה" של מפעל מסוים, למשל "ליגת האלופות" או ליגת העל בכדורגל. במסלול זה, ערוץ שירכוש זכויות שידור למפעל ספורט, יהיה מחויב למכור את שידורי המפעל למי שיחפוץ בכך לפי מודל המכונה "קוסט פלוס". כלומר, מחיר המחזיר את ההוצאה עבור הרכישה בתוספת רווח קבוע מסוים, שלא מוגדר בחוק.

"תנו לכוחות השוק לעבוד"

ההצעה מעוררת התנגדות עזה בקרב שתי הפלטפורמות הוותיקות, הוט ו-yes, שכיום העובדה שערוצי הספורט של צ'רלטון משודרים רק אצלן מהווה חסם משמעותי למעבר לקוחות - וגם בעלי הזכויות שהתבטאו היום בדיון, צ'רלטון ו-RGE, דיברו נגד המהלך או לפחות נגד חלקים משמעותיים בו.

כאמור, מי שהצטרפו אליהם היום היו חברי הכנסת של הליכוד. ח"כ אמסלם, שלאחר שסיים את דבריו עזב את הדיון, אמר: "אני לא מבין למה המדינה צריכה להתערב בנושא הזה. זה שוק חופשי, ויש כאן מוכר מרצון וקונה מרצון. תנו לכוחות השוק לעשות את העבודה".

ח"כ זוהר, שהתנגד גם הוא למהלך ("החוק הזה לא נותן כלום"), הציע לחייב כל חברה שזוכה בזכויות שידור למפעלים מסוימים להעביר את שידורי המשחקים גם באפליקציה ייעודית שכל אחד יוכל לרכוש במחיר סביר, ומבלי לשלם לבעלי הפלטפורמות.

ברקע לדיון עמד, בין היתר, המכרז על זכויות השידור של ליגת על הישראלית, שבו זכתה בסוף שנת 2015 צ'רלטון, לאחר שהציעה סכום הגבוה כמעט פי 3 מהמחיר שבו נכמרו הזכויות קודם לכן, כ-127 מיליון שקל לעונה למשך 4 עונות. בערוצי צ'רלטון שמשדרים את המשחקים ניתן לצפות כיום רק בהוט וב-yes תמורת תוספת תשלום, דבר שהעלה את השאלה מדוע צ'רלטון לא מוכרת אותם גם לשחקן החדש בשוק - סלקום TV.

ניר יוגב, מנהל מחלקת קשרי ממשל בסלקום, טען כי "המשא-ומתן עם צ'רלטון נמשך כבר שנתיים, אבל מדובר באחיזת עיניים. למעשה, צ'רלטון לא לרוצה למכור לסלקום את הכדורגל הישראלי". הוא הביא כמשל מוכר שיכול לגבות 5 שקלים או 10 שקלים עבור ארטיק בחוף, "אבל כשהמוכר אומר לך שהארטיק עולה 100 שקל, אתה מבין שהוא למעשה לא רוצה למכור".

אדר זהבי, מנכ"ל צ'רלטון, הכחיש את הדברים: "יש מחירים של זכויות, ואתה רוצה תנאים מועדפים. במשא-ומתן בינינו אתם שמים אקדח על השולחן (בדמות חוק חובת המכירה בספורט שבו דנה הוועדה - י"כ). לי יש אינטרס מובהק שסלקום יקנו את הערוצים שלי, אבל לדאבוני, הרבה בגלל התהליך שקורה כאן היום, הם לא סגרו. הם מחכים לקבל מחיר מועדף בזכות החקיקה הזאת".

סבך האינטרסים השונים בין בעלי הזכויות (RGE, צ'רלטון ו-ONE), הפלטפורמות הוותיקות (הוט ו-yes) והפלטפורמות החדשות (סלקום ופרטנר), שנציגי כולם דיברו במהלך הדיון, לא הקל במיוחד על חברי הכנסת, והישיבה ננעלה, כמתוכנן, מבלי להצביע על החוק.

יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, סיכם בדבריו לקראת הדיון הבא, שיתקיים מחר (ג'): "אני רוצה שתלכו ותחשבו איך אתם עוזרים לי (כצרכן), לא לאוצר. בדיון הבא שאף אחד לא יספר לי על הצרות שלו, שכל אחד יספר לנו איך הוא מתכוון לעזור לנו להוזיל את המחירים".