דעה - מזונות ילדים: האם 2017 תהיה שנת הצדק?

החלטתה של שרת המשפטים, איילת שקד, לאמץ ולקדם את המלצות ועדת שיפמן להצעת חוק ממשלתית מהווה צעד מבורך לקידום טובת ילדינו. 

כיום, החובה במזונות ילד יהודי נקבעת על-פי הדין הדתי ומוטלת על האב בלבד. מצב זה יוצר עיוות קשה בבוא בית המשפט להטיל את האחריות הכלכלית על ילדים בעקבות גירושים. מאחר שמרבית הילדים חולקים את זמנם בין בתי שני ההורים, נוצר מצב מופרך בו האב נושא פעמיים בנטל כלכלת ילדיו. האב מעביר סכום חודשי לידי האם בגין מלוא כלכלת הילדים, ובמקביל משלם את הוצאות הילדים כשהם שוהים איתו ובביתו.

מעשית, אבות שמשכורתם עד גובה השכר הממוצע במשק, ולהם שני ילדים או יותר, נידונים ביום חתימת הסכם הגירושין לחיי עוני. חוסר שוויון מהותי זה בין המגדרים אינו עולה בקנה אחד עם המציאות של העולם המודרני והפמיניזם. 

נכון להיום, סכום המזונות הבסיסי הוא כ-1,300 שקל לילד, ומשמש להוצאות שוטפות בלבד. סכום זה נשען על הערכה שנעשתה לפני שנים על-ידי אחד השופטים, אך אין לה בסיס כלכלי אמיתי. שופטים ממשיכים לעשות בו שימוש, באין אלטרנטיבה אחרת. לבסיס זה מתווספים סכומים משמעותיים עבור מדור והשתתפות במחצית כל הוצאה חריגה. 

ועדת שיפמן בחנה באופן מקיף את העלות על-פי נוסחאות שונות במדינות העולם. הנוסחה שנקבעה על-ידה מתבססת על הנתונים בארץ ועל מחקר משווה זה. הוועדה אומרת בפשטות כי האחריות הכלכלית לילדים חלה על שני ההורים. ההבדלים הקיימים היום בעת קביעת מזונות הילדים, הנובעים מדתו ומגדרו של ההורה, יומרו בנוסחה קבועה ושווה החלה על כל הילדים באשר הם. 

שיעור התמיכה הכלכלית ייקבע בנוסחה מחייבת, אשר מתחשבת ביכולת הכלכלית של כל אחד מההורים, כך שמאליו, מעצם הנוסחה, יש התחשבות בפערי השכר שעדיין קיימים במשק בין גברים לנשים, ובזמנים בהם שוהה הילד אצל כל אחד מהוריו, כאשר נושא זמני השהות נכנס לנוסחה רק במקרים בהם לכל אחד מההורים יש זמני שהות של לפחות 5 ימים בשבועיים.

מנוסחה זו ניתן יהיה לסטות רק במקרים יוצאים מהכלל, דבר המבטיח עקביות, יציבות ושקיפות מלאה. נוסחה שכזו תמעיט מאוד את ההתמקחויות וההתדיינויות בנושא רגיש זה. כל הורה יוכל להקליד את הנתונים המאפיינים את התא המשפחתי שלו במחשבון אינטרנטי ולקבל הערכה קרובה של סכום המזונות, ועל מי מההורים לשלמו. מאחר ששני ההורים יגיעו לתוצאה דומה, אם לא זהה, הרי שיש בכך לתאם ציפיות ומתוך כך לבטל את מוקד הסכסוך הכספי הכה מהותי. 

הוצאות נוספות מעבר למזונות הבסיס, המכונות כיום "מחציות" (כגון חוגים, שעורי עזר, משקפיים, טיפולי שיניים וכו') יתחלקו מעתה אף הן בין ההורים על-פי יחס ההכנסות, ולא באופן שווה כנהוג היום - מה שכמובן יקל, יחסית למצב הנוכחי, על בעל ההכנסה הנמוכה, לרוב האמהות.

נוסחת שיפמן מתאימה לרובם הגדול של המקרים. במקרי קיצון בהם, למשל, אחד הילדים מקבל קיצבת נכות, או שלילד יש צרכים מיוחדים הדורשים הוצאה חריגה, הצדדים יגיעו לדיון בפני שופט. במקרים הרגילים, אם ההורים לא מגיעים להסכמות על תוצאות התחשיב, הם לא יצטרכו להגיע לדיון משפטי אלא יופנו להחלטת רשם בית המשפט.

יתרה מכך, מאחר שהנוסחה פשוטה וזמינה, הרי שעדכון הסכומים בעקבות שינוי מהותי בנסיבות - משינוי הכנסה ועד אי-עמידה בזמני השהות - יהיה תהליך קצר ופשוט.

במקרי הקצה בהם שכר ההורים שווה, וגם זמני השהות שווים - בדומה לשני ערעורי המזונות הממתינים לפסק דין של בית המשפט העליון​ בהרכב מורחב של 7 שופטים - כל הורה יישא באחריות הכלכלית היומיומית לילדים כשהם שוהים איתו, והתמיכה הכלכלית היחידה תהיה לנושאים נקודתיים כגון ביגוד, הנעלה ותשלום לקופת-החולים.

בכנסת ובקרב מרבית ארגוני הנשים יש הסכמה רחבה לעקרונות ועדת שיפמן, אך במקביל יש ניסיונות צורמים לקפוץ על העגלה ולדרוש כחבילה אחת קידומם של נושאים נוספים, כגון נישואים אזרחיים ופתרון לנושא מסורבות הגט והעגונות.

אין ספק כי רצוי לקדם בכל דרך אפשרית את נושא מסורבות הגט והעגונות, הרי מדובר בשלילת חירותו של אדם. עם זאת, אסור לקשור דבר בדבר. התניה שכזו תשאיר את ילדינו בני-ערובה לקידום מטרות, חשובות ככל שיהיו, הזרות לצורכיהם. את טובת ילדינו, כמו כל נושא חשוב אחר, יש לקדם בזכות עצמה ומבלי שתותנה בפתרון עוול אחר.

האם להחלטת השרה יש השפעה על פסק הדין של בית המשפט העליון? אין כל ודאות שאכן הצעת החוק תקודם לחוק. גם אם כן, מדובר בהליך שייקח לפחות שנה. אני תקווה שבית המשפט העליון יבחר להתעלם מהרעשים הפוליטיים ויקבע בפסק דינו הלכה חדשה, או שימתין ויוודא כי שרת המשפטים אכן מגישה הצעת חוק ממשלתית תוך חודשיים ויפעל בהתאם.

היום (א') תדון ועדת שרים לחקיקה בהצעת החוק הפרטית של ח"כ קיש וח"כ שאשא-ביטון, אשר הגישו את נוסח הצעת החוק שניסחה ועדת שיפמן. בשלב הבא תפרסם שרת המשפטים את הצעת החוק הממשלתית, שתבוסס גם היא על המלצות הוועדה. האם 2017 תהיה שנת צדק בנושא מזונות הילדים?

■ גיא רוה הוא יו"ר עמותת "הורות משותפת=טובת הילד".