כבוב: חילוט רכוש לעברייני מס פוגע לעתים פגיעה לא חוקתית

שופט המחלקה הכלכלית בתל-אביב, חאלד כבוב, מותח ביקורת על התיקון לחוק הקובע כי עבירות מס חמורות ייחשבו גם לעבירות הלבנת הון, משום שהודות לחוק זה יכולה רשות המסים לקבל את כל המידע המצוי בידי הרשות לאיסור הלבנת הון ללא מגבלות כמעט.

"היה צריך להגביל את זה, אבל המחוקק החליט אחרת, ולרשות המסים יש כעת מאגר מידע עצום", אמר כבוב, המועמד לשפיטה בבית המשפט העליון. "כמעט כל עבירת מס של עצמאים, אם נעשתה בתחכום (וכולן מבוצעות בתחכום), תיכלל כעבירת מקור על-פי חוק איסור הלבנת הון. וכאן יש לי הסתייגות מהיקף המידע שרשות המסים יכולה לקבל (מהרשות לאיסור הלבנת הון, מאחר שעבירות המס נכללות בחוק הלבנת הון - א' ל"ו). המאגר הקיים בידי רשות המסים - הכולל את הנתונים על כולנו אם נחשדנו כל המידע שרשות יכולה לאסוף על נישום, כולל מידע מודיעיני - הוא עצום, ולי זה קצת מפריע שהמידע שיש לרשות לאיסור הלבנת הון יימסר לרשות המסים כמעט ללא הגבלה. זה כולל מידע על ירושות, תקבולים מימים ימימה, תקבולים מחו"ל".

את הדברים אמר כבוב במסגרת יום עיון שערכו לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון על רקע שינויי החקיקה מהעת האחרונה בתחום המס ואיסור הלבנת ההון.

יום העיון - בהובלתן של עו"ד יעל גרוסמן, יו"ר (משותף) של ועדת איסור הלבנת הון בלשכת רואי החשבון, ורו"ח איריס שטרק, סגנית נשיא לשכת רואי החשבון - עסק במאבק הבינלאומי והמקומי בהעלמות המס ובשינוי החקיקה שנולדו על רקע המאבק. בין היתר כוללת חקיקה זו את התיקון הדרמטי ל"חוק איסור הלבנת הון", הקובע כי עבירות מס ייחשבו אף הן לעבירות הלבנת הון, וחוקים המטילים חובות דיווח ותיעוד על נותני שירותים מקצועיים - רואי חשבון ועורכי דין - ועל גופים פיננסיים.

"חסר היבט של ודאות"

כבוב התייחס לעובדה שהמאבק בהון השחור שינה את המציאות ואת הנהלים הנהוגים בבנקים באורח דרמטי. "המציאות השתנתה", אמר, "לפני 6-7 שנים, מדינת ישראל התירה כמעט לכל אדם להפקיד מיליוני שקלים בחשבונות הבנק, לא רק בלי לשאול מהו מקור הכסף, אלא תוך סיוע להעלמת המידע אודות מקור הכסף. היום יש סירוב של הבנקים לקבל כספים, אם אין ודאות או בטחון שמקור הכסף שלו כשר. אם לא נחה דעתו של קצין הציות של הבנק - לא יתקבלו הכספים".

עוד התייחס כבוב לכך שמצבם של המייצגים (רואי חשבון ועורכי דין) בתחום המס השתנה לרעה בעקבות החקיקה החדשה, מאחר שכיום הם חשופים יותר מתמיד לחקירות פליליות נגדם, בחשד שסייעו ללקוחותיהם לבצע עבירות מס והלבנת הון. בשנים האחרונות, במסגרת המאבק שמנהלות רשויות האכיפה נגד ההון השחור, נרשמה עלייה דרמטית במספר החקירות והצווים שמוצאים נגד רואי החשבון, עורכי הדין ומייצגים אחרים בתחום המס, ובהפיכתם לעתים לחשודים יחד עם לקוחותיהם.

מראשית החודש - מועד כניסתו לתוקף של התיקון ההופך את עבירות המס לעבירות הלבנת הון - לקוחות החשודים בעבירות מס נחקרים גם בעבירות של הלבנת הון, ובעקבותיהם גם רואי חשבון, עורכי דין ומייצגים אחרים בתחום המס. לדברי כבוב, "מצבם של רואי החשבון פחות טוב מאשר מצבם של עורכי הדין משום שלעורכי הדין יש חיסיון לקוח, ולרואי החשבון אין את ההגנה הזו - וזה החשש הגדול".

השופט כבוב התייחס גם להנחיות שהוציא פרקליט המדינה שי ניצן רגע לפני כניסתו לתוקף של התיקון, לפיהן תונהג מדיניות אכיפה "מרוככת" נגד רואי החשבון, עורכי הדין ויועצי המס. בין היתר הנחה פרקליט המדינה כי מייצג לא יועמד לדין בשל עבירת הלבנת הון בעניין שירות שנתן ללקוח, אלא באישור פרקליט המחוז. אולם לדברי כבוב, אין בכך די. "הנחיות פרקליט המדינה ממתנות במידה רבה, אבל לי חסר ההיבט של הוודאות - מה מותר ומה אסור למייצג בנסיבות האלה", אמר. 

החמרה בענישה

השופט כבוב דן בשנים האחרונות בכמה מהתיקים החשובים ביותר בתחום הכלכלי, ובעיקר בתיקי ניירות ערך, בהם פרשת הרצת המניות של נוחי דנקנר, פרשת הדסק הצרפתי בבנק הפועלים, פרשת מליסרון, פרשת פלד-גבעוני ומשפט עבירות מידע הפנים של היחצ"ן צביקה רבין. הוא נחשב לשופט המעלה את רף הענישה בעבירות הכלכליות.

בהרצאתו השבוע התייחס כבוב למגמת ההחמרה בענישה, ואמר כי "ניכרת מגמה ברורה של החמרה בדינם של אותם עבריינים אשר שולחים את ידם בקופה הציבורית ופוגעים קשות בעיקרון השוויון בנשיאה בנטל המס, ובעקיפין גם במרקם החברתי בישראל. נקבע כי בעבירות כגון אלה יש לתת, ככלל, עדיפות לשיקולי ההרתעה האישית והכללית על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וזאת לצורך שמירה על ערכי השוויון בנשיאה בנטל המס והגנה על הקופה הציבורית".

אותה מגמת החמרה - והניסיון לפגוע במוטיבציה הכלכלית של העבריינים בתחום הכלכלי - באה לידי ביטוי גם במסגרת התפיסות והחילוטים של הרכוש שצברו העבריינים. העובדה שעבירות מס נכללות בחוק איסור הלבנת הון, הרחיבה גם את סמכויות החילוט של רשויות האכיפה באורח דרמטי בעבירות המס.

כבוב סקר את ההלכות בנושא זה ואמר כי "החמרה מיוחדת במינה הושתה במקום בו כסף 'נקי' וכסף 'מלוכלך' התערבבו, כך שלא ניתן להפריד ביניהם - הרי שיחולטו שניהם. ההסבר שניתן לכך הוא שהכסף 'הנקי' סייע בהלבנת הכסף 'המלוכלך' ובהסתרתו". 

אולם, בעניין זה הביע כבוב עמדה לפיה הלכה זו מרחיקת לכת. "הלכה זו היא נוקשה ועלולה לפגוע בהשלכותיה הן כלפי הנאשם עצמו ומשפחתו והן כלפי צדדים שלישיים, כגון נושים וכדומה. כמו כן, ספק רב אם המבחן החוקתי, התופס מעמד נכבד בחילוט, יכול להסכים להחמרה ולפגיעה בזכויות הקנייניות על-מנת לסייע לרשויות אכיפת החוק", אמר כבוב ואף הציע מנגנון מטעמו לבחינת היקף החילוט, במקרים בהם התערבבו כספים שמקורם בעבירה עם כספים כשרים.

לגישת כבוב, יש לסייג את ההלכה האמורה באופן שבו יילקחו בחשבון עמדתם של נושים בכל הנוגע לחלקו של הכסף "הנקי"; ותאומץ פרשנות מצמצמת למונח "ערבוב בלתי ניתן לזיהוי" (בין כסף "נקי" ל"מלוכלך"), כך שהנטל יוטל על המדינה בכל הנוגע לכסף שקשה, לטענתה, לזיהוי.

עוד הוסיף כבוב כי "החילוט זו המכה הקשה שנפלה על כל עבריין מס". זאת, משום שעבירות מס רבות ייחשבו מעתה ל"עבירות מקור" לפי חוק איסור הלבנת הון (הפעולה הפלילית שבגינה נצבר ההון הנגוע והאסור. למשל, סחר בנשק, בסמים, סחיטת דמי חסות ועוד), המאפשר לחלט רכוש של חשוד. רשימת "עבירות המקור" בחוק איסור הלבנת הון הורחבה, כך שהן כוללות היום גם עבירות מס הכנסה, עבירות מע"מ ועבירות מס שבח מקרקעין.

לדברי כבוב, "כל מה שאתם מדמיינים ומשערים לגבי פעילות פלילית, כל עבירת גניבה שהיא מתחכמת היא עבירת מקור - מעבירות סמים וסחר בבני אדם ועד גניבה בסופר. במקרה של עבירות מס, ברגע שהמדינה מוכיחה שהעבריין הניב רווחים מפעילות פלילית בסכום של מיליון שקל, אחרי שנקבע כי העבירות בוצעו לפי 3א' לחוק איסור הלבנת הון, נעבור לזירה האזרחית של החילוט - וככל שהעבריין יידרש לשלם את מיליון השקלים לרשויות המס, יחולט גם רכוש משפחתו".

אחת הדרמות הגדולות - כך כבוב - היא העובדה שניתן לבצע חילוטים בשלב שהחשוד כלל לא יודע שהוא חשוד. "ניתן לבצע חילוט עוד טרם מעצר של האיש או טרם פתיחת ההליך המשפטי נגדו, עוד כשהחקירה סמויה. אם מבקשים ממני (כשופט - א' ל"ו) צו, ואני משתכנע וחותם, אדם יכול להגיע לכספומט ולראות שאין לו יכולת למשוך כסף. כל הרכוש שיש לאיש יחולט לטובת המטרה. זו הסנקציה הקשה ביותר".

"כיום", סיכם כבוב, "יש כוח עצום לרשות המס לפעול נגד נישומים אשר אינם מדווחים על הכנסותיהם, וכמעט כל עבירה נחשבת כעבירת מקור. אם לא יהיה שימוש מושכל, נגיע לחוסר איזון של כוחה של הרשות בסוגיה הזו". 

שטרק: נפעל להחלת החיסיון על רואי חשבון

רו"ח איריס שטרק, סגנית נשיא לשכת רואי החשבון, התייחסה בדבריה ביום העיון לצורך בהקמת ערכאה ייחודית בנושאי מיסוי ואמרה כי "זהו צעד ראוי ומתבקש לאור היקף הנושאים העוסקים במיסוי המגיעים להכרעת דין, מורכבותם וההבנה הייחודית הנדרשת לגבי מבני מס ומיסוי בישראל ומיסוי בינלאומי. כמו כן, החמרת האכיפה והענישה לגבי עבירות מס במסגרת תיקון 14 לחוק הלבנת הון, לפיו חלק מעבירות מס נחשבות לעבירות מקור, מחייבת זאת, מאחר שיש לכך השלכות חמורות בדין הפלילי, בנוסף לדין האזרחי".

שטרק ציינה כי שיתוף-הפעולה בין לשכת רואי החשבון ולשכת עורכי הדין מתייחס לשינוי המהותי במעבר של עבירות מס לקטגוריית עבירות מקור וכן לדרישת החוק לערנות רבה יותר של המייצגים בנושאים אלה. "הצלחנו לשכנע את רשויות המס להפחית באופן ניכר את חשיפת המייצגים לתביעות, בהשוואה לדרישה הראשונית, אך עדין עלינו להתמודד בזירה חדשה מבחינת החוק והענקת הכלים הראויים למייצגים בטיפול מול הלקוחות ובהבהרת חובותיהם של המייצגים, בקרה שהם נחשפים למידע הקשור לחשדות להלבנת הון".

שטרק אמרה כי לשכת רואי חשבון תמשיך לפעול להחלת חוק החיסיון על רואי חשבון בדומה לחוק החיסיון של עורכי הדין, על-מנת לבסס סטטוס שווה בפני הלקוחות ואפשרות לסיוע בפתרון בעיות מורכבות. לדבריה, "על אף שהיום בנושאים רבים מונהג חיסיון בפועל לרואי חשבון, כמו למשל בתהליך הגילוי מרצון, חשוב לנו לעגן זאת בחוק. חיסיון זה יאפשר לנו לפתור בעיות רבות יותר מול רשויות המס".