הנקראות ביותר

יבואנים, הפסיקו לאיים

במקום תופי מלחמה, מומלץ לשחקנים בשוק המזון לשתף פעולה עם משרד הבריאות

יעקב ליצמן / צילום: אוריה תדמור
יעקב ליצמן / צילום: אוריה תדמור

משרד הבריאות פרסם לאחרונה טיוטה ראשונה עם המלצותיו לסימון מוצרי מזון. לפי ההמלצות, יצרני המזון יחויבו לסמן במדבקה אדומה מוצרים המכילים כמות גבוהה יותר מהסף שנקבע, של רכיבים כמו נתרן, סוכר ושומן רווי.

נתרן גורם לעודף מלח במזון (שיש לו השפעה רעה על לחץ-הדם), סוכר גורם לסוכרת, שהפכה למגפה בעולם המערבי, ואצל רבים המחלה גורמת להשמנה, לפגיעה בכלי-דם ובאיברים נוספים, וגם לצורך בהזרקת אינסולין לגוף.

שומן רווי נוטה להצטבר בדופנות כלי הדם ולסתום אותם. התוצאה עלולה להיות התקפי לב (אם נסתם כלי דם שמזין את הלב) או שבץ מוחי.

סימון מוצרים הוא מדיניות צופה עתיד של שר הבריאות, בעיקר כלפי צעירים שרובם אינם טורחים לבדוק ממה מורכב מזונם. סימון המוצרים נועד לנסות לחנך ולהביא למודעות, ובשלב ראשון, להזהיר מפני סכנות תזונה המהוות לפי מחקרים רפואיים רבים גורמים מובהקים למחלות, לאשפוזים ולעתים למוות.

עם זאת, רגולציה ככלל אינה אהודה על ציבורים רבים, אף שרגולציה במזון נועדה להגן על חיי ועל בריאות הציבור.

קיראו עוד ב"גלובס"


יבואני המזון הזדעקו ראשונים למחות נגד כוונתו של שר הבריאות יעקב ליצמן לסמן את מרכיבי המזון. תגובתם הראשונית הייתה שיצירת ויישום רגולציה במזון (באמצעות סימון מוצרים מזיקים) יגבילו את היבוא, יפגעו בתחרות, וישפיעו בצורה קשה על יוקר המחיה. לדבריהם, אכיפת סימון המזון תייקר את היבוא, בעיקר לעומת התוצרת המקומית, תיצור כשל שוק, ותמנע תחרות הוגנת. כן נשמעה טענה כי ניסוי דומה בוצע רק בצ'ילה, ולכן אין מה למהר איתו בישראל.

היבואנים טענו בנוסף כי הדבר גורם לאפליה שלהם מול התוצרת המקומית. לדבריהם, היבוא הוא של מותגים בינלאומיים, ובעלי המותגים בעולם לא יהיו מוכנים לשנות את האריזות עבור השוק הישראלי.

גם יצרני המזון המקומיים לא ישבו בשקט. הם טוענים כי אם היבואנים יקבלו פטור מסימון המזון על האריזה, גם הם ייאבקו לקבל פטור זהה.

ברור שאם איומי היבואנים והיצרנים ישפיעו (לרעה) על החלטות משרד הבריאות, חובת סימון המוצרים תתרוקן ממשמעותה המרכזית. ואז, הפגיעה התזונתית בבריאות הציבור עלולה להימשך.

נוסף להטמעת חומרי מזון, תזונה היא תחום מדעי, שבו נבדקים עיכולו וניצולו של המזון על-ידי הגוף, הרכב המזונות וכמותם לשם שמירה על בריאות תקינה והקשר שבין המזון שאנו צורכים לבין בריאותנו ומחלותינו.

קיים מגוון של מחלות, היכולות להיגרם או להחמיר כתוצאה מתזונה לא נכונה, עמוסה בסוכר, בנתרן ובשומן רווי. אשתקד, ב-2016, בסקירה שערך ופרסם ארגון הבריאות העולמי (WHO), הוא הרחיב והוסיף למגוון הנזקים האפשריים ממזונות לקויים - פגיעה בבלוטת התריס, דילול עצם, התנהגות פסיכולוגית בעייתית, בגלל מזון רווי שומן או עם כמות גבוהה של נתרן וסוכר.

לפי דוח ארגון הבריאות העולמי, ישראל נמצאת במקום הראשון (הכי גרוע) באירופה בהשמנה, ובמקום השני באירופה והשלישי בעולם, במדד הכולל; כולל ילדים הסובלים מעודף משקל.

בניגוד ליבואנים וליצרנים, רוב הציבור בישראל מגלה הבנה ובגרות כלפי בעיות המזון המעובד, וכך ספגו מכירות נקניק לסוגיו ירידה קשה, בגלל חשש תזונתי בריאותי. אפרופו ירידה, גם הניסיון לחנך את הציבור לצרוך פחות שקיות ניילון חד-פעמיות מתקדם יפה.

בשורה התחתונה, במקום תופי מלחמה, מומלץ ליבואנים וליצרנים לשתף פעולה עם הוועדה לרגולציה לתזונה נכונה במשרד הבריאות. בריאות הציבור (שנפגעת מרכיבים מזיקים) חשובה יותר מכל שיקול כספי. אנא הפסיקו את האיומים על השר ליצמן ופקידיו.

■ הכותב הוא מהנהלת שיבא, סגן דיקן במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א). 

לכתבה הקודמתהר של כסף חם