ביהמ"ש: "ידיעות" ומוזס יספקו גרסה בנוגע לפגישות עם נתניהו

זאת במסגרת הדיון בבקשה לייצוגית ב-200 מיליון שקל שהוגשה נגד "ידיעות אחרונות" בעקבות פרשת פגישות נתניהו ומוזס ■ ביהמ"ש דחה את טענת העיתון והמו"ל, שלפיה הם אינם יכולים להתגונן בשלב זה, משום שעדיין לא ניתן לעיין בחומרי חקירת הפרשה

בנימין נתניהו ונוני מוזס / צילומים: יוסי כהן וקובי גדעון - לעמ
בנימין נתניהו ונוני מוזס / צילומים: יוסי כהן וקובי גדעון - לעמ

"ידיעות אחרונות" ומו"ל העיתון, ארנון (נוני) מוזס, ייאלצו לספק לבית המשפט הסבר ביחס לפגישות שניהל מוזס עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והשפעתן על העיתון. זאת, במסגרת הדיון בבקשה לאישור תביעה ייצוגית בהיקף של 200 מיליון שקל שהוגשה נגד "ידיעות אחרונות" בעקבות פרשת פגישות נתניהו ומוזס.

כזכור, בינואר השנה נחשף כי ראש הממשלה נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות" מוזס נפגשו מספר פעמים ותיאמו מהלכים שנועדו לכאורה לקדם את האינטרסים של שני הצדדים לפני הבחירות האחרונות לכנסת, שנערכו ב-2015.

לפי החשד שנחקר על-ידי המשטרה, ראש הממשלה נתניהו הבטיח לקדם את החוק לצמצום השפעתו של החינמון "ישראל היום" המתחרה ב"ידיעות אחרונות", בתמורה לסיקור אוהד ב"ידיעות אחרונות" לנתניהו. מוזס חשוד בהצעת שוחד לנתניהו ובמתן שוחד.

בתוך כך, שופט בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, יחזקאל קינר, דחה ביום שישי האחרון את בקשת "ידיעות אחרונות" שלא למסור בשלב זה תשובה מטעם העיתון לבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד העיתון. בבקשה לאישור תביעה יייצוגית טוען התובע, נועם זלצמן, כי העיתון הטעה את ציבור קוראיו במשך שנים.

העיתון ומוזס בראשו טענו כי בשלב זה הם אינם יכולים להתגונן בצורה ראויה מפני התביעה הייצוגית נגד "ידיעות אחרונות", משום שטרם ניתן לעיין בחומרי חקירת פרשת ביבי-נוני ובכללם בתמלילי השיחות בין ראש הממשלה לבין מוזס, שעליהם מבוססת התביעה הייצוגית שהוגשה נגד העיתון.

עוד טענו מוזס ו"ידיעות אחרונות" כי חקירת הפרשה על-ידי המשטרה עדיין בעיצומה. עיתון "ידיעות אחרונות" טען גם כי ללא התמלילים, הבקשה הייצוגית נעדרת בסיס ראייתי, שכן היא מושתתת על כתבות עיתונאיות אשר כבר נפסק כי לא ניתן לבסס עליהן בקשה לאישור תביעה כייצוגית.

השופט דחה, כאמור, את בקשת העיתון והורה לו למסור את תשובתה לתביעה הייצוגית תוך 30 יום. "אילו היו התמלילים אסמכתא יחידה לנטען בבקשה לאישור התביעה הייצוגית, נכון היה לשקול, בצד אפשרויות נוספות, גם היעתרות לבקשת 'ידיעות אחרונות' לדחות את מועד הגשת תשובתה לבקשת האישור, עד שיתאפשר עיון בתמלילים. אלא שהבקשה הייצוגית נסמכת גם על פרסומים נוספים ולא רק על הפרסומים בדבר התמלילים", קבע השופט.

בנוסף, לדבריו, בית המשפט לא יכול לקבל כראיה פרסומים בתקשורת לגבי תמלילי הקלטות, בלא שניתן יהיה לאמת ולוודא את האותנטיות של התוכן שפורסם. ואולם, כאמור, "ידיעות אחרונות" יכול להגיש את תשובתו לתביעה הייצוגית, גם בלא שיהיו בפניו התמלילים, ותוך שיפעל "כמיטב הבנתו בהתייחסו לכלל הטענות שבבקשת האישור, לרבות אלה המתייחסות לתמלילים".

עוד ציין השופט קינר בהחלטתו כי הוא מנוי על עיתון "ידיעות אחרונות", אך אין בכך משום עילה לפסילה עצמית מלדון בתיק הייצוגית נגד העיתון.

 

התובע: "הסתבר כי לא שיקולים ענייניים קבעו את תוכן העיתון, וכי היו אלה שיקולים כלכליים ואישיים"

ב-15 בינואר הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז הבקשה לאישור תביעה ייצוגית עקרונית בסך 200 מיליון שקל נגד "ידיעות אחרונות". התביעה מעמידה במרכזה את השאלה העקרונית מהו עיתון ומהו מוצר הראוי להתקרא "עיתון", וטוענת כי בעקבות הפרסומים מחקירת פרשת נתניהו-נוני, התברר כי "ידיעות אחרונות" הטעה את ציבור קוראיו במשך שנים.

התביעה, ראשונה מסוגה, הוגשה בשמו של נועם זיצמן, בידי עורכי הדין אלירם בקל ועודד גזית. בתביעה נטען כי במשך שנים התיימר "ידיעות אחרונות" להיות עיתון שמספק חדשות באופן אובייקטיבי, אשר השיקולים אשר מנחים את עורכיו הם שיקולים ענייניים.

"במשך שנים ציבור הקוראים, ובכללם התובע הייצוגי, רכש את העיתון תוך שהוא מניח כי החדשות שהוצגו בפניו נערכו על-פי סטנדרטים עיתונאיים מקובלים והוצגו לו בשל חשיבותן, בשל מידת השפעתן המשוערת על החברה הישראלית, ולאחר שעורכי העיתון הפעילו שיקול-דעת מקצועי-ענייני ובחרו את המידע הרלוונטי ביותר לפרסום מעל דפי העיתון".

ואולם, לטענת התובע ועורכי דינו, מצג זה היה מצג-שווא. "הסתבר כי לא שיקולים ענייניים קבעו את תוכן העיתון, וכי במשך שנים היו אלה שיקולים כלכליים ואישיים של בעלי המניות אשר השפיעו באורח מהותי על תוכן העיתון. אין מדובר בהטיות מקריות או חד-פעמיות", נטען.

לפי הבקשה, "מדובר בעיוותים כאלה המובילים לכך שתוכן העיתון לא שיקף אף את השקפותיהם האמיתיות של כותביו ועורכיו ואינו מהווה עוד מוצר עיתונאי העומד באמות-מידה מינימליות של עיתון במדינת ישראל. הוא אינו משקף את המציאות ואינו מהווה סיקור של העובדות; אלא הוא מהווה כלי לשירות האינטרסים המסחריים של בעליו והמוציא לאור שלו".

הבקשה לאישור ייצוגית נגד "ידיעות אחרונות" עוסקת, לפי הנטען, בסוגיה צרכנית מובהקת שעילתה בעוולות צרכניות, חוזיות ואחרות, בהן עוולה "ידיעות". אולם, לטענת המבקש ובאי-כוחו, מעבר לסוגיה הצרכנית החשובה כשלעצמה, לתביעה יש חשיבות עקרונית - שקשה להפריז בה - שכן "היא נוגעת לאחת מאבני-היסוד האמורות להבטיח את קיומה של הדמוקרטיה הישראלית: עיתונות חופשית, חסרת פניות, שמשקפת את המציאות כהווייתה - ללא התעלמות, הסתרה או עיוות - ואשר מאפשרת לציבור הרחב לגבש את השקפתו לאורה במכלול הסוגיות העומדות על סדר היום הציבורי".

זיצמן מבקש מבית המשפט להגדיר את קבוצת התובעים כ"כל מי שרכש את העיתון 'ידיעות אחרונות', באמצעות מינוי ו/או כרוכש מזדמן, בתקופה של 7 שנים קודם ליום הגשת הבקשה".

את סכום התביעה האישית שלו העמיד זיצמן על 2,000 שקל, ואת סכום התביעה הייצוגית (בהתאם להערכה) העמיד כאמור על 200 מיליון שקל (ת"צ 31297-01-17).