חמושים איש-איש במספריו, נתוניו וניתוחיו, יוצאים הצדדים - משרד האוצר מצד אחד וסקטור היזמים, הקבלנים והמתווכים מהעבר השני - למלחמת גוג ומגוג פסיכולוגית. כל צד נחוש להסביר ההיפך את העובדות הנראות בשטח: האטה ואפילו קיפאון מסוים במספר העסקות בתחום הדירות למגורים. האם מדובר בתחילת ההגשמה של ההבטחה לציבור, בדבר הורדת מחירי הדיור, או אולי בתקופת קיפאון וציפייה שבסופה יאוצו הקונים חזרה לשוק, והמחירים לא רק יירדו אלא אפילו עשויים לעלות.
עבור שני הצדדים, זוהי מלחמת הישרדות. חוסר ההצלחה של שר האוצר משה כחלון לממש את הבטחת הבחירות שלו להוריד את מחירי הדיור, פגע בו פוליטית עד כדי כך שגרם לו לצאת עכשיו בבהילות למסע חלוקת הטבות בדמות נטו למשפחה וסמארטפונים זולים יותר. על כן, אין פלא שהאוצר נאחז בכל נתון שמנבא או מרמז על ירידת מחירים, ורווה נחת משלושת הדוחות האחרונים של הכלכלן הראשי של האוצר שמדווחים על התקררות ברכישת דירות בכלל, וצניחה של ממש כשמדובר בדירות חדשות. עבור היזמים, ירידה דרמטית במספר העסקות ומיעוט המבקרים במשרדי המכירות מדאיגים אותם, וככל שהתקופה הזאת תתארך, תגבר גם דאגתם. חלקם פועלים דרך חברות ציבוריות שצריכות להחזיר תשלומי אג"ח במועדם, חלקם מחזיקים קרקעות שצריך להחליט אם להתחיל לבנות עליהן.
האם כל זה מעיד גם על ירידת מחירים? תלוי את מי שואלים. כאשר החליט כחלון בתחילת השנה כי רק הלמ"ס תפרסם דוחות על מחירי הדירות, ולא השמאי הממשלתי, בנימוק של אחידות הנתונים - רבים ראו בכך אי נחת של השר מדוחותיו של השמאי, שהמשיך לדווח על עליית מחירים למרות הירידה במספר העסקות. באוצר מצדם נוהגים להתקומם על ההשוואה למה שקרה מיד אחרי נפילת תוכנית "מע"מ אפס", אז תחת השר יאיר לפיד, כאשר השוק הקפוא התעורר לחיים במחירים גבוהים מאשר קודם. מבחינת אנשי האוצר, אי-אפשר להשוות בין תוכנית שלא קמה, לבין מה שקורה היום בתחום ה"מחיר למשתכן" עם עשרות אלפי התחלות בנייה, לטענתם, ואלפי עסקות שכבר נסגרו - ולפחות על-פי הכלכלן הראשי של האוצר הובילו לירידת מחירים במקומות סמוכים לפרויקטים. זאת בנוסף לתוכניות להגדלת היצע הדירות להשכרה, ולהנהגת שכירות ארוכת טווח בשכר דירה יציב.
G פנה אל גורמים משני הצדדים של המתרס בניסיון לעשות סדר בשלל הנתונים, ההערכות והתוכניות. מצד הקבלנים הסקטור היזמי נענו לפניות, ואת הדברים אפשר לקרוא בעמודים הבאים. מצד האוצר סירבו לפניית G לשלוח נציג להשיב לשאלות, והסתפקו בשליחת נתונים ותגובה זו בכתב: "משרד האוצר מפרסם דוחות שוטפים על התפתחות העסקאות בשוק הנדל"ן, תוך התייחסות לשינויים בביקושים בין השחקנים השונים בשוק וביניהם: משקיעים, רוכשי דירה ראשונה ומשפרי דיור. כשם שלא פסחנו על התקופות בהם חלה עלייה במחירי הדיור (למעשה, היינו הראשונים 'להציף' עניין זה), אנו נוהגים באותה השקיפות כעת, כאשר רכישות המשקיעים נמצאות במגמת ירידה ברורה והגיעו לרמת שפל היסטורי של 17%".
"אנחנו לא מגדילים את המלאי" | ארנון פרידמן, מנכ"ל אשדר
"אנחנו נמצאים במעגל שוטה", אומר ארנון פרידמן מנכ"ל אשדר מקבוצת אשטרום. "ככל שאתם בתקשורת מדווחים על ירידה בהיקפי המכירות, הנטייה הטבעית של הציבור היא לחכות שהשוק יצטנן והמחירים עוד מעט ירדו. אנחנו חווים גל שמי שמניע אותו בעיקר הם דיווחים היוצאים מכיוון הממשלה על ההצלחה, או מה שהם מכנים הצלחה, בפעולות שהם עושים לצינון השוק. מספיק שתופסים איזה חודש שבו הייתה ירידה בהיקפי העסקות, או במחיר הממוצע שבו נמכרה דירה במדינה, ודיווחים כאלה החלו מסוף שנה שעברה".
- אז מחירי הדירות יורדים, והאוצר הצליח?
"לא. יכולה להיות ירידה במחיר הממוצע גם כשהמחירים עולים. קודם כול, כוח הקנייה ירד בשנה שעברה בגלל ירידה דרמטית בהיקף המשכנתאות (כתוצאה ממגבלות שהטיל בנק ישראל ועליית הריבית עליהן). הציבור הגיע לשוק עם פחות כסף ביד בשביל לקנות דירה, ועל כן הביקוש הופנה לדירות זולות יותר. כך יצא שממוצע מחירי הדירות שנרכשו באותה תקופה היה נמוך יותר, אבל מעשית, מחירי הדירות לא ירדו ואולי אפילו עלו.
"מה שרואים הוא שקצב המכירה של הדירות היקרות יותר הואט, וקצב המכירה של הזולות יותר עלה, אבל לא מספיק כדי לאזן את התמונה עבור חברות הבנייה. אצלנו למשל, אני רואה שקצב המכירות של דירות של 1.2 מיליון שקל בחריש עלה, ובאזור המרכז, קצב המכירה של דירות של 2.5 מיליון שקל איטי יותר משהיה".
- אז כחברת בנייה, אתה סובל לפחות כרגע פגיעה?
"אני נפגע בזה שאם תכננתי עכשיו קצב מכירות מסוים באזורים שבהם מחירי הדירות גבוהים, אשהה את הוצאת הבניין הבא באותם פרויקטים. זו בדיוק התשובה לשאלה, איך זה שקצב מכירת הדירות ירד, ואין לכך השפעה מיידית על מחירי הדירות: כי אנחנו לא מגדילים את המלאי על-ידי התחלות חדשות, אנחנו מתאימים את עצמנו".
- להתאמה הזאת יש מחיר. שילמתם על הקרקע, והתמורה תגיע מאוחר יותר.
"יש לנו אורך נשימה עד קרוב לסיום הבנייה. ייתכן שיהיו כאלה שלא יוכלו להחזיק בקרקע לאורך זמן בלי לבנות עליה, וזה כמובן תלוי מה יהיה אורך הזמן הזה. אולי פה ושם יימכרו כמה דירות בהנחה, אבל זה בשוליים לעומת הנזק שייגרם שנה לאחר מכן, כי יהיה פער עצום בין היצע הדירות לביקוש, ויהיה צונאמי שיגרום לעליית מחירים מואצת. הרי הביקוש האמיתי לא ירד, ואלה שלא קונים עכשיו, יבואו עוד כמה חודשים, אבל קצב התחלות הבנייה - ואת זה בפרסומי האוצר קצת מצניעים - הוא בירידה השנה. אוכלוסיית ישראל, לעומת זאת, ממשיכה לגדול, והביקוש האמיתי, לא הרגעי, גדל".
- אז האוצר משחק בנתונים?
"בהחלט. חלק מהפרסומים שמשתמשים בהם לרעה, אלה הכרזות כמו 'בשנה שעברה הייתה ירידה משמעותית במספר הדירות החדשות שנמכרו ברחובות לעומת שנה קודמת'. אבל אולי שנה קודם הוצעו ברחובות 4,000 דירות והשנה הוצעו רק אלף דירות חדשות, וכולן נמכרו? אם מדווחים רק כמה דירות חדשות נמכרו באזור מסוים, בלי לדווח כמה הוצעו למכירה, אלה נתונים חלקיים שלא מצביעים על שום דבר. הדברים הללו נאמרים מתוך כוונה, וזה מה שמקומם אותי - שמנסים לגרום לשוק לא להתנהג בצורה הנורמלית שלו. אני לא חושב שצריך לרוץ היום לקנות דירות כי אולי המחירים יעלו, אבל למנוע ממי שצריך דירה ללכת לקנות אותה דרך מלחמה פסיכולוגית, זה לגרום עוול לאותה משפחה, שאולי תשלם יותר עוד חצי שנה או שנה, כי הרי אין התחלות בנייה חדשות כמעט".
- הדבר נכון גם לאזורים שאינם במרכז?
"אם מסתכלים על-פי אזורים, המדינה מצליחה להגדיל את היצע הקרקעות ולהתגבר על מחסומי התשתיות בעיקר בפריפריה. במקומות מסוימים הם מצליחים לאשר אלפי יחידות דיור, ושם יכול להיות היצע בהיקפים שעולים על הביקוש. אבל במרכז, מדובר בעיקר בקרקעות פרטיות, חוץ מבסיסי צה"ל ששם עובדים על ניסיון לפנות את הבסיסים, וגם מצליחים. בסך הכול, כשאני סופר את סך כל יחידות הדיור שמתוכננות בקרקעות מדינה באזור המרכז, ומוסיף הערכת תוך כמה זמן ישווקו, הכמות השנתית הרבה יותר נמוכה מהביקוש באזור המרכז, ובפריפריה המצב עשוי להיות הפוך".
- השבוע נדון בבג"ץ חוק מיסוי דירה שלישית, שהאוצר מקווה שישחרר לשוק דירות המוחזקות בידי משקיעים.
"זה חוק פופוליסטי שלא מוסיף אף דירה חדשה לשוק, רק מעביר דירות מהשכרה למכירה, וגורם לכך שמחירי השכירות עולים. הרי מדברים כל הזמן על כך שרוצים להגדיל את מספר הדירות להשכרה, אז פתאום יתנו הטבה כדי למכור דירה שמיועדת להשכרה, כדי להגדיל את היצע הדירות למכירה? המדינה ביד אחת נלחמת במשכירי הדירות וגורמת לקיטון במספר הדירות המוצעות להשכרה, וביד השנייה משווקת קרקעות ל'דירה להשכיר' ומייעדת אותן להשכרה. זה הכול להטוט עם אותו מספר דירות, והם מבינים את זה".
"כרגע אנחנו בלוחמה פסיכולוגית אדירה" | עמוס דבוש, סמנכ"ל י.ח. דמרי
"משרד האוצר משחק עם הפסיכולוגיה של הרוכשים, מייצר ביקושים כבושים ושם את האנשים על הגדר, להמתין לכך שהמחירים ירדו", אומר עמוס דבוש, סמנכ"ל השיווק של י.ח. דמרי. "בפועל זה לא קורה. וגם אם תהיה ירידה כזאת בשנתיים הקרובות, היא לא תשקף את המצב כי האוצר משקלל בממוצע גם את מחיר למשתכן, ובפרויקטים הרגילים לא רואים ירידה במחירים. אבל בעניין הזה משרד האוצר טומן את ראשו בחול ומעדיף נתונים שמאשרים את רצונותיו, מאווייו וחלומותיו".
- ואיך זה משפיע עליכם?
"אנחנו, כל חברות הבנייה, ממתינים בציפייה דרוכה לראות מה יקרה. חלק מהקונים נמנע מלהגיע למשרדי המכירות. לנו יש ירידה בכמות מכירות הדירות. אבל ביום שיבינו שלא קורה כלום, יגיעו לאתרים".
- למה בעצם המחירים לא יורדים?
"לפני הרבה שנים הפסיקו לתכנן במרכז, ותכננו רק בפריפריה, ונזכרו מאוחר מדי כאשר כבר נוצרה סיטואציה שיש מחסור במרכז. אז, כתוצאה מהיצע נמוך וביקוש גבוה, עלו המחירים, ומעבר לכך גם עלויות הבנייה עלו בשנים האחרונות בצורה מאוד משמעותית, בגלל מחסור בכוח אדם, עלויות הפיתוח ועליית מחירי הקרקעות שמדינת ישראל גרמה לה, ושהכניסה לקופת המדינה מיליארדים רבים.
"ואז הגיעו בחירות ונכנס שר אוצר שאמר, אני הולך להוריד את מחירי הדירות. אבל עד לחודשים האחרונים הוא טיפל רק בסגמנט אחד, של הביקושים - זוגות צעירים או רווקים מעל 35, שיחד מהווים 28% מהשוק (כיום מדברים על הקצאת אחוזים מסוימים בכל פרויקט כזה לשוק החופשי כדי לעודד קבלנים ולגוון את קהל הלקוחות), ונותרו 70% שאף אחד לא מטפל בהם, ושעבורם המחירים דווקא עלו. שלא לדבר על כך שהאוצר, באקט דיקטטורי, מנע מלשכת השמאי הממשלתי לפרסם את נתוניה.
"בנוסף, המדינה הרי לא באמת הגדילה את היצע הקרקעות, כי רוב מכרזי המינהל שיצאו בסוף 2016 לא יצאו לפועל כי הקרקעות עוד לא מוכנות לבנייה, ובאלה שכן יצאו, אפשר יהיה להתחיל לבנות רק עוד שנתיים-שלוש. כרגע אי-אפשר לבנות שם אפילו מחסן. רק לדוגמה, לפני שלושה שבועות נסגר בעיר מגוריי מודיעין מכרז גדול של מחיר למשתכן, כמעט 3,000 דירות. אני כל יום בדרך לעבודה רואה את המגרש: עשב, הר ופרות עם פעמון מלחכות עשב. מה גם שבמודיעין, שאליה הגיעו בשעתו הרבה משפחות צעירות, המחסור הגדול הוא דווקא בדירות יותר גדולות כי המשפחות גדלו. אבל כיוון שבקרקע שיצאה לבנייה בונים רק דירות קטנות, זה דווקא יגרום ללחץ על מחירי הדירות הגדולות, כי אין אלטרנטיבה".
- מתי הקונים יגמרו לשבת על הגדר?
"אין הערכה, זה תלוי בגורמים בפוליטיקה. אבל גם ללקוחות יימאס מתישהו. כרגע אנחנו בלוחמה פסיכולוגית אדירה".
"מנהיגות פוליטית היא לא רק לעשות ספינים" | ברנרד רסקין, מנכ"ל רי/מקס ישראל
"הדיון כבר שנים רבות הפך מאוד פופוליסטי ולא ענייני", אומר ברנרד רסקין, מנכ"ל רשת התיווך רי/מקס ישראל. "עד כדי כך, שהרבה מאוד אנשים לא אומרים מה שהם חושבים. אנשים יגידו שאני אינטרסנט וקפיטליסט, ואני לא מכחיש אף אחד משניהם, אבל עובדה ידועה ולא רק כאן היא שאנשים קונים דירות אך ורק בשוק עולה, ולא בשוק יורד. באופן אירוני, אנשים דווקא עשויים לדחות את הקנייה בשוק יורד, כי הם מצפים שמחר אולי יהיה עוד יותר זול. ואז, גם הגורמים העסקיים שהם מקור המלאי של הדירות, מחליטים לחכות ולא יוצאים עם פרויקטים חדשים. הרי כל המשבר היום הוא תוצאה של עשור עם רמה נמוכה של התחלות בנייה, שיצר פער שקשה לסגור.
"הדבר הנוסף הוא - ואני לא מכיר שום דוגמה הפוכה - שירידת מחירים גורמת למשבר במשק ולמיתון. ממש כמו שמיתון גורם לירידת מחירים. אבל כאן לא מבינים את זה, שר אוצר אחר שר אוצר: המטרה לא צריכה להיות הורדת מחירים, אלא לספק לאנשים דירות במחירים סבירים".
- אבל המחירים כיום אינם סבירים.
"הפתרונות אינם במשרד השיכון אלא במשרדי החינוך והתשתיות: בתי ספר טובים, תחבורה טובה וכבישים טובים במקומות חדשים, או קצת יותר רחוקים ממרכז הארץ, כדי שאנשים יהיו מוכנים להעתיק את מרכז חייהם לשם. להוריד מחירים בתל-אביב זה לא אפשרי וגם לא אחראי.
"את תופסת אותי בכנס באירופה, ואני לומד פה שהבעיות שלנו אינן יוצאות דופן. בעולם המערבי אנשים צעירים לא יכולים לקנות דירה בווינה, רומא או מרכז ליסבון. מחירי דירות באזורי ביקוש הם מעבר ליכולותיהם של אנשים המתחילים את חייהם, ומה שצריך לעשות הוא לספק פתרונות למקומות טובים לקניית דירות שיהיו בהישג ידם".
- וכמי שחי את השוק, מה קורה עכשיו?
"האווירה הנוכחית היא שיש קצת יותר ירידה במכירות, אבל בעיקר אצל יזמים וקבלנים, ופחות ביד שנייה, ששם אנחנו רואים פעילות די דומה לעבר. אבל הירידה בפרויקטים חדשים פוגעת בביטחון של הקבלנים והיזמים לצאת לדרך עם פרויקטים חדשים, וזה בדיוק מה שיגרום לכך שהמחירים בסופו של דבר יעלו עוד יותר".
- איך אתה רואה את מחיר למשתכן?
"הקונספציה של לעזור לאנשים שקונים את הדירה הראשונה שלהם, היא טובה. אבל אני גם מפחד ממה שעתיד לקרות בשל כך. כי כאשר עושים מניפולציות להנדס את השוק יודעים איך זה מתחיל, אבל לא יודעים איך זה ייגמר ומה יהיו תופעות הלוואי. אני למשל לא יודע מה יקרה בעוד חמש שנים, כשאנשים יתחילו למכור את הדירות האלה. וגם, כאשר משקיעים משאבים במקום אחד, זה על חשבון מקום אחר: רוב השוק אלה לא זוגות צעירים, יש כאלה שמחכים לשדרג את המגורים, שקנו דירה קטנה לפני עשר שנים ועכשיו יש להם שלושה ילדים והצרכים הנדלניים שלהם שונים".
- מה דעתך על חוק דירה שלישית?
"אף פעם לא הבנתי אותו. יש בישראל כ-65% שגרים בדירות בבעלותם, ו-35% שגרים בשכירות. חלקם כי אלה מגורים זמניים עבורם, למשל סטודנטים, וחלקם אנשים שאין להם היכולת הכספית לקנות. ומיהם המשקיעים המשכירים להם את הדירות? אנשים מהמעמד הבינוני, הרבה בעלי מקצועות חופשיים ללא פנסיות, שהשקיעו בדירות.
"השקר הכי גדול פה הוא שמדובר במשקיעים חמדנים. הבעלות שלהם על דירות מספקת מטרה חברתית חשובה, כי הם מספקים את היצע הדירות להשכרה, וכשיהיו פחות דירות להשכרה, מחירי השכירות לא ירדו אלא יעלו. אז זה נראה טוב בתקשורת, אבל מנהיגות פוליטית היא לא רק לעשות ספינים אלא גם לעשות מה שצריך לעשות. מה גם שיש כל-כך הרבה התנגדות לחוק הזה".
- יש שלל תוכניות חדשות שמיועדות לשפר את תחום ההשכרה, כמו חוק שכירות הוגנת, לצד תוכניות להוריד את מחירי הדירות לקנייה.
"אלה דברים שהגה מישהו שחושב שהפתרונות הם להשית יותר פיקוח. אני חושב ההיפך, שמישהו צריך לקום ולהגיד, ניתן לשוק לעשות את שלו, ניתן למשקיעים להיות בשוק כי זה מעודד בנייה ומספק יותר דירות, מה שיוריד את מחירי השכירות. אם נעודד את הסקטור הפרטי לבנות על-ידי זה שיהיה לו יותר ביטחון, שלא כל הזמן יגידו שעומדים להוריד מחירים - דווקא אז יגדל ההיצע".
"צופה עלייה של לפחות 2.5%-2% במחירי הדיור עד סוף השנה" | שלמה גרופמן, יו"ר קרן פייר
"השוק היום מגלה חולשה מסוימת", מודה שלמה גרופמן, יו"ר קרן פייר הבונה דירות יוקרה באזור המרכז. "היא נובעת מאי הבהירות לגבי נושא מיסוי דירה שלישית, כי חלק מהקונים, באזור המרכז לפחות, היו משקיעים ישראלים שראו בהשקעה בנדל"ן אלטרנטיבה טובה מבחינת ההשקעה. חלק מאותם ישראלים ממשיכים לקנות גם היום, אנחנו נתקלים בהם בכל הפרויקטים שלנו.
"הסיבה השנייה היא משקיעי החוץ, שלצערי הרב ממשלת ישראל, כולל שר האוצר, התייחסו ומתייחסים למשקיעי חוץ בנדל"ן בצורה הנוראית ביותר שאפשר לחשוב. ההעלאה של מס הרכישה שהביאה את חלקם ל-10%-8% של מס, וההכרזות של שר האוצר, שאין צורך במשקיעי חוץ, כי הם תופסים דירות של זוגות צעירים - דבר שהוא לא נכון כי אין כל קשר בין הדירות הללו לדירות של זוגות צעירים.
"בנוסף, התקופה של פסח עד ספירת העומר היא תמיד פחות פעילה כי חלק מהאנשים נמנעים מרכישות. אבל לדעתי זו חולשה זמנית וחלקית כי בסך הכול, הביקוש גדול מההיצע והמחירים עולים, לצערי כיזם".
- לצערך?
"יש תמיד חשיבה שיזמים מרוויחים יותר כשהמחירים עולים, אבל לא לוקחים בחשבון שהקרקע שאני עומד לרכוש לפרויקט הבא תהיה גם היא יותר יקרה. אני דווקא הייתי שמח ליציבות".
- ומה דעתך על תוכניות הממשלה בנושא?
"לצערי הרב, כל מי שמתבונן היום ברעיון ובביצוע בתוכנית מחיר למשתכן, רואה שאין בזה שום דבר. אין בזה פתרון לזוגות צעירים. גם בשל הבנייה, שכבר אפשר לראות שאיננה איכותית, גם העובדה שחלק קונים ואחר כך משכירים ולא נכנסים לגור, וגם העובדה שיש הגרלות ובחלק גדול מהמקומות מספר הדירות המוצע מינימלי ומעלה את המחיר של דירות אחרות באותם מקומות, לאנשים שאין להם זכות להשתתף או שאינם מסוגלים".
- בקנה של האוצר יש גם לא מעט תוכניות, כולל בנייה להשכרה בצורה מוסדית. זה לא יקל על המצב?
"קראתי את התוכנית, אבל היא בינתיים לא ברורה. לי ברור דבר אחד: חברות הביטוח, שהייתי יו"ר של אחת מהן והיום אני יו"ר של אחת מחברות האחזקות של חברות הביטוח, מחזיקות כמויות גדולות של כסף נזיל, והן יהיו מוכנות להיכנס עם יזמים לבניית דיור להשכרה ארוך טווח. אבל זה מחייב מתן הטבות שיצדיקו את ההשקעה ליזמים ולמשקיעים הפיננסיים ויבטיחו תשואה שהיא סבירה.
"כשאני בוחן את ההיסטוריה, הייתה רק תקופה אחת שבה היה חוק עידוד השכרה סביר וענייני, בין השנים 1995-1992. הייתי אז מנכ"ל אפריקה ישראל ובאמת בנינו להשכרה בכל מיני מקומות כמו גבעת סביון ורמת אביב, אבל מאז ביטלו ושינו את החוק.
"אני לא חושב שמישהו יודע מה מתכוונת הממשלה לעשות. אני מאמין ששר האוצר רוצה פתרון לזוגות הצעירים, אבל צריך להבין שנדל"ן זה אחד מהענפים ארוכי הטווח. לא עושים את זה ביום אחד. גם קרקעות שמוצעות, בין אם זה להשכרה ובין אם זה לבנייה, לוקח בממוצע כמעט חמש שנים עד שהקרקע מוכנה והיזם יכול לקבל היתר בנייה".
- אז אתה לא צופה שההאטה עכשיו, יחד עם צעדי הממשלה, יורידו את המחירים?
"לחלוטין לא. עלויות הבנייה הולכות וגדלות, ממשלת ישראל גם בעניין זה נכשלה ודבר לא קרה עם חברות סיניות ואחרות שדיברו עליהן. במרכז הארץ, לממשלה יש כמויות קרקע מועטות ביותר, ולעומת זאת הריבוי הטבעי והעלייה הגוברת בשל האנטישמיות, לצד העובדה שהמצב הכלכלי בארץ מצוין ואנשים רוצים לעבור לדירות גדולות יותר באזורים טובים יותר, לצד ריבית נמוכה ומרכיבים נוספים, ימשיכו להעלות את הביקוש. אני צופה עלייה של לפחות 2%-2.5% במחירי הדיור עד סוף השנה".
כתבות
ני"ע
