דוח שר הבריאות על העישון, המתייחס לשנת 2016, פורסם היום (ה') ומטיל אור על ממדי ותפוצת העישון בישראל בקרב אוכלוסיות שונות. כן מתייחס הדוח להיבטים הכלכליים של העישון.
על-פי הדוח, שיעור המעשנים בקרב בני 18 שנים ומעלה באוכלוסיית ישראל הוא 22.7%. שיעור העישון בכלל האוכלוסייה הבוגרת הוא 22.5%.
שיעור העישון בקרב גברים גבוה מהשיעור בקרב נשים: 31.1% ו-15.8%, בהתאמה. כמו כן, שיעור העישון בקרב ערבים גבוה מהשיעור בקרב יהודים: 23.4% ו-22.3%, בהתאמה.
הפער בין יהודים לערבים ממוסך בשל שיעורי עישון גבוהים יותר בגברים ערבים (43.9%) בהשוואה לגברים יהודים (27.8%), לצד שיעורי עישון נמוכים יותר בנשים ערביות (9.8%) בהשוואה לנשים יהודיות (17.7%).
שיעורי העישון נמוכים יותר בקרב מרואיינים בעלי השכלה גבוהה (18.0%) בהשוואה לבעלי השכלה נמוכה ובינונית (כ-27% וכ-30%, בהתאמה) בכלל אוכלוסיית הסקר ובכל קבוצות האוכלוסייה.
הגיל הממוצע (בשנים) להתחלת עישון סיגריות היה 18.1 בקרב גברים יהודים ו-19.5 בקרב נשים יהודיות; 19.4 בקרב גברים ערבים ו-25.0 בקרב נשים ערביות.
שיעור העישון בקרב גברים בישראל (30.9%) גבוה מהממוצע הכולל במדינות האיחוד האירופי (25.6%). שיעור העישון בקרב נשים בישראל (16.0%) נמוך במעט ביחס לממוצע הכולל במדינות האיחוד האירופי (16.9%).
בקרב בני הנוער בישראל נרשמה ירידה בשיעור העישון: כ-8% מהתלמידים מדווחים כי הם מעשנים לפחות סיגריה אחת בשבוע, זאת בהשוואה לכ-15% בשנת 2002.
באשר לחיילי צה"ל, שיעור העישון בקרב המתגייסים ב-2016 עמד על 24.8%. שיעור המתגייסות לצה"ל שהעידו על עצמן שהן מעשנות בשנת 2016 עמד על 14.9%.
צריכת הסיגריות הממוצעת בקרב מתגייסים עמדה על 9.5 סיגריות בקרב הגברים ו-7.3 סיגריות בקרב הנשים.
המדינה מרוויחה 6 מיליארד שקל במסים על סיגריות
על-פי ההערכות, עמדו הכנסות המדינה ממס קנייה על סיגריות בלבד בשנת 2016 על כ-6.03 מיליארד שקל, מהם כ-5.4 מיליארד שקל מיבוא וכ-570 מיליון שקל מייצור מקומי.
לסכום זה יש להוסיף עוד כ-310 מיליון שקל ממיסי קנייה על טבק לגלגול המשמש להכנת סיגריות וכן תקבולים נוספים המגיעים מהמיסוי המוטל על מוצרי הטבק האחרים, כגון טבק לנרגילה, סיגרים, סיגרילות ועוד.
על-פי הערכות, בשנת 2016 יובאו לישראל כ-280 מיליון חפיסות מיבוא ועוד כ-30 מיליון חפיסות בייצור מקומי.
עיוות המס הקיים בין טבק לגלגול וסיגריות רגילות גורם לשינוי העדפות של מעשנים ומעבר מרכישת חפיסות סיגריות לגלגול עצמי, במקום לשקול אפשרות גמילה מעישון או צמצום העישון. מצב זה גורם לפגיעה קשה ביעילותה של מדיניות המיסוי ככלי יעיל ומוכח לצמצום העישון ונזקיו ולמניעת התחלת עישון בצעירים וכן לאובדן הכנסות מצטבר של למעלה ממיליארד שקל לקופת המדינה.
הערכות העלות הישירה והעקיפה של נזקי העישון למערכת הבריאות הן בסביבות 1.7 מיליארד שקל בשנה, עלויות עקיפות נוספות הנגרמות כתוצאה מהפסדי פרודוקטיביות של אובדן כושר עבודה וימי מחלה מוערכים בכ- 1.9 מיליארד שקל.
לחישוב ההשפעות החיצוניות של השימוש בטבק, מקובל לשקלל את אובדן חיי אדם הנגרמים מעישון פאסיבי (818 איש בשנה) ומשריפות מגורים בשל סיגריות (12 איש בשנה), עלות זו מוערכת בכ-9 מיליארד שקל בשנה (לשקלול העלויות החיצוניות לא הוכנסו 7,247 מקרי מוות הנגרמים כתוצאה מעישון אקטיבי. עלויות אלה מוגדרות כעלויות פנימיות).
העלות הכוללת למשק כתוצאה מעישון מסתכמת בכ-12.85 מיליארד שקל או 1.49% מהתל"ג.
האגודה למלחמה בסרטן: "הובלנו בעבר בחקיקה בנושא העישון, עכשיו אנחנו מאחור"
"הנתונים מדאיגים מאד. זהו תמרור אזהרה לממשלת ישראל, וודאי כשמדובר בדיני נפשות", אומרת מירי זיו, מנכ"לית האגודה למלחמה בסרטן. "קיימות דרכים מוכחות ויעילות למיגור נגע העישון הממכר והממית, ובראשן העלאת מסים והגבלת פרסום ושיווק. זוהי מדיניות שכבר הייתה צריכה להיות מיושמת בישראל, בוודאי לאחר שעברה החלטת ממשלה לצמצום נזקי העישון ב-2011 ולאחר שישראל חתמה על האמנה הבינלאומית ב-2003.
"מדינת ישראל הובילה בעבר בחקיקה בנושא העישון, ועכשיו אנחנו הרחק מאחור. לאחר עשורים של ירידה בשיעורי העישון, כשהמטרה היא לרדת לשיעורים חד-ספרתיים ולחיים ללא עישון, חזרנו ללמעלה מ-20% מעשנים.
"עוד לא מאוחר. זה הזמן להעביר חוקים ותקנות וליישם אסטרטגיות שהוכחו כיעילות, בניו-יורק, בקליפורניה ובמדינות מתקדמות רבות נוספות. 8,000 איש מתים בישראל מדי שנה מנזקי ההרגל הממכר והממית. כל צעיר שלא מתחיל לעשן, כל מעשן שמפסיק - הוא הישג. מדובר בהצלת חיים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
