הנדלר ופילבר צריכים לתת הסברים

ייקח שנים לתקן את הנזק שנגרם מפרשת בזק-משרד התקשורת

סטלה הנדלר ושלמה פילבר  / צילום:תמר מצפי
סטלה הנדלר ושלמה פילבר / צילום:תמר מצפי

רבים חיכו לדוח מבקר המדינה שבחן את פעולות משרד התקשורת לאסדרת מגזר התקשורת הנייחת. החלק המעניין בו במיוחד מוקדש לביטול ההפרדה התאגידית בבזק ולהתנהלות בנושא מצד מנכ"לית החברה סטלה הנדלר, ומנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר.


דוח המבקר: [נתניהו לא דיווח על זיקה חברית עם אלוביץ'] ["מש' התקשורת הסתמך על נתונים מהותיים מבזק"] ["התנהלות המשרד - חולשה רגולטורית"

הדוח, שמציג מסכת של כישלונות מפוארים באסדרה שנחשבת לפשוטה לכאורה, מעורר תהיות קשות בנוגע למניעים של המשרד. נאמר בכנות שהוא אינו מכיל גילויים חדשים ומרעישים בעניין זה. רובם המכריע של הדברים המתוארים נחשפו ותוארו בהרחבה ב"גלובס" לאורך כל החודשים האחרונים. היום גם ניתן לומר שחלק מהנושאים נבדקו ונחקרו בעקבות חשיפות וגילויים שפורסמו כאן ב"גלובס". יחד עם זאת, הדוח כן חושף חלקים נוספים בפאזל המרכיב את התנהלות בזק מול משרד התקשורת - פרטים שרק חקירה מעמיקה, גילוי מסמכים ופרוטוקולי דיון יכולה להשיג.

עם זאת, הוא עשוי לאכזב רבים משום שהוא אינו הולך "עד הסוף" ומשאיר בחלק מהנושאים שאלות קשות ללא מענה. כך, למשל, הוא אינו מספק תשובה חד-משמעית היכן נולד רעיון ההפרדה התאגידית ומדוע, אלא משאיר זאת כשאלה פתוחה באוויר בשל היעדר תיעוד של פגישות ושיחות של פילבר עם הנהלת בזק. דוגמה נוספת היא מסמך המכונה "טיוטת מדיניות המשך" - מסמך שנוצר ע"י פילבר והצוות הקרוב אליו בלשכתו. המבקר אינו חוקר לעומק מי כתב וערך את המסמך, שנכתב ללא שיתוף אגף הכלכלה והלשכה המשפטית, ואינו בוחן את מידת מעורבותה של בזק בהכנתו.

מה בכל זאת יש בדוח? השתלשלות דברים מדהימה. תיעוד מפורט של פגישות, ישיבות והתכתבויות המעידות יותר מכל על עומק הקנוניה שנרקמה בין הצדדים. פרק אחר פרק, פגישה אחר פגישה, רואים כיצד פועל המשרד כדי לרצות את בזק. ברגע שהבינו בחברה שביטול ההפרדה המבנית אינו ריאלי, פעלו שם כדי להביא לביטול הפרדה תאגידית שלא תועיל בדבר לחברה אלא אך ורק לבעל השליטה שאול אלוביץ'.

קיראו עוד ב"גלובס"


במהלך החודשים האחרונים בהם הצגנו את הדברים לבזק, טענו בפנינו גורמים בכירים בחברה כי נכון שההפרדה התאגידית אינה מקדמת את בזק, אך היא תאפשר ניצול של נכס המס (שנבע כתוצאה מעסקת בזק-yes), ולכן היא טובה גם לחברה ולא רק לבעל השליטה. היום מתברר כי הדבר כלל לא נכון. לא זו בלבד, אלא שמתברר שרשות המסים הודיעה לבזק באופן פורמאלי כי לא תוכל לנצל את נכס המס ללא ביטול הפרדה מבנית וכי הפרדה תאגידית לא תספק.

מיותר לציין, כי בזק לא טרחה לדווח על כך למשקיעיה, זאת למרות שדיווחה ביום האחרון של שנת 2016, מיד עם קבלת אותו מכתב מפילבר, על החלטת הדירקטוריון למזג את את החברה עם yes באופן שבו ניתן יהיה לנצל את נכס המס.

מעניין מה חושבים שם בדירקטוריון בזק אחרי שנחשפה ערוותם בחקירת הרשות לניירות ערך הבוחנת את תפקודם המביש? האם הם באמת יכולים להרשות לעצמם להמשיך בתרגילי ההשהייה ולא לתקן את הדיווח למשקיעים? והאם זו לא חובתה של הנדלר כמנכ"לית לקום ולהגיד עד כאן? היכן האחריות שלה כלפי החברה והמשקיעים?

בזק מנסה לגייס את הציבור: פרסמה סרטון על ההפרדה המבנית

loading

ייקח שנים לתקן את הנזק

הדוח מפרט תרשומת של פגישות מעניינות במיוחד בין הנדלר ופילבר, פגישות שבדרך כלל תוכנן נשאר חסוי מהציבור. התרשומת מראה כי הנדלר טרחה שוב ושוב להדגיש לפילבר כי יש לבטל את ההפרדה התאגידית עד לסוף 2016, וזאת על מנת שבזק תוכל לנצל את נכס המס. היום מתברר, מה שהיה ברור לנו מלכתחילה, כי מדובר במצג שווא. למעשה, לולא התנגדות רשות המסים ניתן היה לנצל את נכס המס בתחילת כל רבעון שהוא.

מה שככל הנראה באמת היה חשוב להנדלר הוא שפילבר יקבע כי בזק ו-yes ימוזגו עד לסוף שנת 2016, כפי שבהמשך נקבע ואושר גם על ידי דירקטוריון החברה, כדי שמנגנון התשלומים המותנים בהסכם בזק-yes יאפשר לבעל השליטה אלוביץ' לקבל את מלוא הסכום המותנה בסך 170 מיליון שקל, מיד עם פרסום הדוחות הכספיים של בזק לשנת 2016.

בהמשך, כאשר הניסיון להביא לביטול ההפרדה התאגידית ולמיזוג החברות עד לסוף 2016 נכשל, התברר כי יורוקום נדרשה לממש נכסים על מנת לעמוד בהחזרי חוב לבנק - אותם סכומים אשר קיוותה לקבל באמצעות מנגנון התשלומים המותנה - ובכך התגלתה התוכנית בשלמותה, ובכישלונה המהדהד.

מה עוד ניתן ללמוד מהדוח? ניתן לראות איך משרד שפועל לפי אג'נדה פרטית, מצליח לסלק לחלוטין את אגף הכלכלה מתהליכי העבודה; רומס לחלוטין את הלשכה המשפטית החיוורת של המשרד; פועל במנותק ממשרדי הממשלה האחרים; ומוציא על דעת עצמו בלבד מסמך מדיניות רגולטורי שלא ידוע מי היה מעורב בהכנתו, ללא שום מנגנון בקרה פנימי שעוצר אותו.

בסופו של דבר, מה שהכשיל את כל המהלכים הללו, שוב ושוב, אלו החשיפות בתקשורת, העמידה העיקשת של אגף התקציבים באוצר, ודוח מבקר מדינה אחד.

פילבר, שמציין תמיד כי הוא פועל במדיניות של "דלת פתוחה" ומקיים פגישות תכופות עם מנהלי החברות האחרות בשוק, משתמש בכך ככסות בלבד. קשה להבין מה גורם לו להישכב על הגדר פעם אחר פעם, להסתכן ולהעדיף באופן ברור את בזק. למה הוא שם את צווארו ועבור מי? הרי גם אם נקבל חצי ממה שהוא אומר - ויש לו טיעונים טובים על כך שהמשרד נקלע לדפוס בעייתי של עבודה כתוצאה מעימותים פנימיים עם גורם מסוים בהנהלה - עדיין אין הסבר להתנהלות הזו שלו, במיוחד כאשר גם המחלקה המשפטית מתנערת ממנו.

אי אפשר להמשיך כך. את הנזק שנגרם לשוק התקשורת מרגע האחיזה של נתניהו בתיק התקשורת ייקח שנים לתקן. אלו הם כבר לא רק הסימנים המדאיגים של הפרת כללי מינהל תקין והפרת אמונים כלפי הציבור. זו ההשחתה והפוליטיזציה של כל כלכלת הענף. שוק התקשורת מעולם לא היה במצב חמור כל כך.

לכתבה הקודמתכוונות טובות לא יספיקו